גובה 90 ס"מ ומשקל 7 ק"ג: נמצאו שרידיו של התוכי הקדום הגדול בעולם

כשהחוקרים מצאו את השרידים הראשונים של Heracles inexpectatus, הם חשבו שמדובר באב קדמון של עוף טורף מפאת גודלם. "זה התעלה על כל הציפיות שלנו", אמר החוקר הראשי

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרטוט של התוכי הענק שנמצא בניו זילנד
שרטוט של התוכי הענק שנמצא בניו זילנדצילום: DR BRIAN CHOO / FLINDERS UNIVERS

בניו זילנד מצויים הרבה תוכים מרשימים. הקאקאפו, למשל, הוא הפרט הכבד ביותר ממשפחת התוכאים. הוא שמן מדי ואינו מסוגל לעוף. ישנה גם הקיאה חדת המקור – ציפור חזקה שמסוגלת לתקוף כבשים ולקרוע חתיכות גומי ממכוניות. אך בתקופה הפרהיסטורית חי בניו זילנד תוכי שעלה על כולם.

גובה הבריון הזה, שעל גילויו הוכרז לפני כשבועיים במאמר שהתפרסם ב-Biology Letters, היה כנראה 90 ס"מ והוא שקל למעלה מ-7 ק"ג. הוא היה גדול פי שניים מהקאקאפו, שהחזיק עד כה בתואר התוכי הגדול ביותר. "הופתענו כשראינו תוכי גדול כל כך", אמר טרבור וורתי, חוקר מאובנים מאוניברסיטת פלינדרס שבאדלאייד, אוסטרליה. וורתי, שהיה הכותב הראשי של המאמר, הוסיף: "הוא היה מעל ומעבר לכל הציפיות שלנו".

עצמותיו של התוכי הענק התגלו ב–St Bathans Fauna, אתר באי הדרומי של ניו זילנד שבו מצויים מאובנים רבים מהעידן המיוקני המוקדם, תקופה שנמשכה מלפני 19 מיליון שנים ועד לפני 16 מיליון שנים. ב–20 השנים שבהן חפרו בו פליאונטולוגים, האתר "מילא פער אדיר" שהיה קיים בידע על מאובנים בניו זילנד, כך לפי סוזן הנד, מרצה באוניברסיטת ניו סאות ויילס בסידני שהשתתפה בכתיבת המאמר. חוקרים שעבדו באתר חשפו תיעודים מוקדמים של אחדים מבעלי החיים האיקוניים ביותר של האי, כולל הקיווי. הם גם מצאו בעלי חיים קדומים שלא היו מוכרים עד אז, כולל עטלף קדום.

השם שניתן לציפור הענקית הזו על ידי משרד יחסי הציבור של המדענים היה "סקווקזילה" (הצרחן הענק), אך המדענים מכנים אותו Heracles inexpectatus – הרקולס על שם הגיבור מן המיתולוגיה היוונית, ו–inexpectatus משום שגילויו היה לגמרי בלתי צפוי.

גודלו יוצא הדופן של התוכי עיכב את זיהויו. כשצוות של פליאונטולוגים גילה את עצמותיו ב–2008, הם הניחו שאלה היו עצמות של ציפור טרף. לכן הם הניחו אותן "בערימה של העיטים", אמרה ד"ר הנד. אך בתחילת השנה הנוכחית קבעה אלן מייתר, סטודנטית לתואר שלישי שהכינה פרויקט על עיטים, כי זיהוי העצמות היה שגוי וביקשה מד"ר וורתי לבדוק אותן בצורה קפדנית יותר.

זיהוי סוגי ציפורים, המבוסס על עצמות, כרוך בבדיקת "כל חלקי העצם המציינים את המקומות שבהם מתחברים הגידים והשרירים", אמר וורתי. בבדיקה נוספת הוא גילה כי עצמות שתי הרגליים בנויות בצורה "הקיימת רק אצל תוכים". העצמות גילו למדענים מידע נוסף על חיי הציפורים הללו. הן "מוצקות וכבדות למדי", אמר וורתי, שהוסיף כי סביר להניח כי "הרקולס" לא היה מסוגל לעוף וכי התקיים מזרעים ומפירות שנפלו על קרקע היער. עצמות השוק ושורש הרגל דומות מאוד לעצמות רגל הקאקאפו, ומכאן ניתן להסיק כי העמידה שלו דמתה לזו של הקאקאפו, אך הוא היה הרבה יותר גדול ממנו.

החוקרים סבורים שהתוכי התפתח בצורה הזאת בגלל תופעה המכונה autapomorphic giantism, שבה אחד מקבוצה שגודל חבריה בינוני, הופך להיות ענק כשהוא משתלט על נישה אקולוגית ריקה. על אף שתופעה זו מתרחשת לעתים קרובות באיים, היא שונה מתופעה דומה הנקראת island gigantism, שבה יצורים קטנים נעשים גדולים יותר לאחר שהם נוטשים את היבשת ועוברים לאיים.

דוגמאות פרהיסטוריות אחרות ל–autapomorphic giantism כוללות את הברווזים הענקיים של הוואי, שנכחדו לפני זמן רב, ואת הדודו - שהיה למעשה יונה ענקית, אמר וורתי. זוהי הדוגמה הראשונה של תוכי שהתפתח בצורה כזאת.

וורתי אמר שחברי הצוות מתכננים לחזור לאתר בו נמצאו השרידים בהמשך השנה, והם מקווים למצוא עצמות נוספות - אך לא בונים על כך. עם זאת, הוא הוסיף שהציפור שהפתיעה אותם פעם אחת, עשויה כמובן להפתיע אותם שוב. "אם נהפוך גוש אדמה אחד ונמצא עוד תוכי כזה, נהיה מרוצים מאוד".

לקריאת הכתבה בניו יורק טיימס

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ