המתמחים שקורסים תחת העומס בהודו מרגישים נבגדים: "אנחנו בשר תותחים"

במערכת הבריאות ההודית מתקשים להתמודד עם עומס החולים בקורונה, ומי שנושאים בעיקר הנטל הם המתמחים - שמלבד לסיכון להידבק בנגיף בעצמם סופגים גם פגיעה בהכשרתם המקצועית. רופאים רבים זועמים על כך שבתי החולים לא נערכו מראש לאפשרות של גלים נוספים של המגפה

צוותי רפואי בכניסה לבית עלמין בניו דלהי, בשבת
צוותי רפואי בכניסה לבית עלמין בניו דלהי, בשבתצילום: Altaf Qadri/אי־פי
לוגו אי-פי
אי-פי
לוגו אי-פי
אי-פי

ד"ר סידהארת טארה, מתמחה בבית החולים הממשלתי הינדו ראו שבניו דלהי, התלונן מתחילת השבוע על חום וכאבי ראש. הוא עבר בדיקת קורונה, אולם תוצאותיה התעכבו בשל קריסת מערכת הבריאות במדינה. בבית החולים שבו הוא עובד חסרים רופאים, אולם טארה נאלץ להמשיך בעבודה עד שיגיעו תוצאות הבדיקה ויאשרו אם אכן נדבק בנגיף.

"איני יכול לנשום. למעשה, התסמינים שלי קשים יותר מאשר אלה של החולים, אז איך הם יכולים לדרוש ממני לעבוד?", שאל טארה. היום (שלישי) דווח על 323,144 נדבקים חדשים בהודו, שמספר החולים המצטבר בה הוא השני בגובהו בעולם, אחרי ארה"ב, עם 17.6 מיליון. עוד דווח על 2,771 מקרי מוות ביממה, שמתרגמים ל–115 מתים בשעה. מומחי בריאות סבורים כי הנתונים הרשמיים נמוכים לעומת המציאות בשטח.

קרובי משפחה של חולים שמתו בכניסה למשרפה בניו דלהי, בשבתצילום: Altaf Qadri/אי־פי

האתגרים איתם מתמודדת הודו כיום, כשמספר החולים המאומתים עולה מהר יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם, מצטרפים לחולשה ולפגיעות של מערכת הבריאות ההודית ושל רופאיה. בהודו ישנם 541 בתי ספר לרפואה שבהם כ–36 אלף מתמחים וסטודנטים בשלבי הכשרה מתקדמים - ולפי ארגוני הרופאים, הם אלה שנושאים בעיקר הנטל של טיפול בחולי קורונה בבתי החולים הממשלתיים. אולם במשך יותר משנה המתמחים כורעים תחת עומס העבודה, משכורותיהם מעוכבות, הם נחשפים לנגיף ואינם מתקדמים בלימודים. "אנחנו בשר תותחים. פשוט מאוד", אמר טארה, המתמחה מניו דלהי.

בחמש מדינות מחוז בהודו שנפגעו קשה במיוחד מחו המתמחים נגד מה שהגדירו יחס מחפיר מצד הממשלה לסטודנטים כמותם, והדגישו שאיש לא התייחס לדרישתם להתכונן לקראת הגל השני. ג'יגנש ג'נגדיאה, בן 26, ידע שיידרש לעבוד 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע כשהחל את התמחותו בבית הספר הממשלתי לרפואה בעיר סוראט שבמדינת גוג'ארט. אולם, הוא לא ציפה להיות הרופא היחיד שאחראי ל–60 מטופלים בשגרה ול–20 נוספים ביחידה לטיפול נמרץ. "החולים בטיפול נמרץ דורשים טיפול רציף. אם יותר מחולה אחד קורס, במי עליי לטפל?", תהה.

שריפת גופות בניו דלהי, אתמולצילום: JEWEL SAMAD - AFP

עדות למצב הגרוע של מערכת הבריאות בהודו ניתן למצוא בבית החולים שבו עובד טארה, בבירה ניו דלהי. לדבריו, מספר המיטות לחולי קורונה גדל, מצבת הרופאים נשארה כפי שהיתה וכמות העבודה הוכפלה פי ארבעה. מה שמחמיר את המצב הוא סירובם של רופאים בכירים לטפל בחולי קורונה. "אני מבין שרופאים בכירים הם מבוגרים יותר ורגישים יותר לנגיף, אבל בגל הנוכחי מבוגרים וצעירים נדבקים במידה שווה", אמר טארה, הסובל מאסתמה בעצמו ובכל זאת ממשיך לטפל בחולי קורונה.

בית החולים הינדו ראו התרחב מאפס ל–200 מיטות לחולי קורונה. בעבר טיפלו שני רופאים ב–15 חולים. כיום הם מטפלים ב–60. מספר אנשי הצוות פוחת כשהסטודנטים נדבקים בנגיף בקצב מעורר דאגה. כ–75% מהמתמחים באגף הכירורגיה נמצאו חיוביים לנגיף בחודש שעבר, סיפר אחד מהם, שביקש להישאר בעילום שם. לדברי טארה, המתמחים מקבלים את משכורותיהם באיחור של חודשיים. בשנה שעברה קיבלו המתמחים ארבע משכורות בלבד — רק לאחר שפתחו בשביתת רעב בשיא המגפה.

לדברי ד"ר ראקש דוגרה, מומחה בכיר בבית החולים שבו עובד טארה, מרבית העול של הטיפול בנגיף הקורונה נופל באופן בלתי נמנע על המתמחים. אולם, הוא הדגיש כי תפקידם שונה מזה של המומחים — בעוד הראשונים מטפלים בחולים, אמר דוגרה, האחרונים מפקחים עליהם. בית החולים הינדו ראו אמנם לא גייס רופאים נוספים בזמן הגל השני של המגפה, אבל לדברי דוגרה הוצבו בו רופאים מבתי חולים עירוניים קרובים כדי לסייע לעמוד בנטל.

קרובי משפחה של חולים שמתו בכניסה למשרפה בעיר ג'אמו, בראשוןצילום: Channi Anand/אי־פי

הודו מוציאה 1.3% מהתל"ג שלה על בריאות — שיעור נמוך במיוחד לעומת כל המדינות החזקות מבחינה כלכלית. בתחילת הדרך היא נחשבה למדינה שהצליחה להשתלט על מגפת הקורונה, אולם ככל שחלפו והלכו החודשים ננקטו פחות צעדים להיערך להתפרצויות חוזרות. לדברי ד"ר סוברנה סרקאר, היא חשה נבגדת מכך שבית החולים שבו היא עובדת התגלה כלא ערוך לחלוטין - יותר משנה אחרי פרוץ המגפה.

"למה לא הביאו עוד אנשים? למה התשתיות לא שופרו? כאילו לא למדנו שום דבר מהגל הראשון", אמרה סרקאר, העובדת בבית החולים ששון בעיר פונה, שבמדינת המחוז מהרשטרה. בשבוע שעבר הודיעה הנהלת בית החולים, באיחור ניכר, כי תגייס 66 רופאים כדי להגדיל את יכולת הקיבול של בית החולים. בחודש האחרון גדל מספר מיטות האשפוז המיועדות לחולי קורונה מ–525 ל–700.

עובד במשרפה בגווהאטי, היוםצילום: Anupam Nath/אי־פי

אולם, לדברי דיקאן בית החולים ד"ר מורלידהאר טאמבה, עד כה הובאו 11 רופאים חדשים בלבד למקום. "אנחנו לא מקבלים רופאים נוספים", אמר טאמבה והוסיף שישנו קושי למצוא טכנאים חדשים ואחיות. בתגובה לעלייה בתחלואה לפני כשנה, בית החולים גייס 200 אחיות ואחים בהסכם מיוחד — אך פיטר את כולן באוקטובר האחרון כשחלה ירידה בתחלואה. לדברי טאמבה, הדבר התאפשר במסגרת החוזה שנחתם עמן. "האחריות הראשונית שלנו היא כלפי המטופלים, לא כלפי הצוות", הוסיף הדיקאן.

מספר המקרים בעיר פונה כמעט הוכפל בחודש שעבר, מ–5,741 ל–10,193. כדי להתמודד עם העלייה התלולה הזו, הרשויות הבטיחו להוסיף מיטות אשפוז. אך לדברי ד"ר סרקאר, "תוספת מיטות בלי תוספת של כוח אדם היא רק מיטות. זה מסך עשן". מתמחים בבית החולים ששון הוסיפו כי כדי להתמודד עם ההצפה בחולים, הרשויות הורו על הקלה בהנחיות שנועדו לשמור על ביטחונם ועל ביטחון החולים. כך למשל, מתמחים עובדים עם חולי קורונה במשך שבוע אחד ואז עוברים הישר לעבודה עם מטופלים במחלקות הכלליות.

עובד מוניציפלי לוקח הפסקה בכניסה לאתר קבורה בגווהאטי, שלשוםצילום: Anupam Nath/אי־פי

לדברי ד"ר ט. סונדרארמאן, מהמרכז הלאומי למשאבי מערכות בריאות באוניברסיטת פנסילבניה, הדבר מגביר את הסכנה להדבקות נוספות בנגיף. המתמחים בששון קראו להנהלה לקבוע פרק זמן לבידוד חובה בין משמרת במחלקת הקורונה לעבודה במחלקות הכלליות. מאז החודש שעבר, מתוך 450 המתמחים בבית החולים 80 נמצאו חיוביים לנגיף. אבל הם מקבלים חופשת מחלה של שבוע בלבד.

"המחלה הורסת את החסינות של הגוף, לכן יש אנשים שנמצאים חיוביים פעמיים ושלוש פעמים מפני שעמידותם נפגעה מאוד והם אינם זוכים לשהות להתאושש", הוסיפה סרקאר. אחרי שנה של התעסקות בבדיקות קורונה, הוסיפה הרופאה מבית החולים ששון, היא חשה שהיא יודעת כל מה שיש לדעת על הנגיף — ושום דבר מעבר לכך.

ברמה הכלל ארצית, הפניית מתמחים לטיפול בחולי קורונה גובה מחיר ממערכת הבריאות בהודו. כך למשל, מתמחים בבית הספר הממשלתי לרפואה בעיר סוראט, שבגוג'ראט, סיפרו כי לא הוזמנו אף לא להרצאה אקדמית אחת בשנה האחרונה. בית החולים מקבל חולי קורונה מאז מארס אשתקד, והמתמחים מבלים כמעט את כל זמנם בטיפול בהם. בימים האחרונים דווח בסוראט על יותר מ–2,000 חולים ו–22 מתים מדי יום.

בגלל הצורך להתמקד כמעט באופן בלעדי במגפה, רבים מהמתמחים חוששים לעתידם. מתמחים בכירורגיה אינם יודעים לכרות תוספתן, מתמחים במחלות ריאה לא למדו דבר על סרטן הריאות וביוכימאים מבלים את כל זמנם בעריכת בדיקות קורונה. "אילו מין רופאים תוציא השנה הזאת?", תהתה ד"ר שראדה סוברמניאן, מתמחה במחלקת כירורגיה בבית החולים ששון.

לקריאת הכתבה המלאה באתר סוכנות הידיעות אי־פי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ