לאחר מאות תלונות מהשכנים, רחוב הקריוקי של הונג קונג נסגר

ההמונים שהתאספו בסוף השבוע ברחובות שכונת מונג קוק שבהונג קונג נעו באיטיות, מתנגשים זה בזה בחוסר זהירות. תשומת לבם היתה מופנית לצדי הרחובות, אל לוליינים, רקדנים, קוסמים, פסלים אנושיים ועשרות נגני רחוב בגילאים שונים ורמות שונות. לא מעט מהם ליוו בנגינה זמרי קריוקי — חלקם טובים, אחרים מזייפים מבלי להתנצל. אף אחד לא מיהר. בסוף השבוע הזה תתקיים ההופעה האחרונה שלהם, ונדמה שכל הנוכחים ברחוב ניסו למתוח את הרגעים האחרונים עד כמה שאפשר.

שכונת מונג קוק היא אחת השכונות הצפופות בעולם. בעבר היתה ביתם של אנשי מעמד הפועלים ואירחה כמה מההפגנות הפוליטיות הזכורות בעיר. במשך כמעט 20 שנה היה המדרחוב ברחוב סאי יונג צ'וי דרום לבה הפועם של השכונה — אך כעת המשטרה הסכימה לסגור אותו, בעקבות תלונות חוזרות ונשנות מצד הדיירים על הרעש שמקימים אמני הרחוב.

כשנפתח לראשונה בשנת 2000, בניסיון למשוך קונים לחנויות שבשכונה, המדרחוב נחסם לתנועת כלי רכב במשך שישה לילות בשבוע. בהמשך קיצרו הרשויות את שעות הפתיחה שלו בעקבות תלונות על רעש ומפגעי בטיחות, והגבילו את האירועים לשבתות וימי שבתון בלבד.

אבל גם זה היה יותר מדי עבור תושבי המקום ואפילו עבור בעלי בתי העסק. בשנה שעברה בלבד הוגשו 1,200 תלונות על רעש במדרחוב. וקשה להאשים אותם. בשיאה, הקקופוניה שנגרמה על ידי האמנים שניסו לגבור אחד על השני בעזרת מגברים הגיעה ליותר מ–100 דציבלים, כרמת הרעש שמפיק פטיש אוויר. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להימנע מחשיפה ממושכת לרעש שמעל ל–85 דציבלים.

התלונות שנערמו על שולחן מועצת הרובע הובילו להצבעה, שבה התקבלה ההחלטה לסגור את המדרחוב. הוא ייפתח שוב לכלי רכב כבר בסוף השבוע הבא, לשמחתם של רוב התושבים שיוכלו לחיות שוב בשקט ושלווה. בסקר שערכו הרשויות התגלה ש–97% מהם תמכו בהחלטה.

• שוברת שורות: הונג קונג היא בירת הקריסטל מת' של אסיה
• הונג קונג: קנו מקום חניה ב-430 אלף דולר, ומכרו ב-760 אלף אחרי 9 חודשים

"הנגנים האלה רועשים כל כך, שכבר עדיף לסגור את הרחוב. זה פשוט מפריע לכולם", אומר ליו, בעל מסעדת נודלס קטנה במדרחוב שהסכים להזדהות רק בשם משפחתו. "זה נחמד כשהם שרים טוב, אבל לרוב הם מזייפים, וזה עינוי".

מצד שני, גם התושבים מסכימים שלצד מפגע הרעש, אמני הרחוב הניבו גם אינספור שעות של הנאה ובילויים והפכו את השכונה לשמחה ופופולרית יותר. "זו החלטה גרועה", אומר יו טוהין, קשיש המתגורר בבית דירות סמוך למדרחוב. "יהיה הרבה פחות מבדר". הוא סיפר שהשאון לא מטריד אותו, למרות שהוא שומע אותו מדירתו, אבל הודה שכמה מחבריו שמחו על ההחלטה.

בין שיר לשיר, כמה מהאמנים הפגינו אדישות מפתיעה להחלטה לסגור את הבמה השבועית שלהם. חלקם אמרו שפשוט יעברו להופיע במקום אחר בעיר, דוגמת הטיילת הסמוכה לנמל בצים שה צוי, מרכז תיירותי סואן אחר.

אחרים קוננו על אובדן מרכז התרבות האיקוני. "חבל", אמרה ונדי לאי, זמרת מקצועית, אחרי שסיימה לשיר את השיר Stand by Me בפני קהל גדול. רבים בקהל נופפו פנסי ניאון לקצב המוסיקה, וכמה מהם העבירו לה שטרות כסף בשעה ששרה. "תראו כמה אנשים התאספו כאן כדי לראות ולשמוע".

"הופעות רחוב מייצגות את התרבות המקומית", אומרת לונג סיו קוואן, זמרת מקצועית שעשתה את צעדיה הראשונים במדרחוב. "חבל שהמדרחוב ייעלם. אבל זה נכון שיש צורך בפיקוח וניהול יעילים יותר". היא הציעה להתנות את ההופעות בהיתר ממשלתי, כפי שנעשה ביפן ובטייוואן.