שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ניו זילנד הבטיחה להקשיב למוסלמים אחרי הטבח במסגדים. היא לא עשתה זאת

לאחר הטבח בכרייסטצ'רץ' שבו נרצחו 51 בני אדם, הודיעה ראשת הממשלה על הקמת ועדת חקירה בשיתוף הקהילה המוסלמית ■ אולם בקהילה טוענים שהם נדחקו לשוליים וחוששים מסגירה מהירה של החקירה: "יש רושם שמתנהל כאן תהליך של טיוח, מחווה סמלית שמטרתה לצאת לידי חובה"

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שוטרים מחוץ לבית המשפט המחוזי בכרייסטצ'רץ', בחודש שעבר
שוטרים מחוץ לבית המשפט המחוזי בכרייסטצ'רץ', בחודש שעברצילום: Mark Baker/אי־פי

עשרה ימים לאחר שאזרח אוסטרליה רצח 51 בני אדם בשני מסגדים בכרייסטצ'רץ', נשאה ראשת ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן הצהרה לציבור. היא הבטיחה שממשלתה תמנה ועדה שתחקור את השאלה שמטרידה את האזרחים - ובעיקר את המוסלמים שבהם - האם ניתן היה למנוע את פיגוע הטרור?

ארדרן הבטיחה חקירה שקופה, ואמרה שחברי הוועדה יקפידו להיוועץ בקהילה המוסלמית, ציבור שעד כה לא נשמע קולו. ואולם כעת, בתום שמונה חודשי חקירה שאמורה להיות בעיצומה, אותם בכירים בקהילה המוסלמית שמונו ליועצי הוועדה טוענים שהם נדחקים לשוליים.

לדבריהם, החקירה התנהלה בצורה לקויה מיומה הראשון. הפרמטרים נקבעו על פקידי ממשלה שלא נועצו כלל במוסלמים. ליועצים לא ניתנה הזדמנות לבקש התייחסות לעניינים מסוימים, בהם האופן שבו גורמי אכיפת החוק התייחסו לקהילה המוסלמית בשנים שקדמו לפיגוע.

ראשת ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן במסגד בוולינגטון, במארס
ראשת ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן במסגד בוולינגטון, במארסצילום: Handout ./רויטרס

כמה מהם העידו שהחוקרים העדיפו לגבות קודם עדויות של פקידי ממשלה, שהזניחו את חובותיהם בתקופה שקדמה לפיגוע. רק חודשיים לאחר תחילת החקירה, לטענתם, התכנס צוות היועצים המוסלמים לפגישה משותפת. אלא שאותה פגישה לא עסקה בעניינים מהותיים - וגם בסיומה לא הבינו להם כיצד הם אמורים לתרום. כעת הם חוששים מהאפשרות שהחיפזון לסיים את החקירה, שנוהלה רובה בדלתיים סגורות, לא יאפשר להשיג צדק עבור הקהילה המקומית – ויגרום לכך שלא תיערך בדיקה יסודית של תפקוד השלטונות בפרשה.

"לא זו בלבד שמישהו תקף ורצח אנשים מהקהילה שלנו, כעת גורמים לנו להרגיש חסרי אונים ונטולי השפעה על תוצאות התהליך", אומרת חברת הצוות סהרה אחמד, אחות במקצועה המתגוררת בכרייסטצ'רץ'. "התהליך לא שקוף דיו, הציבור לא יודע אם ניתן לבטוח במערכת", אומרת גם שאימה עריף, עורכת דין ופעילה למען פליטים, "יש רושם שמתנהל כאן תהליך של טיוח, מחווה סמלית שמטרתה לצאת לידי חובה".

46 אלף אזרחיה המוסלמים של ניו זילנד מהווים רק אחוז אחד מהאוכלוסייה, ועד כה הם לא זכו כמעט לייצוג פוליטי או ציבורי. לכן יש חשיבות גדולה לחקירה, שאינה קלה לביצוע כלל ועיקר, שכן הוועדה מתקשה לתקשר עם ציבור המורכב מבני עשרות תרבויות שונות הדוברים יותר משש שפות.

החשוד בביצוע הפיגועים ברנטון טרנט בבית המשפט, במארס
החשוד בביצוע הפיגועים ברנטון טרנט בבית המשפט, במארסצילום: Mark Mitchell/אי־פי

סיה אסטון, דוברת הוועדה - המכונה הוועדה המלכותית - אמרה בהודעה לעיתונות שחברי הוועדה ביקשו לשמוע את כל מי שיהיה מעוניין לדבר איתם. בהודעה היא קיבלה בברכה "קורבנות ומשפחותיהם, המבקשים להיפגש איתנו בתנאים שלהם, ובזמן ומקום הנוחים להם".

שיחות עם חברי הקהילה המוסלמית הן רק אפיק הידברות אחד, טענה הדוברת. בפועל, ממזכרי הוועדה עולה כי חבריה שמעו את דבריהם של לא יותר מקומץ ארגונים מוסלמיים. פרט לאלה, מורכבת רשימת הדוברים בפני הוועדה רובה ככולה מפקידי ממשל, אנשי כוחות הביטחון ואנשי אקדמיה.

סונדרוס קוראן, סטודנטית למשפטים וחברה בצוות היועצים, סבורה שהוועדה היתה צריכה לפנות תחילה לכלל הציבור המוסלמי. "הם חוזרים ואומרים שזה נעשה למעננו, אבל אני עדיין לא נוכחתי בכך", אמרה, "אנחנו עושים זאת משום שעברנו את זה, משום שאנחנו יודעים מה קורה, ומשום שיש לנו שאלות שצריך להציג בפני הגופים הממשלתיים".

מפקח המשטרה מייק מקלריית' מציג בפני המחוקקים בוולינגטון, באפריל
מפקח המשטרה מייק מקלריית' מציג בפני המחוקקים בוולינגטון, באפרילצילום: Nick Perry/אי־פי

למרות הספקות שהביעו, מבקשים אחמד, קוראן ועריף להמשיך לכהן בצוות היועצים, שכן הם חשים אחריות לציבור המוסלמי. זאת בניגוד לגולד מיר, פעיל למען פליטים, שפרש ברוגז מהצוות בעקבות הפגישה הראשונה עם חברי הוועדה. "הוועדה לא הוקמה כדי לעשות צדק", הוא אומר. העובדה שהליכי החקירה לא נחשפו בפני הציבור, כפי שנעשה בחקירות קודמות, הכעיסה אותו באופן מיוחד, הוסיף.

חלק מהמידע הנידון בוועדה סודי בגלל שיקולי ביטחון לאומי, וחלקו לא נחשף על מנת שלא לפגוע בזכותו של ברנטון טרנט, החשוד בביצוע הטבח, למשפט הוגן. גרגור אלאן, עורך דין תושב וולינגטון שכיהן בוועדות חקירה קודמות, אמר שהוועדה תוכל להימנע מחשיפת פרטים מסוימים הנוגעים לממצאיה, ולפרסם אותם אחרי סיום ההליכים המשפטיים. ואולם המשפט צפוי להיפתח רק בעוד 9–10 חדשים, ובניו זילנד נחשבים חשודים לחפים מפשע עד להרשעתם.

תושבים מוסלמים רבים הביעו אכזבה מהעובדה שתגובת המשטרה לירי במסגדים אינה נכללת בתחום חקירתה של הוועדה. במסגדי כרייסטצ'רץ' עדיין נשמעות שאלות בנוגע לתפקוד השוטרים, ספקות הנוגעים לציר הזמן שפרסמה המשטרה שבו נטען כי היא הגיבה מיידית, וטענות בדבר עיכוב בטיפולי עזרה ראשונה לנפגעים מידי צוותי חירום. המשטרה הודיעה כי תגובתה בשעת הפיגוע תידון בחקירה נפרדת שיקיים גורם עצמאי.

טאג' מוחמד, אחד מניצולי הטבח במסגדים בבית המשפט בכרייסטצ'רץ', ביוני
טאג' מוחמד, אחד מניצולי הטבח במסגדים בבית המשפט בכרייסטצ'רץ', ביוניצילום: Mark Baker/אי־פי

לדברי קוראן, חברה במסגד אל נור, הרשויות אינן נועצות במוסלמים אף שאין להן כלים וכישורים לחקור את הדברים בכוחות עצמן. "נראה לי שחברי הוועדה לא בטוחים לגמרי לאיזה מצב נקלעו, ולא בטוחים איך אפשר להתקדם מכאן", אמרה, "אבל אם דבר כזה לא מתנהל תוך עשיית צדק ובכבוד הראוי, באלו הליכים נוכל לתת אמון?".

לקריאת הכתבה של שרלוט גרהם־מקליי בניו יורק טיימס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ