מסומליה עד אפגניסטאן: האקסטרים של תיירות האקסטרים

תיירים מעטים בלבד יגידו ששהות בת 48 שעות בחברת מאבטחים במרכז מוגדישו היא דבר שניתן לתאר כחופשה המושלמת. ואף על פי כן, ישנם כאלו הסבורים שביקור באזור מלחמה או מדינה על סף קריסה, הוא דרך מצוינת לנצל את הזמן, כפי שחשבו החברים בקבוצת תיירים שהותקפה באפגניסטאן בשבוע שעבר. באותו אירוע במחוז חראט שבמערב אפגניסטאן נפצעו חמישה תיירים ממדינות מערביות, לאחר שאנשי טליבאן פתחו באש לעבר המיניבוס שבו נסעו בליווי אנשי צבא. איש מחברי הקבוצה, שכללה שמונה אזרחים בריטים, שלושה אזרחי ארה"ב וגרמני אחד, לא נפצע קשה, אך התקרית מיקדה את תשומת לב העולם בתיירות האתגרית. שוק זה הולך וגדל ומציע מגוון אפשרויות למעוניינים – מספורט אתגרי "רך" כרפטינג בנהרות גועשים, ועד למסעות מסכני חיים בשטחים עוינים.

"זה לא עניין של תיירות מלחמה, אם כי זה יכול להיות חלק מזה", אומר אנדרו דרורי, בנאי בן 50 ממחוז סארי (Surrey) שבדרום־מזרח אנגליה, הנופש כמה פעמים בשנה ביעדים לא בטוחים כעיראק, סוריה, אפגניסטאן, פקיסטאן, צ'צ'ניה, צפון קוריאה וסומליה. "זה גם לא עניין של התרגשות או סכנה", מסביר דרורי ולאחר הפסקה קלה מוסיף: "אצלי העניין הוא האנשים והתקרבות מעבר לסטריאוטיפים, רואים ומבינים יותר. השנה הייתי בעמדת צלף בעיראק עם בחור הנלחם נגד ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש). הוא לא היה חייל, אלא מורה שמנסה לשחרר את הכפר שלו".

• תיירות מלחמה היא הדבר הבא
• מסע ברחבי צרפת לציון מאה שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה
• בצפון קוריאה גוועים ברעב בזמן שהמסעדות של קים ג'ונג און משביעות מיליוני זרים

לדברי דרורי, הוא התאהב במסעות למקומות שמשרד החוץ מוציא אזהרות מסע ביחס אליהם לפני יותר מ–20 שנה. בתחילת שנות ה–90, סיפר, הוא חצה בטעות את הגבול מאוגנדה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, והותקף על ידי לוחם מקומי חמוש במצ'טה. על אף סכנת החיים שנשקפה לו כבר באותה תקרית ראשונה, דרורי נוסע לרוב בגפו. לדבריו, הסוד למסע מוצלח הוא הכנה מדוקדקת ואנשי קשר מקומיים אמינים. "אני בודק הכל מראש במשך שבועות", הוא אומר, "אני בודק דרכים, אני בודק מי תומך במי, אני לומד את המפות של האזור. אני יודע איפה אני נמצא גם כשקורה אירוע לא צפוי". דרורי מספר שאחרי שנים בדרכים הוא צבר די ניסיון והוא מסוגל לארגן חלק מהמסעות שלו בעצמו. במסעות אחרים הוא מסתמך על מומחים, כגון חברת התיירות "גבולות פראיים" (Untamed Borders), המארגנת חופשות הכוללות משחקי פולו ברכס ההרים הינדו־כוש בצפון פקיסטאן וסיורי סקי באפגניסטאן.

מייסד חברת גבולות פראיים, ג'יימס וילקוקס, אומר שלרוב מתמקדת החברה במסעות "תפורים לפי הזמנה". אנשי החברה מארגנים טיולים אלו בהתאם לדרישות של יחידים, זוגות, עיתונאים וצלמים. בקשות מסוכנות יותר, כגון מסעות למעבר חייבר (Khyber Pass) או עמק סוואט ׁׁ(Swat valley) בפקיסטאן ולעיר גאזני באפגניסטאן, נדחות על הסף בגלל בעיות ביטחון, אומר וילקוקס. אך לפעמים נדרשת גם "החלטה מוסרית", הוא מסביר. למשל, החברה סייעה לצוות שצילם סרט תיעודי על היזידים בעיראק "מפני שחשוב שהסיפור שלהם יתפרסם".

היעד הקבוע המסוכן ביותר של החברה הוא מוגדישו, בירת סומליה מוכת המלחמה, ששווקיה הססגוניים, חופיה המהממים והטיילת הקולוניאלית בסגנון איטלקי שלה גוברים בעיני אחדים על הסכנה הקבועה הנשקפת מפני פיגועי טרור, ירי וחטיפות. "האנשים מוקסמים מהעיר", אומר וילקוקס. מסעות אלה אינם נמשכים יותר מ–48 שעות, וכל אותו זמן מלווים הטיילים במתורגמן מקומי וביחידת מאבטחים חמושים היטב. "הסוד טמון בתכנון – לא להיתפס לשגרה ולא להשאיר עקבות", מסביר מדריך התיירים ההרפתקן.