במקצוע הזה פורשים לגמלאות בגיל עשר

באי סומבאווה שבאינדונזיה השתתפות ילדים במרוצי סוסים היא חלק ממסורת ארוכת ימים - והגיל הממוצע שלהם הולך ויורד. הרשויות האחראיות לרווחת ילדים טוענות שמדובר בהתעללות וניצול של ילדים ושיש לאסור על המנהג

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ילדים רוכבים במרוצים המסורתיים, בחודש שעבר. מתנגדים למרוצים מתעשים כי המנהג כרוך בהתעללות וניצול של ילדים
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

פירמנסאיה בן השמונה עלה על הסוס יחף, כשעל ראשו קסדת "הֵלו קיטי" שאינה מתאימה למידתו, ומתחת לבגדיו קמע שנועד להחדיר בלבו את עוז הרוח של אבותיו. הדבר האחרון שזכר פירמסנאיה מהמרוץ הוא שאיגפו אותו שניים מהסוסים היריבים ששעטו במסלול, רכובים על ידי רוכבים צעירים כמוהו. הוא איבד את האחיזה ברעמה של הסוס שלו, איסידיה - ונפל.  

פירמנסאיה שנחבט בראשו בגדר העץ הרעועה שמסביב למסלול המרוצים לא זוכר את השוטר שהרים אותו ולקח אותו באופנועו למרפאה וגם לא את הטיפול בפצעיו בצמחי מרפא שהעניק לו דודו באותו הלילה. אך כשפירמנסאיה התעורר בבוקר למחרת הוא הכריז, בקול לא ממש משכנע, שהוא "מרגיש חזק" ו"מוכן להשתתף במרוץ היום". וכך, כעבור כמה שעות, הוא שוב מצא את עצמו במתחם המרוצים, משתתף בעוד סבב של תחרויות מוקדמות באליפות האזורית של מפקד המשטרה לשנת 2019. ואף שהיה חבול, הוא רכב שוב.

סוס נשטף לאחר יום מרוצים, בחודש שעבר. הורה של רוכב צעיר: "לפעמים כשהוא נופל, הוא נפצע ולפעמים לא. אם אללה רוצה שהוא ייפצע, זה הגורל שלו"
סוס נשטף לאחר יום מרוצים, בחודש שעבר. הורה של רוכב צעיר: "לפעמים כשהוא נופל, הוא נפצע ולפעמים לא. אם אללה רוצה שהוא ייפצע, זה הגורל שלו"צילום: ADAM DEAN / NYT

בעיר בימה שבאי סומבאווה באינדונזיה השתתפות ילדים במרוצי סוסים מקצועניים היא חלק ממסורת ארוכת ימים. והגיל הממוצע שלהם הולך ויורד. יש אפילו ילדים בני חמש שרוכבים על סוסים, ורוב הרוכבים בני עשר או פחות. הרשויות האחראיות לרווחת ילדים עומדות על כך שהמנהג הזה הוא בגדר התעללות וניצול של ילדים, ויש לאסור עליו. אולם חוקים בנוגע לעבודת ילדים נאכפים באינדונזיה לעתים רחוקות. וכך ילדים עובדים במפעלים לייצור זיקוקי דינור, בחוות טבק, ובזנות. רבים כאן, באחד האזורים העניים במדינה, רואים ברכיבת ילדים במרוצי סוסים תרומה להכנסת המשפחה ומנהג מקובל.

אומנות הרכיבה על סוסים מושרשת עמוק בתרבות בסומבאווה, ובמסגרתה ילדים בני ארבע לומדים לרכוב על הסוסים הנמוכים והחסונים של האי. "בסוף שנות ה–90 הרוכבים במרוצי סוסים היו בדרך כלל בני עשר עד 14, אבל אז גילינו שהרוכבים הקלים יותר הם מהירים יותר, והיום הגילאים שלהם נעים בין שש לעשר", אומר פהריר נואר, סגן יו"ר המרוץ. רכיבה היא מסורת במשפחות רבות והרוכבים גדלים לצד אחים ואבות שגם הם השתתפו במרוצים בילדותם. תומכי המנהג אומרים כי הוא תורם לקשר משפחתי חשוב, וכי הוא שונה מהשתתפות של ילדים במרוצי גמלים במפרץ הפרסי, שם היו דיווחים על סחר בילדים ועל ילדים עבדים.

יו"ר הוועדה הארצית להגנה על ילדים: "הם לא יכולים לסרב להורים או למי שאומר להם לרכוב על הסוס. אסור לקבל את המנהג הזה, זהו פשע"

רוכב צעיר במרוץ, בחודש שעבר. יו"ר הוועדה להגנה על הילדים: "הסוסים דוהרים מהר כל כך. הילדים רוכבים עליהם ללא הגנה מספקת - זה אלימות נגד ילדים"
רוכב צעיר במרוץ, בחודש שעבר. יו"ר הוועדה להגנה על הילדים: "הסוסים דוהרים מהר כל כך. הילדים רוכבים עליהם ללא הגנה מספקת - זה אלימות נגד ילדים"צילום: ADAM DEAN / NYT
רוכבים צעירים ממתינים לתחילת המרוץ בעיר בימה, בחודש שעבר. המשתתפים עשויים לקבל בונוס של עד מיליון רופי, כ-250 ש"ח, שמהווים כחצי משכר המינימום
רוכבים צעירים ממתינים לתחילת המרוץ בעיר בימה, בחודש שעבר. המשתתפים עשויים לקבל בונוס של עד מיליון רופי, כ-250 ש"ח, שמהווים כחצי משכר המינימוםצילום: ADAM DEAN / NYT

אולם המסורת אינה סיבה מספקת להמשיך להשתמש בילדים במרוצים, לפי אריסט מרדקה סיראיט, יו"ר הוועדה הארצית להגנה על ילדים, ארגון ללא למטרות רווח.
לדבריו, הוועדה נתקלה במקרים שבהם העבידו את הילדים גברים שהתחזו לאבותיהם. "זה נהפך לעסק", אומר סיראיט. "זהו בבירור ניצול של ילדים. הסוסים דוהרים מהר כל כך והילדים רוכבים עליהם בלי הגנה הולמת. זו אלימות נגד ילדים. כילדים הם לא יכולים לסרב להורים או למי שאומר להם לרכוב על הסוס. אסור לקבל את המנהג הזה, זהו פשע".

בכיר בממשלה אמר כי החוק האוסר ניצול של ילדים אינו תקף למנהג הזה. "מעצם ההגדרה, ניצול פירושו שהילדים לא מקבלים דבר בתמורה והם אומללים", אמר רנטו ליסטיארטי, הממונה על הוועדה האינדונזית להגנת הילד, שהיא סוכנות ממשלתית. "אבל במקרה הזה נראה שהילדים שמחים, גאים ורואים בכך התגשמות חלום".

הרוכבים הצעירים רוחצים את הסוסים שלהם, בחודש שעבר. הגיל הממוצע של המשתתפים הולך ויורד - יש אפילו ילדים בני חמש שרוכבים על סוסים
הרוכבים הצעירים רוחצים את הסוסים שלהם, בחודש שעבר. הגיל הממוצע של המשתתפים הולך ויורד - יש אפילו ילדים בני חמש שרוכבים על סוסיםצילום: ADAM DEAN / NYT
צוות חוגג את ניצחונו במרוץ בבימה, בחודש שעבר. חוקים בנוגע לעבודת ילדים נאכפים באינדונזיה לעתים רחוקות
צוות חוגג את ניצחונו במרוץ בבימה, בחודש שעבר. חוקים בנוגע לעבודת ילדים נאכפים באינדונזיה לעתים רחוקותצילום: ADAM DEAN / NYT

למרות הקריאה של ארגונים למען ילדים להוציא אל מחוץ לחוק את המרוצים בהשתתפות ילדים, לא נראה שהמרוצים עומדים להיפסק, ושבוע התחרויות בבימה הוא אחד האירועים הבולטים בעיר. היציעים מלאים בצופים באמצע השבוע, והמקום עולה על גדותיו בתחרויות גמר בסוף השבוע. אף שהחוק באינדונזיה אוסר על הימורים, השוטרים עסוקים בהפרדת קטטות שפורצות בגין חובות הימורים, ולא ממש מנסים למנוע את ההימורים עצמם.

השכר שמקבלים הילדים על מרוץ יכול להיות משמעותי למשפחה ענייה. בכל אמצע שבוע מתקיימים יותר מ–300 מרוצים. בעלי הסוסים בוחרים רוכבים מתוך רשימה של כ–30 ילדים, והם משלמים להם 50–100 אלף רופי תמורת רכיבה בסבב תחרויות מוקדמות. ככל שהם מתקדמים בשלבים לקראת הגמר, הסכום מוכפל, והם עשויים לקבל בונוס של עד מיליון רופי (כ–250 שקל) - כחצי משכר מינימום חודשי.

צופים מריעים במהלך מרוץ סוסים בעיר בימה, באי האינדונזי סומבאווה, בחודש שעבר. המשטרה עוסקת בטיפול בתגרות שמתרחשות עקב הימורים אך לא בהימורים עצמם
צופים מריעים במהלך מרוץ סוסים בעיר בימה, באי האינדונזי סומבאווה, בחודש שעבר. המשטרה עוסקת בטיפול בתגרות שמתרחשות עקב הימורים אך לא בהימורים עצמם צילום: ADAM DEAN / NYT

הבעלים, כמו אֶדי פוקי, בן 42, שיש לו יותר מעשרה סוסים באורווה ועובד כסוחר פחם מקומי, מתחרים על חלקם בפרסים בסך 482 מיליון רופי (כ—120 אלף שקל).
כשהילדים גדלים, המצטיינים שבהם עוברים להתחרות במרוצים אזוריים באיים שכנים. אחד מהם הוא לומבוק, יעד תיירות פופולרי, שבו הילדים ממשיכים להתחרות גם אחרי גיל 14.

אסיקין בן מנסור, בן 47, הוא מאלף סוסים ששני בניו הבוגרים, היום בני 25 ו–18, השתתפו במרוצים בילדותם. בנו אָדי, בן שבע, התחרה השנה בגביע מפקד המשטרה. 
"אני חושש שהוא ייפול וייפצע, אבל זו מסורת כאן באי ובמשפחה שלי", אמר אסיקין. "לפעמים כשהוא נופל, הוא נפצע ולפעמים לא. אם אללה רוצה שהוא ייפצע, זה הגורל שלו".

אדי, שמשחק עם חבריו בין המרוצים, אמר "אני אוהב להתחרות ולא פוחד", אם כי הוא הודה שהוא מתגעגע לבית הספר כשהוא נעדר לצורך מרוץ. אדי השתתף במרוץ הגמר בבימה, שבו הגיע במקום הרביעי וזיכה את בעליו במקרר. אבא של אדי נראה מרוצה מהסכום שהרוויח בנו באותו שבוע, השווה לכמעט 500 שקלים. "זה קצת פחות ממה שקיוויתי לקבל", אמר אסיקין, "אבל זו היתה מתנה מאללה".

לכתבה המלאה של אדם דין בניו יורק טיימס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ