כלת פרס נובל למלחמה - אסיה ואוקיאניה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צילום: AP

כלת פרס נובל למלחמה

לכתבה

מנהיגת מיאנמר אונג סן סו צ'י נתפסה כגיבורה עולמית וכתקווה לדמוקרטיה בארצה. תדמיתה כלוחמת חופש התערערה בשל שתיקתה לנוכח הטיהור האתני המתבצע במוסלמים במיאנמר - ועמה גם תדמית פרס נובל לשלום בו זכתה

72תגובות

אונג סן סו צ'י לא נוהגת לצאת לנסיעות רבות מחוץ לארצה, אבל בתחילת יוני יצאה מנהיגת מיאנמר לביקור נדיר באירופה, בו פגשה את ראש ממשלת הונגריה, איש הימין הקיצוני ויקטור אורבן. מטרת הביקור היתה לאחד כוחות נגד מה שהשניים הגדירו כ"גידול המתמשך באוכלוסיות המוסלמיות" במדינותיהם.

"שני המנהיגים הדגישו שאחד האתגרים הגדולים ביותר בעת הזאת לשתי המדינות ולאזורים שלהן – דרום אסיה ואירופה – הוא הגירה", נכתב בהצהרה שפרסמה ממשלת הונגריה לאחר פגישתם של אורבן וסו צ'י בבודפשט. "הם ציינו ששני האזורים התמודדו עם הבעיה הגוברת של חיים משותפים עם אוכלוסיות מוסלמיות שממשיכות לצמוח".

ההצהרה של הממשלה ההונגרית הדהימה לא מעט אנשים בעולם. כיצד, הם תהו, נותנת סו צ'י, הלוחמת הנודעת למען זכויות אדם וכלת פרס נובל לשלום, יד לדברים שמביעים בבירור חוסר סובלנות לאחר ואולי אף משתמעים כרצון להיפטר ממנו – בין שדרך גירושו ובין שבהריגתו.

טיימליין אונג סן סוצ'י

פעם נחשבה סו צ'י לגיבורה בעולם כולו ולתקווה הדמוקרטית הגדולה של ארצה, אבל כיום היא בוחרת להתייצב לצדו של לאומן שהפך לנושא הדגל האירופאי במלחמה נגד המהגרים והפליטים. גם בקהילה הבינלאומית כבר לא מחבקים אותה בחום כבעבר. היא מבודדת, מנודה וסופגת ביקורת רבה על שתיקתה הרועמת לנוכח הטיהור האתני שמתבצע בארצה.

"אונג סן סו צ'י התרחקה מאוד מלהיות היקירה של האיחוד האירופי והיא מחשיבה פגישה עם אורבן, המנודה של אירופה, כהישג גדול", אמר ל"גרדיאן" פיל רוברטסון, מארגון זכויות האדם Human Rights Watch. "לאחר שסייעה באופן מביש לצבא מיאנמר לטייח את רצח העם נגד הרוהינגה, היא נהנית כעת מ'קבלת פנים חמה' ומהתחברות עם המנהיג הכי שונא זרים ואנטי-דמוקרטי של אירופה".

קורות החיים של סו צ'י שזורות בהיסטוריה של מיאנמר העצמאית שלאחר עידן הקולוניאליזם, ולמראית עין היה בהן כדי לנבא שהיא נועדה לגדולה. אולם משהו השתבש בדרך - או שמא הוא תמיד היה שם, אבל לא כולם הבחינו בו.

נולדה להנהיג

אונג סן סו צ'י נולדה ב-19 ביוני 1945 בכפר המוויי סונג, מחוץ לראנגון, בורמה (כיום יאנגון, מיאנמר). אביה, הגנרל אונג סן, מילא ב-1947 תפקיד מרכזי במשא ומתן מול הבריטים למען עצמאותה של בורמה, ובאותה שנה הוא נרצח על ידי יריבים פוליטיים.

סו צ'י למדה בבתי ספר בראנגון ואת השכלתה האקדמאית רכשה בהודו ובבריטניה. ב-1964 היא סיימה את לימודיה בקולג' "ליידי סרי ראם" בניו דלהי וב-1969 סיימה לימודי תואר שני בפוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד. לאחר לימודיה עבדה שלוש שנים באו"ם וב-1972 היא נישאה למייקל אריס, אזרח בריטי שאותו הכירה במהלך לימודיה, ולשניים נולדו שני בנים – אלכסנדר וקים.

ברק אובמה והילארי קלינטון מבקרים את סן סו צ'י במעונה, ב-2012
Pete Souza / The White House

ב-1988 שבה סו צ'י לבורמה, לבקר את אמה החולה, ונקלעה למחאה עממית שפרצה נגד השלטונות הצבאיים בדרישה לכונן דמוקרטיה במדינה. היא הצטרפה להפגנות הענק שהובילה "הליגה הלאומית למען דמוקרטיה" (NDL) והפכה לדמות בולטת בתנועת המחאה. ב-26 באוגוסט אותה שנה היא נשאה את נאומה הפומבי הראשון למרגלות האתר הבודהיסטי המקודש ביותר בבורמה – פגודת שווגדון. "נזירים ואנשים נערצים. ההתכנסות הציבורית נועדה לבשר לעולם כולו מהו רצון העם. המטרה שלנו היא להראות שכל העם רוצה שלטון דמוקרטי רב-מפלגתי", היא אמרה.

בשעה שהיא נלחמה למען הדמוקרטיה בארצה, בעלה של סו צ'י אובחן כחולה בסרטן סופני. הרשויות לא הסכימו לתת לו אשרת כניסה לבורמה וסו צ'י בחרה שלא לנסוע אליו בשל תפקידה הבכיר בתנועת האופוזיציה. היא חששה שלא יתנו לה לשוב לארצה.

בהשראת המנהיג הרוחני ההודי מהטמה גנדי, סו צ'י קראה להתנגדות לא אלימה נגד השלטונות הצבאיים במיאנמר. בשל השתתפותה במחאה נגד המשטר הצבאי נשלחה ב-1989 למעצר בית. למעשה, ראשי הצבא אמרו למנהיגת האופוזיציה שהיא יכולה לצאת לחופשי בתנאי שתעזוב את המדינה, אולם היא העדיפה להישאר עם בני עמה ולוותר על חירותה.

אסירה בביתה

במבט ראשון, הווילה בת שתי הקומות שנבנתה בתקופת הקולוניאליזם הבריטי נראתה כמו מקום פסטורלי. אבל המדשאה הרחבה, ערוגות הפרחים הצבעוניים, העצים הטרופיים מסביב והאגם הסמוך לא הצליחו להסתיר את העובדה המרה שהמבנה שימש במשך תקופה ארוכה ככלא לאשה אחת – אונג סן סו צ'י.

סן סו צ'י נואמת מול אלפי אנשים בעצרת פוליטית בינגון, ב-1989
NATION / ASSOCIATED PRESS

סו צ'י היתה במעצר בית מ-1989 עד 1995, מ-2000 עד 2002 וממאי 2003 ועד נובמבר 2010 – סך הכול 15 שנים נטולות חירות בפרק זמן של 21 שנה. ב-1990 ניצחה מפלגתה בבחירות, אולם החונטה סירבה לוותר על השלטון ומנעה מסו צ'י לכהן כראש הממשלה.

לאורך כל מעצר הבית הוצבו חיילים חמושים באחוזה המתפוררת בראנגון, שהיתה עיר הבירה עד 2005, ועקבו אחר כל צעד וצעד של סו צ'י. האנשים הקרובים לה ביותר לא יכלו לבקר אותה, בהם בעלה מייקל ובניה, חבריה ועמיתיה למפלגה. החונטה הצבאית ניתקה את קו הטלפון לבית כדי שלא תיצור קשר עם העולם שבחוץ.

כל פריט דואר שנשלח לביתה של סו צ'י עבר בדיקה דקדקנית ביותר. המבקרים שכן הורשו להיכנס עברו חיפוש גופני, והיא סירבה לקבל מזון מהמשטר ובתמורה לאוכל מכרה רהיטים שהיו בביתה. שני הרהיטים היחידים שאותם סירבה למכור היו הפסנתר, שהיה שייך לאמהּ, ושולחן הקפה העגול, שסביבו התכנסו בסוף שנות השמונים חברי תנועתה שכן הורשו לבקרה כדי לדון באסטרטגיה שלהם.

בנה של סן סו צ'י מקבל את פרס הנובל בשמה בעודה במעצר, ב-1991
Bjoern Sigurdsoen / AP

מהסיפורים שסיפרה סו צ'י לאנשים שהיו איתה במגע עלה כי חייה במעצר בית היו עלובים למדי. מנהיגת האופוזיציה במיאנמר סבלה מנשירת שיער ומירידה במשקלה בשל תזונה לקויה. "סבלתי מתת-תזונה קשה במשך כחודש או יותר", היא סיפרה ל"ניו יורק טיימס" ב-1994. "במשך שבוע לא יכולתי לקום מהמיטה". במהלך מעצר הבית סבלה סו צ'י מכאבים בבטנה, התכווצות שרירים ברגל, לחץ דם נמוך ובעיות רפואיות אחרות, והיא התלוננה לא פעם שהיא לא מצליחה לישון בלילה. היא טופלה כמה פעמים בבית חולים ואף עברה ניתוח אחד וכל אותה העת היתה מבודדת ותחת אבטחה.

את חודשי המונסון העבירה סו צ'י בהזזת קערות ודליים ממקום למקום בחדר השינה שלה כדי ללכוד את טיפות המים שירדו מהתקרה לפני שאלה נספגו במזרן מיטתה. דליפת המים לא פסקה משום שאחיה הבכור של האסירה הפוליטית הגיש תביעת בעלות על מחצית מהווילה, ומנע את תיקונו של הגג בתואנה שהדבר "יגרום נזק" לנכס שלו.

"יום יום, במשך 15 שנים, היא היתה צריכה לקבל את ההחלטה הקשה להישאר, לבד ומבודדת, בלי שני בניה, אפילו כשבעלה האהוב גסס מסרטן בבריטניה ונאסר עליו לבקר אותה", כתבה העיתונאית הבריטית פולי טוינבי לאחר שראיינה את סו צ'י. לעיתונאי הסקוטי אלן קלמנטס אמרה פעם סו צ'י ש"ההקרבה הגדולה ביותר שלי היתה לוותר על הבנים שלי", אולם לאחר מכן הוסיפה: "תמיד ידעתי שאחרים הקריבו יותר ממני".

המשטר הצבאי במיאנמר כלא את סו צ'י ושחרר אותה כאוות נפשו ובאמתלות שונות - כולל אישום שהיא מהווה איום על ביטחון המדינה. בריאיון ל"ניו יורק טיימס" אמרה: "אני אוכל לשאת את כל מה שהם יעשו לי". בריאיון אחר ל"לוס אנג'לס טיימס" סיפרה: "הרגשתי חופשיה כשהייתי במעצר הבית משום שזו היתה בחירה שלי. בחרתי לעשות את מה שאני עושה ובשל כך מצאתי שלווה בתוכי". היא אמרה שתקופת המעצר שלה לא היתה קשה, למעט כאשר היא סבלה מתת-תזונה.

סן סו צ'י נואמת מול המונים במיאנמר, ב-2012
Htoo Tay Zar

מדי יום נהגה סו צ'י להתעורר בסביבות ארבע בבוקר והאזינה לרדיו בריטי ואמריקאי  בין חמש לשש שעות בממוצע. בריאיון לרשות השידור הציבורית האוסטרלית היא סיפרה שבמהלך מעצר הבית הארוך היא הקפידה על אורח חיים מסודר שכלל מדיטציה, לימוד בודהיזם, קריאת עיתונים וספרים, האזנה לרדיו ולמוזיקה ופעילות פוליטית. לאורך כל אותה תקופה היא נותרה הדמות הפופולריות ביותר בארצה. "היה לי הרבה מה לעשות. באמת", הסבירה. "אנשים מופתעים מזה. אם אתה רוצה לשמור על הבית שלך נקי ומסודר אתה צריך להעביר חלק מהזמן בכך. ואז, כמובן, הקריאה לוקחת זמן וההאזנה לרדיו לוקחת שעות רבות מדי יום, משום שלא רציתי להפסיד חדשות על בורמה. לא יכולתי להרשות לעצמי להפסיד את זה. משום שאף אחד לא בא והשלים לי את הפערים מהחדשות שפספסתי".

ב-13 בנובמבר 2010 יצאה סו צ'י לחופשי ולא שבה עוד למעצר. לאחר שחרורה היא יצאה למסע ברחבי העולם שבמהלכו דיברה בזכות הדמוקרטיה במיאנמר. שנתיים לאחר מכן קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד.

ב-2015 רשמה מפלגת האופוזיציה בראשות סו צ'י ניצחון סוחף בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו במיאנמר זה 25 שנה. מנהיגי הצבא נתנו לה אור ירוק להתמנות לנשיאה, אולם הדבר לא התאפשר משום שחוקת המדינה קובעת שאזרח מיאנמר לא יכול להיבחר לנשיא אם קרובי משפחתו הם נתינים זרים (בעלה ובניה של סו צ'י החזיקו באזרחות בריטית).

עם זאת, לסו צ'י נתפר תפקיד מיוחד, "יועצת המדינה", וכיום היא משמשת כמנהיגה האזרחית בפועל של מיאנמר לצד הצבא שחולק איתה את השלטון. הצבא מחזיק ברוב התפקידים המשמעותיים בממשלה, הכלכלה נשלטת ברובה על ידי חברות שבשליטתו, והחוקה מעניקה לו את הסמכות לקחת מהממשלה את השלטון במצבים מסוימים.

עטורת פרסים

סו צ'י בת ה-74 קיבלה במהלך חייה עשרות פרסים ותארי כבוד מרחבי העולם כהוקרה על מאבקה למען דמוקרטיה בארצה. בין השאר, היא זכתה בפרס סחרוב לחופש המחשבה, במדליית החירות הנשיאותית בארה"ב, בפרס אלי ויזל מטעם מוזיאון השואה בוושינגטון וכמובן בפרס נובל לשלום. סולן להקת יו 2 בונו כתב לה שיר וכוכבי קולנוע מפורסמים, בהם ג'וליה רוברטס וקווין ספייסי, תמכו במאבקה.

סן סו צ'י לצד שר ההגנה וראש הממשלה של מיאנמר, ב-1994
REUTERS

"המאבק של סו צ'י הוא אחת הדוגמאות המדהימות ביותר של אומץ אזרחי באסיה בעשורים האחרונים. היא הפכה לסמל חשוב במאבק נגד דיכוי", נכתב בהודעה שפרסמה ועדת נובל לשלום ב-1991 כשהודיעה על זכייתה של אסירת המצפון המפורסמת בפרס היוקרתי. "בעצם הענקת פרס נובל לשלום לאונג סן סו צ'י, ועדת נובל לשלום הנורווגית רוצה לעשות כבוד לאשה הזאת, על מאמציה הבלתי מתפשרים, ולהפגין את תמיכתה באנשים רבים ברחבי העולם השואפים להשיג דמוקרטיה, זכויות אדם ופיוס אתני בדרכי שלום".

ב-1991, בהודעה שפרסמה לרגל קבלת פרס סחרוב למחשבה חופשית, כתבה סו צ'י: "אין זה הכוח שמשחית, אלא הפחד, הפחד לאבד כוח משחית את אלה שמחזיקים בו". במאמר לעיתון "אינטרנשיונל הראלד טריביון" ב-1997 היא כתבה: "יש לנו אמונה בכוח לשנות את מה שצריך לשנות, אבל אין לנו שום אשליה שהמעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה ליברלית יהיה קל, או שממשלה דמוקרטית משמעותה סוף כל הבעיות שלנו".

ב-2011 קיבלה סו צ'י את מדליית ראול ולנברג עבור פועלה ההומניטרי. "היא היתה עשויה לבלי חת וחסרת פחד במשך שנים רבות של מעצר ומאמצים להפחיד אותה. במאבקה למען דמוקרטיה וזכויות אדם בבורמה, אונג סן סו צ'י מדגימה את האומץ והמחויבות לערכים ההומניטריים של ראול ולנברג", כתבה הוועדה שהעניקה לה את הפרס. אשת האופוזיציה ממיאנמר לא הגיעה פיזית לקבל את הפרס, אולם נשאה נאום מוקלט שהוקרן בפני 500 צופים בטקס קבלתו. "הדמוקרטיה איננה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להשיג סוג מסוים של חברה. האנשים בבורמה הפכו את הדמוקרטיה למטרה שלהם משום שהם רוצים את החופש להיות מסוגלים לעזור לעצמם", היא אמרה.

סוצ'י

סו צ'י הייתה אייקון של מוסר, דמות שכולם אוהבים לאהוב משום שהיא שילמה מחיר אישי כבד כשוויתרה על חירותה עבור עקרונותיה ושהתה שנים רבות במעצר בית. 21 שנים לאחר שהוענק לה פרס נובל לשלום, היא קיבלה אותו בטקס באוסלו. "בסופו של דבר המטרה שלנו צריכה להיות ליצור עולם חופשי מהעקורים, מחסרי הבית ומחסרי התקווה, עולם שבו כל פינה ופינה הן מקום קדוש שבו לתושבים תהיה חירות ויכולת לחיות בשלום. כל מחשבה, כל מילה וכל פעולה שמוסיפות לחיובי ולטוב הן תרומה לשלום", אמרה סו צ'י עם קבלת הפרס היוקרתי ב-2012.

הטבח ברוהינגה

25 באוגוסט 2017. "צבא הישועה הארקאני של רוהינגה" (ARSA), ארגון המורדים של המיעוט המוסלמי במיאנמר, הציב מארבים לעשרות עמדות משטרה ולבסיס צבאי במדינת ראקין. אוגדות של הצבא המקומי שכבר היו ערוכות במקום יחד עם כוחות ביטחון נוספים הגיבו בפעולה אכזרית ויעילה שהניסה מאות אלפי בני רוהינגה צפונה ומערבה, לבנגלדש. ניצולים רבים שהגיעו לבנגלדש סיפרו באותה שנה ל"ניו יורק טיימס" שהם ראו חיילים דוקרים למוות תינוקות, עורפים ראשי נערים, אונסים ילדות, משליכים רימונים לתוך בתים, שורפים למוות משפחות שלמות, מרכזים עשרות גברים לא חמושים מהכפרים ומוציאים אותם להורג.

בני רוהינגה במחנה פליטים בבנגלדש, ב-2017
Sergey Ponomarev/The New York Times

בדו"ח שפרסם ביולי 2018 ארגון זכויות האדם Fortify Rights מתואר כיצד שנה לפני שפתח בהתקפה על בני הרוהינגה, נעזר צבא מיאנמר בבודהיסטים מקומיים כדי לתכנן עד הפרטים הקטנים ביותר את הטבח במיעוט המוסלמי ואף אימן וחימש אותם. במסגרת ההכנות, למשל, החרימו הרשויות במדינה כלים חדים שיכולים לשמש ככלי נשק, הרסו את הגדרות שהקיפו את בתיהם של בני הרוהינגה, והציבו אלפי חיילים במדינת ראקין.

כשהמורדים הרוהינגים תקפו עמדות של כוחות הביטחון והרגו חיילים, התגובה של צבא מיאנמר היתה מיידית וברוטלית. זאת, לפי ארגון Fortify Rights שהתבסס על עדויות של מאות ניצולים, מכיוון שהצבא תכנן מראש במשך חודשים את הטבח בבני הרוהינגה.

הטבח נמשך כמה שבועות. "רצח עם לא קורה באופן ספונטני", אמר ל"ניו יורק טיימס" מתיו סמית, מומחה לשעבר בארגוןHuman Rights Watch  לענייני מיאנמר וסין וכיום בכיר בארגון .Fortify Rights "מתן חסינות לפשעים האלה יסלול את הדרך להפרות ותקיפות נוספות בעתיד", הוסיף.

דו"ח של האו"ם שפורסם באוגוסט 2018, חודש לאחר הדו"ח של Fortify Rights, קבע שצבא מיאנמר ביצע פשעים נגד האנושות, בהם רצח, אונס, עינויים, שעבוד, אלימות נגד ילדים והרס כפרים שלמים. בדו"ח של האו"ם נכתב גם שמפקד צבא מיאנמר, הגנרל מין אונג הליינג, צריך להיות בין אנשי הצבא שיועמדו לדין בטריבונל בינלאומי בגין פשעים נגד האנושות. האו"ם גם מתח ביקורת על סו צ'י, שלא הצליחה לטענתו לנצל את סמכותה המוסרית כדי למנוע קמפיין של זוועות. 

"באו"ם הגדירו את מה שקורה במיאנמר כחשש לרצח עם, אבל ישנם חוקרים שמעלים תהיות לגבי היקף הרציחות", אמר ל"הארץ" ד"ר חן ברם, מהמכללה האקדמית הדסה וממכון טרומן בירושלים. לדבריו, ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת לא יכולים לאמת באופן עצמאי את הדיווחים על הטבח ההמוני במיאנמר משום שמדינת ראקין נסגרה לכניסת עיתונאים וחוקרים ולכן אין נגישות למידע. "גם אם מספרי ההרוגים קטנים יותר ממה שנטען, במיאנמר נעשה טיהור אתני שללא ספק היה שיטתי ואכזרי וכלל רצח, אונס והריסת כפרים".

אונג סאן סו צ'י בעצרת בחירות ב-2015 ביאנגון
אי־אף־פי

המתקפה של צבא מיאנמר באוגוסט 2018 היתה רק אחת מתוך שורה של מתקפות אלימות שבוצעו בעשורים האחרונים נגד בני המיעוט המוסלמי, שלא מוגדרים אזרחים בארצם. מכיוון שהם נחשבים למהגרים לא חוקיים מבנגלדש, הם אינם זכאים לזכויות. גם בגלי האלימות של 2012 ו-2016, למשל, כוחות הביטחון במיאנמר יצאו למבצעים גדולים שכללו שריפת כפרים ובתים של בני הרוהינגה, הרג, עינויים והעלמת אנשים ואונס של נשים וילדות.

השתיקה והביקורת

למרות הדו"חות הנוקבים והעדויות המצמררות, המומחה הישראלי מטיל ספק באפשרות של עשיית צדק בסיפורים של בני הרוהינגה ובהשבתם לבתיהם. "יש כאן טרגדיה אל מול עינינו, אבל לעולם אין באמת כוח ואולי גם לא רצון לסייע לבני הרוהינגה. חלק גדול מהם הפכו לפליטים ולא ממש ברור מה יעלה בגורלם", אמר ד"ר ברם. "כל הסיפור הזה מלמד אותנו הרבה על פרס נובל לשלום ועל סו צ'י. אפשר לראות שהעובדה שמישהו מקבל פרס נובל לשלום לא אומרת בהכרח שיש לו מחויבות עמוקה לשלום. זה בולט מאוד במקרה של מיאנמר ובני הרוהינגה ובטח גם במקרים אחרים".

"סו צ'י היא מנהיגה של הרוב הבודהיסטי במיאנמר, הבמאר, אולם המאבק שלה לאורך השנים היה למעשה גם חלק ממאבק על שליטה בין קבוצות שונות של האליטה. היא לא באמת נלחמה למען מיעוטים אחרים, כל שכן בני הרוהינגה המוסלמים. מי שלא היה שייך לאליטות קיבל יחס אחר לחלוטין".

"הרושם היה שסו צ'י תצא נגד הטיהור האתני שנעשה בבני הרוהינגה", הוסיף ד"ר ברם. "אבל ככל שעובר הזמן נראה שאת חוסר התגובה שלה יש להבין כשותפות בפועל בדמוניזציה של בני הרוהינגה ולהסתה נגדם".

אונג סאן סו צ'י נואמת באוסלו עם קבלת פרס הנובל, ב-2012
REUTERS

לדבריו, אסור לשכוח את הזווית הישראלית בסיפור של הזוועות המתחוללות במיאנמר. "היחסים הביטחוניים בין ישראל לבין מיאנמר אינטנסיביים. היחס של הממסד הישראלי לטיהור האתני של בני הרוהינגה די דומה ליחסה של סו צ'י", הוסיף ד"ר ברם. "יש אינטרסים משותפים בין הצדדים וגם גישה אנטי-מוסלמית משותפת. נשאלת השאלה למה יש לנו ציפיות גדולות מסו צ'י בזמן שהמדינה שלנו מוכרת נשק לצבא מיאנמר, ועל ידי כך תומכת בפועל במעשי ההרג של בני הרוהינגה?".

מאז 2016 הפכה סו צ'י למנהיגה האזרחית בפועל של מיאנמר, כשמפלגתה חולקת את השלטון עם המנהיגות הצבאית. שנה לאחר מכן פתח כאמור צבא מיאנמר במבצע גדול במדינת ראקין, שבו מתגוררת אוכלוסייה גדולה של בני רוהינגה המוסלמים. כפרים שלמים הועלו באש ואחרים נהרסו כליל באמצעות בולדוזרים, אלפי בני אדם נרצחו וכמיליון ברחו לבנגלדש השכנה וחיים כיום במחנות פליטים צפופים.

לא ברור מתי ישובו לארצם, אם בכלל. צבא מיאנמר טוען שהמבצע בא בתגובה להתקפות של מורדים בני רוהינגה, "טרוריסטים" כהגדרתו, על עמדות של כוחות הביטחון. אלא שהאו"ם וארה"ב לא השתכנעו וכינו את מה שמתרחש בראקין "טיהור אתני" והארגון הבינלאומי אף קרא לחקור את מפקדי צבא מיאנמר בגין רצח עם.

סו צ'י, טוענים מבקריה, בחרה לשתוק במקום לגנות את מעשי הצבא או להודות בזוועות שעברו בני המיעוט המוסלמי. "לא רק שסו צ'י לא יצאה נגד הטיהור של בני הרוהינגה, היא למעשה תמכה בו פסיבית בשתיקתה", אמר ד"ר ברם. בראיון שהעניקה לרשת BBC  הבריטית ב-2017 התייחסה סו צ'י לנושא. "אני לא חושבת שמתבצע טיהור אתני. אני חושבת שטיהור אתני הוא ביטוי חזק מדי בשביל לתאר את מה שקורה", היא אמרה. "אני חושבת שיש שם עוינות רבה – יש כאן גם מוסלמים שהורגים מוסלמים".

"כבר בשנות ה-80 טענו אינטלקטואלים שיש פער גדול בין העמדה האמיתית של סו צ'י לבין איך שהיא נתפשת במערב", אמר ד"ר ברם. לדבריו, גורמים בתקשורת ובמדינות במערב אתרגו אותה והפכו אותה לאייקון, אבל ספק אם זה באמת היה מוצדק. "סו צ'י הפכה לסמל בארצה ובעולם בזכות הנחישות שלה ומעצר הבית הארוך שלה. אבל צריך לזכור שהיא ישבה במעצר בית נוח מאוד באחוזתה בראנגון, עם מבקרים ועם אפשרות לקרוא, ללמוד ולהביע את דעותיה. אלפי אסירים פוליטיים ממוצא אתני אחר לא זכו לאותו יחס וסבלו מעינויים בכלא ומתנאים לא פחות אכזריים ממה שקורה בצפון קוריאה", אמר ד"ר ברם. הוא הדגיש כי אי אפשר להתעלם מיחסה של הפוליטיקאית הפופולרית לשאלת בני הרוהינגה. "גם אם יש אי-ודאות לגבי מספר הקורבנות ואולי אף תיאורים מגמתיים של חלק מסוכנויות זכויות האדם שרצו להפנות תשומת לב למתרחש, עדיין ברור לגמרי שהיה טיהור אתני במיאנמר וברור ששרפו כפרים על יושביהם ושרצחו ואנסו אלפי בני אדם".

תומכיה של אונג סאן סו צ'י חוגגים את ניצחון מפלגתה בבחירות ב-2012
Reuters

תומכיה של סו צ'י טוענים מנגד שהיא בסך הכול פוליטיקאית פרגמטית שמנסה לשלוט במדינה רב-אתנית עם היסטוריה מורכבת ורוב בודהיסטי שלא אוהד - בלשון המעטה - את בני הרוהינגה. למעשה, לאומנים בודהיסטים, בהם נזירים, אחראים במידה רבה לליבוי ההסתה כלפי בני הרוהינגה לא מהיום, אלא במשך שנים רבות, ואף היו מעורבים במעשי רצח שלהם. מצדדיה של מנהיגת מיאנמר טוענים גם שאף שהשלטון במדינה נמצא לכאורה בידיים אזרחיות, הצבא עדיין מחזיק בכוח פוליטי רב ולא מוכן לוותר על אחיזתו בשלטון. לדבריהם, החונטה ששלטה במדינה עשרות שנים עושה זאת גם כעת תוך משיכה בחוטי ההנהגה האזרחית, קרי ממשלת מיאנמר בראשות סו צ'י.

בפרק זמן של קצת יותר משנתיים הפכה סו צ'י מהיקירה של הקהילה הבינלאומית וארגוני זכויות אדם למושא עיקרית לביקורת. כי אם יש משהו שכלת פרס נובל לשלום עדיין לא הביאה לארצה מאז המעבר שלה מהאופוזיציה לשלטון זה שלום ותקווה. ב-2017 שללה העיר אוקספורד את תואר הכבוד שהעניקה לסו צ'י בשל תגובתה הרפה לדיכוי בני הרוהינגה. בהודעה שפרסמה מועצת העיר נכתב ש"איננו רוצים לשבח את אלה שעוצמים עין לאלימות".

בנובמבר האחרון הודיע ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" כי הוא שולל את פרס "שגרירת המצפון" מסו צ'י במחאה על הטבח בבני הרוהינגה ובעצימת העין שלה לנוכח הזוועות שבוצעו במיעוט המוסלמי בארצה. "סו צ'י ביצעה בגידה מבישה בערכים שייצגה ושלמענם נאבקה בעבר", הסבירו בארגון זכויות האדם הבינלאומי את החלטתם לשלול ממנה את הפרס שהוענק לה ב-2012 – הפעם הראשונה שפרס זה נשלל מאדם שקיבל אותו.

"ברמה הפרגמטית סו צ'י עשתה הסכם עם הצבא, שהעביר חלק מהסמכויות שלו לשלטון אזרחי והיא נבחרה להנהיג את המדינה", אמר ד"ר ברם. "אבל מצד שני השלטונות הוציאו לפועל מסע של דמוניזציה ופגיעה אכזרית ביותר בבני הרוהינגה. הפגיעה בהם החלה כבר מ-2012 ואני חושב שהטיהור האתני איננו מקרי. יש כאן התלכדות לאומית של הכוחות הללו שאמנם יש ביניהם מאבקי כוחות, אבל הסוגיה של בני הרוהינגה מאחדת ביניהם. הטיהור האתני הוא תוצאה של תפיסה לאומנית של חברת הרוב הבורמזית שהיא בודהיסטית".

"יש במיאנמר סכסוך היסטורי ארוך, והדברים לא חדשים", הוסיף המומחה הישראלי. "אבל העוצמה והעיתוי של דיכוי בני הרוהינגה מראים שמדובר בתהליך עמוק ולא סתם בתגובה לתקיפה של בני רוהינגה נגד כוחות הביטחון. מדובר במשהו מתוכנן. סו צ'י היא חלק מהמכלול הזה. אי אפשר להגיד עליה שהיא מפחדת להשמיע את קולה. היא מחזיקה בתפיסת עולם שמשותפת לקבוצות גדולות בחברה במיאנמר שרואות ברוהינגה כעם שאיננו שייך למיאנמר ומעוניינות להיפטר ממנו, גם אם הדבר כרוך במעשים חמורים ביותר".

הפגנות מול שגרירות מיאנמר בסיאול לשחרורה של אונג סאן סו צ'י, ב-2003
AP

ההזדמנות לתיקון

לסו צ'י ניתנה באחרונה הזדמנות להוכיח לעולם שהיא האדם שהיא תמיד טענה שהיא – לוחמת למען צדק וזכויות אדם. היה זה כששני כתבים של סוכנות הידיעות רויטרס, וא לון וקייאו סו-או, נידונו בספטמבר 2017 לשבע שנות מאסר בגין החזקה לא חוקית של מסמכי מדינה חשאיים. השניים נעצרו לאחר שפרסמו תחקיר שחשף הוצאה להורג של עשרה בני רוהינגה בכפר במדינת ראקין על ידי חיילים ואזרחים בודהיסטים. במסגרת התחקיר פורסמה תמונה של עשרה גברים צעירים, בני רוהינגה, כורעים ברך וידיהם כפותות וסביבם כמה אנשים חמושים. זמן קצר לאחר שצולמה התמונה הם נרצחו.

ארגוני זכויות אדם וגורמים בקהילה הבינלאומית טענו שמעצרם של שני העיתונאים, שזכו בפרס פוליצר על עבודתם, נועד להשתיק אותם ולמנוע דיווחים נוספים על מה שמתרחש בראקין, וקראו לשחרורם המיידי מהכלא. אלא שהמכשול הגדול שעמד בפני שחרורם לא היה הצבא, אלא דווקא מנהיגת המדינה סו צ'י. העיתון "ניו יורק טיימס" דיווח בחודש מאי שבכל פעם ששליח זר שנפגש עם סו צ'י העלה בפניה את הנושא, היא רתחה מזעם עליו וטענה ששני העיתונאים עברו על החוק.

"בגלל עקשנותה ומצב ההכחשה שבו היא נמצאת בנוגע לההתעללויות בראקין ובגלל הביקורת הבינלאומית שספגה, הפכה סו צ'י למכשול העיקרי בפיתרון המקרה", אמר דיוויד ס. מתיסון, פרשן אמריקני שמתמחה בפוליטיקה של מיאנמר. "זה הפך למקרה מאוד אישי מבחינתה".

ביל ריצ'רדסון, לשעבר מושל ניו מקסיקו ושגריר ארה"ב באו"ם, היה בין האנשים שנפגשו עם מנהיגת מיאנמר וביקשו ממנה לשחרר את שני הכתבים של רויטרס. לדבריו, כשהוא העלה את הנושא היא "התפוצצה". "הפנים שלה רעדו ואם היא היתה יותר קרובה אליי יכול להיות שהיתה מכה אותי, היא ממש זעמה", סיפר הדיפלומט האמריקאי לשעבר, שבמשך שנים החשיב את סו צ'י לחברה קרובה שלו ופעל למען שחרורה ממעצר בית. ריצ'רדסון התפטר מוועדה שייעצה למיאנמר בנושא בני הרוהינגה משום שלדבריו השתמשו בוועדה כ"חבורת מעודדים לממשלה".

"אונג סן סו צ'י התפוצצה עליי אחרי שביקשתי ממנה (לשחרר את העיתונאים). אמרתי 'יש לנו פאנל חדש שמינית כדי לשפר את התדמית של מיאנמר. שחררי את שני העיתונאים הללו. הם חשפו קברי אחים שעושים שם רע למדינה שלך'", סיפר ריצ'רדסון בראיון לחברת התקשורת PRI. "ידעתי שהדבר הטוב ביותר לעשות יהיה להתפטר מהפאנל, שלדעתי עמד לטייח את כל הפשעים שבוצעו נגד הרוהינגה ולהקשות על שני העיתונאים האמיצים הללו לא רק לעשות את עבודתם אלא גם להשתחרר".

סוצ'י

ריצ'רדסון הסביר את הרציונל שעמד לדבריו מאחורי התנהגותה של סו צ'י. "כאיש ציבור תמכתי בה במשך 20 שנה. אני חושב שמה שקרה זה שהיא התאהבה בכוח שלה, התאהבה בעובדה שהיא נשיאה והיא חשה שהיא זקוקה לתמיכת הצבא. היא איבדה את המצפון שלה ואני מאוד מצטער על כך משום שהיא היתה אסירה פוליטית בעצמה, ואמרה שהעיתונאים האלה ביצעו עבירות ביטחוניות, מה שהיה שקרי לחלוטין".

סגן נשיא ארה"ב מייק פנס נפגש בנובמבר עם סו צ'י וקרא לה לשחרר את שני הכתבים, אולם היא סירבה לטפל בנושא בתואנה שההליך המשפטי בעניינם לא הסתיים. "היחס של סו צ'י לכתבי רויטרס מחזק את הנרטיב שאותו הם תיארו בתחקיר שלהם – של משטר שמבצע זוועות. ולכן היא לא רצתה לשחרר אותם", אמר המומחה הישראלי ברם. "זו דוגמה נוספת לכך שסו צ'י איננה הקול שציפינו לשמוע". לדבריו, התביעה ממנה לצאת נגד הצבא רק הקשיחה עוד יותר את עמדתה.

בתחילת חודש יוני, לאחר קמפיין בינלאומי בהובלת סוכנות הידיעות רויטרס, ארה"ב ומדינות מערביות נוספות, שוחררו וא לון וקייאו סו-או מהכלא כחלק מחנינה המונית שהעניק נשיא מיאנמר וין מיינט ל-6,250 אסירים לרגל השנה הבורמזית החדשה. סו צ'י עדיין לא התייחסה בפומבי לנושא – עדות לכך שהיא נותרה עיקשת בעמדתה שלא היה צריך לשחרר את שני העיתונאים.

הרשמה לניוזלטר

הכתבות הטובות של השבוע בהמלצת עורך הארץ, אלוף בן - ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות