פרשנות |

לקראת מדינת טליבאן באפגניסטאן

נאטו מסרה אתמול את השליטה הביטחונית לידי הצבא המקומי, אך אחרי עשור של לחימה גם האמריקאים מבינים מי הולכים להיות כעת אדוני הארץ

צבי בראל
צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי בראל
צבי בראל

למעלה מאלפיים קצינים, פוליטיקאים, פקידים בכירים וראשי שבטים, השתתפו אתמול (שלישי) בטקס המרשים שהתקיים באקדמיה הצבאית בקאבול בירת אפגניסטאן, כדי לחזות ב”רגע ההיסטורי”. הכיבוש האמריקאי והבינלאומי של המדינה המפוררת הזאת עוד לא הסתיים, אבל זה בהחלט צעד משמעותי לקראתו. מהיום ביטחונם של כ-30 מיליון אזרחיה של אפגניסטאן יהיה נתון בידי כוחות הביטחון שלה, כאשר הכוחות הזרים שיסוגו עד סוף שנת 2014 ימשיכו להעניק גיבוי, אבל לא ינהלו, ייזמו או יתכננו את הפעילות הצבאית.

66 אלף החיילים האמריקאים ועוד כ-30 אלף חיילים מ-48 מדינות ימשיכו לשהות במחנותיהם, להגן בעיקר על עצמם ולספור את הימים עד שיקבלו את צו השחרור. לנשיא אפגניסטאן, חמיד קרזאי, בן טיפוחה מעורר המחלוקת של וושינגטון, זו בשורה לאומית חשובה, סעיף חשוב שבו בוודאי ישתמש כאשר יתמודד בבחירות לנשיאות בשנה הבאה. אבל קרזאי גם יודע איזו מדינה הוא מקבל לידיו. מיליארדי הדולרים שתרמו ארה”ב ובעלות בריתה לשיקום המדינה, שזלגו לכיסיהם של פוליטיקאים מושחתים, בהם הנשיא שאחיו היה אחראי על עסקי סמים, לצד שני הטריליונים שמימנו את הצבא האמריקאי באפגניסטאן והמיליונים שהזרימו איראן וסעודיה, כל אחת לבעלי בריתה, לא הפכו את אפגניסטן לשווייץ או לדובאי. רחוק מאוד מכך.

אתמול אפשר היה לשמוע את נימת הגאווה שבה סיפרו מזכ”ל נאט”ו אנדרס פו ראסמוסן ובכירים אמריקאים, על יכולותיו של הצבא האפגני, ועל כך שכוחות הביטחון האפגניים תפחו מ-40 אלף לוחמים לפני שש שנים ל-352 אלף חיילים ושוטרים “מצוידים ומאומנים היטב”, אבל זוהי תמונה חלקית. בכל שנה עורקים מן הצבא הזה כ-50 אלף חיילים ושוטרים מסיבות משפחתיות, שבטיות או בגלל הפחד מהטליבאן. במקומם צריך הצבא לגייס חיילים חדשים שאינם מוכנים מיד לקרב. הטבלאות מעידות אמנם שזה שנתיים נהרגים יותר חיילים אפגנים מחיילים זרים בפעילות מבצעית, אבל את הציבור האפגני מקוממים דווקא מספרי האזרחים שנהרגים. בשש השנים שחלפו נהרגו למעלה מ-14 אלף אזרחים, חלקם מאש כוחות נאט”ו, חלקם בעת פעילותם של חיילים אפגניים ואחרים בידי הטליבאן. דיווחים בתקשורת מספרים על כך שמשפחות מסרבות להניח על ארונות המתים של יקיריהם את דגל אפגניסטאן ומסתפקים בפיסת בד רגילה. עיתוני אופוזיציה באפגניסטאן מדווחים על פחד ואימה בקרב החיילים האפגניים ועל תקווה שהטליבאן יחזרו לשלוט במדינה.

אין ספק שהטליבאן “הרוויחו” את הרגע ההיסטורי הזה, והם יראו בנסיגתם של כוחות הקואליציה הישג למאבקם הארוך והמדמם נגד “הכופרים” ו”משטר הבובות” שמומן ותוחזק על ידי וושינגטון. כמו לקרזאי ולארה”ב, כך גם לטליבאן ברור עכשיו שהם הולכים להיות אדוני הארץ. פתיחת “ועידת השלום” בדוחא בירת קטאר והקמתה של נציגות הטליבאן בקטאר, מציבה את מנהיגי הטליבאן כשווי מעמד ליריביהם הפוליטיים ויותר מכך, כמי שאת הסכמתם לשיתוף פעולה צריך להשיג כדי שאפגניסטאן לא תתרסק.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה ארה”ב מנהלת דיאלוג ישיר עם מי שהוגדר כאויב שנתן מחסה לאוסמה בן-לאדן. עוד בתקופה החשוכה שבה שלטו הטליבאן באפגניסטאן, בשנים 2001-1996, ניהלו חברות נפט אמריקאיות משא ומתן עם נציגי הארגון שהוזמנו לוושינגטון על מתיחת קו נפט שיעבור מהים הכספי דרך אפגניסטאן לפקיסטאן והודו. הטליבאן, שנחשבו לשלטון “אחראי ובעל כוח”, היה צריך לתת את הערבויות לשלומו של הצינור תמורת תשלום נאה. העסקה אמנם לא יצאה אל הפועל, אבל רק בגלל לחץ ציבורי . אחר כך היו כמה סבבי פגישות בין נציגים אמריקאים בכירים לבין הארגון, עד שהמלחמה סילקה את הטליבאן מהשלטון. אך ככל שהתארכה המלחמה הכירו גם המפקדים האמריקאים בשטח בכך שללא שיתוף פעולה עם מנהיגים מקומיים וראשי הטליבאן אי אפשר יהיה להשיג הישגים. לכן החליט הממשל האמריקאי שכדאי לחלק את הטאליבן ל”טובים ורעים” - כאלה שאפשר להידבר איתם וכאלה שצריך להילחם איתם. ברמה הטקטית היו כמה הצלחות, אבל הטליבאן, רובם ככולם פשתונים, אבל משתייכים לשבטים ולמשפחות גדולות שונות ולעתים יריבות, לא חדלו להילחם נגד הנוכחות הזרה ונגד “צבא המשת”פים” של קרזאי.

יכולתם של קרזאי ושל הממשל האמריקאי לגייס את תנועות הטאליבן השונות למען ה”אומה האפגנית” מוטלת בספק. לא רק משום שלארה”ב לא נותר עוד מנוף של ממש באפגניסטאן, חוץ מהמשך תשלומי עתק לממשלה, אלא בשל הפיצול הן בשורות הטאליבן, ובינו לבין מיעוטים אחרים במדינה. כך, למשל, עלולים מנהיגי שבטים אוזבקים, קירגיזים וטג’יקים, שהיוו את מה שבזמנו כונה כ”חזית הצפונית” שלחמה נגד הטאליבן, לחדש את המלחמה אם יחשבו שהטאליבן יזכו לנתח שמן מן השלטון. המיעוט השיעי באפגניסטאן, ההזארה, שדוכא במשך דורות, עלול גם הוא להתקומם בסיועה של איראן. כמו סוריה, אפגניסטאן הפכה בשנים האחרונות לזירת התמודדות על שליטה והשפעה שבה איראן וסעודיה הן שחקניות עיקריות, ופקיסטאן שחקנית משנה חשובה, שגם היא רואה בנסיגת הכוחות הזרים הזדמנות פז להכפיף את אפגניסטאן להשפעתה וחסותה. פקיסטאן, שהיתה שליחתה של ארה”ב במלחמה נגד הכיבוש הסובייטי, ושסיפקה ציוד ואימון למוג’אהדין (במימון משותף אמריקאי ושל בן-לאדן), היא גם בעלת הברית החשובה של הטליבאן.

אחרי עיראק ואפגניסטאן, מתכנסת ארה”ב חזרה לתוך מחנותיה וספק אם ההתפתחויות שיתחוללו באפגניסטאן יעניינו אותה יותר מאשר מעניינים אותה המאבקים האלימים בעיראק, או מלחמת האזרחים העקובה מדם שפרצה באפגניסטאן אחרי נסיגת הצבא הסובייטי ממנה. ייתכן שכפי שעיראק הפכה למדינת חסות איראנית, גם אפגניסטאן תהפוך למדינה-בת של שכנותיה, וייתכן שתקלע שוב למלחמת אזרחים. אבל אם מאה אלף הרוגים בסוריה זכו בינתיים רק לצקצוק בלשון, אפגניסטאן כנראה לא תזכה גם לכך.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יצחק לבני, 2016

מדובר בכישרון מפתיע של סופר גדול. זה הספר שאני הייתי רוצה לכתוב

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"