מי הים עולים, בירתה שוקעת ועשרות מתים בהצפות, אך אינדונזיה אדישה למשבר האקלים

לפחות 60 בני אדם איבדו את חייהם באזור הבירה ג'קרטה ומאה אלף נאלצו לעזוב את בתיהם. אך משרדי הממשלה ממאנים לשנות את התוכניות למשק האנרגיה ולנטוש את כוונתם לבנות סכרים סביב העיר - שיביאו לכריתה המונית של עצים

לוגו רויטרס
רויטרס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בקסאי, פרבר של ג'קרטה, בשבוע שעבר
בקסאי, פרבר של ג'קרטה, בשבוע שעבר. אינדונזיה מובילה בייצוא פחם לבעירה ושמן דקליםצילום: ANTARA FOTO/רויטרס
לוגו רויטרס
רויטרס

לפחות 60 בני אדם נהרגו בשיטפונות באינדונזיה באזור הבירה ג'קרטה מאז שבוע שעבר, וכמאה אלף בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם המוצפים. אולם, ארגוני סביבה מתחו ביקורת על כך שהמדינה - אחת המובילות בעולם בהיקף פליטת גזי החממה - אינה עושה מספיק כדי להיאבק במשבר האקלים.

"השיטפונות צריכים להיות תזכורת עגומה לממשלה כי היא אינה יכולה לדבוק בעמדה של 'עסקים כרגיל'", אומר יויון הרמונו, מנהל קמפיינים באחד הארגונים הירוקים הגדולים במדינה, הפורום האינדונזי למען הסביבה. אוכלוסיית אינדונזיה היא הרביעית בגודלה בעולם, עם יותר מ-260 מיליון אזרחים. קו החוף שלה הוא מהארוכים ביותר בעולם.

דיווח של גרדיאן על השיטפונות בג'קרטה, בשבוע שעבר

תנאים אלה הופכים את אינדונזיה לפגיעה ביותר לנזקי משבר האקלים - ובראשם עליית פני הים. הרשויות אף הודיעו על כוונתן להעתיק את מושבה של הבירה מג'קרטה לאי בורנאו עד לשנת 2023.

ארגוני סביבה הזהירו כי גם תוכנית זו עלולה להחריף את מצבה של המדינה, בשל היקף העצים שייכרתו במסגרתה. ג'קרטה, על 30 מיליון תושביה, הולכת ושוקעת בשנים האחרונות. כחלק מהמאמצים להיאבק בשיטפונות מתוכננים להיבנות שני סכרים על אחד הנהרות הגדולים בקרבתה.

תושבים ברחוב מוצף בג'קרטה, אתמול
תושבים ברחוב מוצף בג'קרטה, אתמולצילום: Dita Alangkara/אי־פי

אינדונזיה נמצאת במקום החמישי ברשימת המדינות המובילות בפליטת גזי חממה, המחריפים את שינויי האקלים. היא גם היצואנית הגדולה בעולם של פחם לבעירה ושל שמן דקלים - שני ענפים שכרוכים בכריתת עצים בהיקף נרחב, הפוגעת ביכולתם של יערות לספוג פחמן דו-חמצני הנפלט לאוויר.

קריאת השכמה

השיטפונות באינדונזיה החלו בעקבות גשמים חריגים שירדו בערב השנה האזרחית החדשה, ביום רביעי שעבר. לפי השירות המטאורולוגי במדינה זו היתה היממה הגשומה ביותר שתועדה במדינה מאז ימיה כמושבה הולנדית ב-1866 - אז החלו השלטונות הקולוניאליים לתעד את כמויות המשקעים. ראש השירות, דוויקוריטה קרנאווטי, הפנה אצבע מאשימה גם להתחממות כדור הארץ.

"כל מעלה נוספת גורמת להשלכות חריגות, לרבות בחומרת השיטפונות", אמר קרנאווטי. לדברי הידאייה המזה, חוקר בארגון הסביבה "משאבים עולמיים" בג'קרטה, הממשלה באינדונזיה צריכה לראות באסון האחרון "קריאת השכמה משמעותית".

לפי סקר של "פרויקט הגלובליזם" של חברת YouGov הבריטית ואוניברסיטת קיימברידג' שנערך בשנה שעברה, 18% מאזרחי אינדונזיה סבורים כי לפעילות אנושית אין כל השפעה על משבר האקלים. שיעור זה נחשב לאחד מהגבוהים ביותר בקרב 23 המדינות המאוכלסות ביותר בעולם. 

כביש מוצף בבקאסי, בשבוע שעבר
כביש מוצף בבקאסי, בשבוע שעברצילום: ANTARA FOTO/רויטרס

מנהלת המשרד לסביבה ויערות במדינה, סרי טנטרי ארונדטי, אמרה בסוף השבוע כי לממשלה אין תוכניות לשנות את מדיניות האקלים שלה או את היעדים שהציבה במסגרת הסכם פריז להפחתת פליטות הפחמן. מנהלת ענף החשמל במשרד האנרגיה, רידה מוליאנה, הוסיפה כי הממשלה דבקה בתוכניתה הנוכחית לפיה בעשור הקרוב מחצית מאספקת החשמל במדינה תופק בתחנות כוח הפועלות על פחם.

לדברי נירוונו ג'וגה, חוקר במכון למדעים אורבניים בג'קרטה, "הרבה אנשים לא מבינים את ההשפעה של משבר האקלים. כשהמים ייסוגו ואנשים ישובו לבתיהם ויחזרו לשגרת חייהם, הם לבטח ישכחו את הצורך בפעולות ממשיות לרסן את שינויי האקלים ולמגן ערים מפני שיטפונות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ