בתוך הג'ונגלים של תאילנד מתנהל קרב על הריאות של המדינה

השומרים בפארק הלאומי טה פראיה נלחמים בעבריינים שמגיעים מעבר לגבול וחוטבים עצים שמשמשים לריהוט יוקרתי בסין. בקרב במעבה הג'ונגל, עשרות שומרים שילמו בחייהם בעשור האחרון: "אנחנו מגינים על האוויר שאנחנו נושמים"

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיהצילום: LUKE DUGGLEBY / NYT
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

שומרי היער בפארק הלאומי טה פראיה (Ta Phraya) בתאילנד צעדו שעות ארוכות ביער העבות בדממה כמעט מוחלטת. בעת הצורך הם לחשו זה לזה. אפילו בשעות הבוקר המוקדמות טפטפה עליהם לחות שהצטברה על העלים. השומר שצעד בראש סקר את הסביבה וחיפש סימנים לנוכחות פושעים בפארק, שהוא שמורת טבע: טביעת רגל באדמה הלחה, בקבוק ויסקי שהושלך הצדה או תחמושת שנותרה מאחור. אפילו ענף שבור בשביל עשוי להצביע על כך שהאנשים שאחריהם הם רודפים קרובים באופן מסוכן. כשהם רואים סימן בצורת כוכב חקוק על גזע עץ, הם יודעים שאותם פושעים נמצאים בקרבת מקום.

הג'ונגלים של הפארק הלאומי טה פראיה משמשים כביתם של דובים מלאיים, תנינים ופילים. אבל אותם זרים שמגיעים למקום בחשאי אינם מחפשים בעלי חיים. הם תרים אחר העץ המושלם, וכשהם מוצאים אותו, הם פועלים במהירות – בתוך שעות אחדות הם כורתים אותו, פורסים אותו ללוחות ומשנעים אותו אל מעבר לגבול. מעשיהם, כמובן, אינם חוקיים.

שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיהצילום: LUKE DUGGLEBY / NYT

העץ המדובר הוא סיסם ׁ(Rosewood). מחירו של עץ כזה בסין הוא עשרות אלפי דולרים, ובשל הביקוש הוא זכה לכינוי ידוע לשמצה: עץ הדמים. החוטבים, שמודיעים זה לזה על נוכחותם באמצעות סמל הכוכב, מגיעים לרוב מקמבודיה, כפי שהסבירו גורמים רשמיים בקרן פרילנד, ארגון לא ממשלתי שמסייע לשומרי היער במלחמתם נגד חוטבי העצים.

הקמבודים חוצים את הגבול הפרוץ שעובר בתוך הג'ונגל ונכנסים לתוך הפארק. הם ישנים בין העצים ונושאים עליהם צידה קטנה לדרך: כמה שקי אורז, מסורים שמופעלים באמצעות סוללות ולעתים גם רובי סער סיניים חלודים. בצד השני ניצבים שומרי היער. הם הוכשרו לערוך מעקבים באזורים מיוערים. תפקידם לסרוק את היער המשתרע על פני 600 קמ"ר ולחפש סימנים שיובילו למעצרים.

צילום: LUKE DUGGLEBY / NYT

עבודתם של השומרים מסוכנת: מאז 2009 נהרגו בתאילנד עשרות שומרים, כך על פי הפדרציה הבינלאומית של שומרי היערות. לפחות שישה מהם נהרגו על ידי חוטבי העצים העבריינים. גם צבא תאילנד בא לעזרת השומרים, סיפר טים רדפורד, מתאם ההכשרה מטעם קרן פרילנד, שארה"ב מממנת חלקית את פעולותיה. "הצבא מוצב בחלק גדול מהיערות", אמר, "החיילים מקיימים סיורים משותפים עם שומרי היערות".

השומרים מונים כ–60 בני אדם ולמרות הסיוע של הצבא מספרם קטן מדי, משאביהם מעטים ולעתים קרובות הם אינם חמושים. כמה מרובי הסער והרובים האחרים שהם נושאים בני 60 שנה. לעתים קרובות עליהם לממן מכיסם את קניית המזון ואת האספקה שהם נושאים עמם לסיוריהם. חרף כל מכשולים אלו, הם גאים במאבק שהם מנהלים. "היערות האלה הם הריאות של הארץ הזאת" אמר קאו קורקם, אחד מטובי המדריכים המכשירים את השומרים. "הצבא מגן על המדינה, המשטרה מגינה על החברה, אנחנו מגינים על האוויר שאנחנו נושמים".

שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיהצילום: LUKE DUGGLEBY / NYT

המלחמה להגנה על עץ הסיסם, שצמיחתו האיטית הופכת אותו לעץ נדיר ויקר, משתרעת על פני חלק גדול של דרום-מזרח אסיה. וייטנאם וקמבודיה ידועות כמרכזים לחטיבת עצים אלה, ורק אשתקד חוקקה לאוס חוק המגביל את כריתת העצים האלה בתחומה. תאילנד היא המדינה היחידה באזור שעדיין יש בה מספר משמעותי של עצים מסוג זה. רדפורד הסביר שבשלושת החודשים האחרונים, חוטבי עצים שמגיעים מעבר לגבול הביאו לעלייה חדה בכריתת עצים אלו בתאילנד.

במשך יותר מאלף שנה שימש הסיסם לבניית רהיטים לאצולה הסינית. מאז 2010, גדל מאוד הביקוש הסיני לעץ זה. הסיסם הפך בסין לבחירה אופנתית בענף הרהיטים המגולפים – סוג של חזרה אל העבר ואל שושלות הקיסרים – ורהיטים עשויים מעץ זה הם כיום סמל סטטוס בקרב העשירים החדשים של סין.

שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיהצילום: LUKE DUGGLEBY / NYT

בתאילנד לא נהוג לכרות את הסיסם משום שעל פי האמונה רוח היער שוכנת בתוך העץ. לפי האמונה, בניית בית מסיסם תמשוך אליו רוחות רעות ומזל רע. אבל עם העלייה העצומה בביקוש לעץ, שהחלה לפני תשע שנים, היו אלו דווקא תאילנדים שהובילו את חוטבי העצים הקמבודים אל היער וסייעו להם למצוא את העצים הנחשקים, הסביר רדפורד. עד לפני שלוש שנים, מאתרי עצים מתאילנד, מצוידים במכשירי GPS, היו מרוויחים כאלף דולר רק מסימון מיקומו של סיסם גדול אחד. אך כעת חוטבי העצים הקמבודים כבר מכירים את הדרכים ביערות ואינם זקוקים עוד לעזרה מקומית.

בנוסף, חוטבי העצים שיפרו את שיטות הפעולה שלהם. במקום לשהות שבועות ביער, צוות אחד נכנס פנימה ועד מהרה הופך את הגזע ללוחות עץ. צוות אחר מעביר אותם במשך הלילה ומוציא אותם מהיער עוד לפני עלות השחר.

שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיהצילום: LUKE DUGGLEBY / NYT

הסיסם בתאילנד דחוס וכהה. הסיבים שלו ארוכים ועמוקים, וצבעם אדום כשקיעת שמש בתאילנד, סיפר אחד משומרי היער. צמיחתו של עץ לא גדול במיוחד שנמצא מתאים לכריתה נמשכת 60 שנה, ואילו רוב העצים הבוגרים בני 200 שנה.

חוטבי העצים הלא חוקיים לרוב מקבלים בין 150 ל–200 דולר לעץ, ובסין ישלמו תמורתו עשרות אלפי דולרים. מחירו של עץ בוגר יחיד עשוי להגיע ל–300 אלף דולר. על ידי מתן שוחד והצגת מסמכים מזויפים המעידים על כריתה חוקית, לוחות העץ עוברים בקלות את הגבולות הבינלאומיים. גורמים רשמיים בפרילנד אומרים כי הסיסם נקנה ונמכר בסין בקלות רבה. "קרוב לוודאי שרק 2% מכל הסיסם בשוק הושג באופן חוקי", אמר רדפורד.

שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיהצילום: LUKE DUGGLEBY / NYT

בסיור שהתקיים לאחרונה בפארק השתתפו שומרי יער חדשים, שעברו הכשרה בת שלושה ימים בג'ונגל. הם התאמנו בטכניקות מעצר ובירי, ולמדו לזהות סוגים שונים של עצים. כמה מהמתגייסים החדשים מעולם לא החזיקו רובה בידיהם. אחד הצעירים אחז ברובה רמינגטון ישן בפעם הראשונה והתאמן על תנוחת הירי. מדריך הירי קרא: "אש!",

הטירון כיוון את קנה הנשק לקרקע לפני שירה. טירון אחר, מבוגר יותר, התקשה בכלל להרים את הרובה שקיבל ועורר את צחוקם של השומרים הוותיקים יותר. פקיד ממשל שהשקיף מהצד אמר למדריכים שאותו טירון מבוגר לא יישא נשק.

שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיהצילום: LUKE DUGGLEBY / NYT

בזמן הסיור השומרים נדרשים לשמור על דממה מוחלטת. מסיבה זו הם נועלים נעלי ספורט זולות או סנדלי פלסטיק, שמקטינים את הסיכוי לגלות אותם. באחד הסיורים האחרונים, השומרים צעדו לאורך נחלים ומילאו את בקבוקי הפלסטיק המשומשים שלהם במי שתייה מלוכלכים. הם הקימו אוהלים במחנות נטושים של חוטבי העצים, לעתים שעות ספורות לאחר שהעבריינים הסתלקו מהם. רבים מהשומרים מורחים צבע שחור על פניהם כדי להסוות עצמם. בזמן הסיור הם אכלו אורז ושעועית, לעתים בליווי צרצרים או תולעי משי מטוגנות לתוספת חלבון.

אחד השומרים, מאונג, היה בעבר חוטב עצי סיסם, אך כעת הוא שומר יערות. הוא נעצר וישב בכלא חצי שנה, ולאחר שחרורו אמר שהוא רוצה לנצל את הידע שרכש בכריתת העצים המחתרתית כדי לשפר את מצב היער במקום לתרום להמשך הבעיה. מאונג גם מנהל ארגון מתנדבים שלוקח ילדים אל היערות ומלמד אותם על העצים. "מעכשיו והלאה לא אוותר לעולם על העבודה הזאת", אמר, "אמשיך בזה עד שאמות. אני רוצה ללמד את הדור הבא לאהוב את היער, כך שהם יידעו לא להרוס אותו".

שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיהצילום: LUKE DUGGLEBY / NYT

לקריאת הכתבה של בן סלומון וריצ'רד פאדוק בניו יורק טיימס

שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיה
שומרי יערות בפארק הלאומי טה פראיהצילום: LUKE DUGGLEBY / NYT
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ