הוא שחיין מהיר שחומק מטורפיו. אבל כדי לשרוד, היונק המוזר בעולם צריך שיתפסו אותו

פלטיפוסים - יונקים מטילי ביצים שחיים באוסטרליה - מאוימים בשגרה על ידי חקלאים, חתולי בר וזיהום האוויר. עכשיו נוספו לשורת האיומים עליהם גם שריפות הענק באוסטרליה, שמייבשות את אזורי המחייה שלהם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פלטיפוס בטרונגה. הם שחיינים מהירים וחמקמקים, ויודעים להמלט מבני האדם
פלטיפוס בטרונגה. הם שחיינים מהירים וחמקמקים, ויודעים להמלט מבני האדםצילום: David Maurice Smith/The New York Times
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

בשעת בוקר מוקדמת בסוף דצמבר יצאה פיבי מיגר, פקחית ברשות לשמירה על חיות הבר של אוסטרליה העובדת בגן החיות טָרוׂנְגָה, למשימת הצלה. מיגר ועמיתיה, חוקרים מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס, שמעו שכמה פלטיפוסים (ברווזנים או platypuses) נלכדו במאגרי מים ההולכים ומצטמקים בשמורת הטבע טידבינבילה, ושריפות היער מתקרבות אליהם במהירות. חברי צוות ההצלה ידעו שנותרו להם ימים ספורים לפני שהשמורה תיסגר לציבור, ושבועיים עד שמאגרי המים יתייבשו לגמרי.

חמש שעות לאחר שיצאו לדרך, הגיעו מיגר וחבריה למה שפעם היה אגם — אך כעת נותרה ממנו רק שלולית בוצית עמוקה. מיגר התכוונה להציב מלכודות ולחכות ללילה, שעות הפעילות של הברווזנים, אך להפתעתה היונקים היו כבר היו ערים ופעילים. "כמעט שלא היו שם מים", הסבירה מיגר, "ולכן הם לא יכלו לצלול ולהסתתר כמו שהם עושים בדרך כלל".

מטפל בטרונגה עם פלטיפוס שהוצל, החודש. בעלי החיים הייחודים עשויים להיות בעלי ערך לרפואת האדם
מטפל בטרונגה עם פלטיפוס שהוצל, החודש. בעלי החיים הייחודים עשויים להיות בעלי ערך לרפואת האדםצילום: David Maurice Smith/The New York Times

קשה לתפוס פלטיפוסים. הם שחיינים מהירים, יודעים להתחמק מטורפים ונזהרים מאוד מבני אדם. מאחורי אחת הרגליים האחוריות של הזכרים יש אף עוקץ ארסי. הארס אינו קטלני לבני אדם, אבל אין תרופה נגדו והכאב יכול להימשך חודשים.

המדענים פרשו רשת במים הרדודים והצליחו לתפוס שני זכרים וחמש נקבות. הברווזנים הוכנסו לקופסאות מרופדות, נבדקו ונלקחו לגן החיות בסידני, ביתם לחודשים הקרובים. החוקרים מתכננים שבעלי החיים שהצילו יישארו בגן החיות עד שהגשמים ימלאו מחדש את האגם, מה שעשוי לקחת זמן רב.

המשימה אולי הוגדרה כהצלחה, אך עובדי גן החיות טרונגה נמצאים בבעיה. שמורות רבות מבקשות מהם לבוא ולהציל את הברווזנים שבשטחן, אך בגן החיות פשוט אין מספיק מקום. "אני לא מאמינה שהבצורת והשריפות ייעלמו בקרוב", אמרה מיגר. "אנחנו חייבים להתכונן לאסונות אקלימיים שיילכו ויתרבו, אבל פשוט אין לנו את המשאבים להציל עשרות פלטיפוסים שנמצאים במצוקה".

פלטיפוס מטופל בבית החולים בגן החיות בטרונגה, בתחילת החודש
פלטיפוס מטופל בבית החולים בגן החיות בטרונגה, בתחילת החודשצילום: TARONGA CONSERVATION SOCIETY A

קרובים להכחדה

אחת מאגדות האבוריג'ינים מספרת כי הפלטיפוסים נוצרו כתוצאה מזיווג בין ברווז לבין עכברוש מים. יש להם פרווה, מקור, רגליים בעלות קרומי שחייה וזנב רחב כשל בונה. הם מטילים ביצים, אך הצאצאים יונקים מאימותיהם, וחיים רק באוסטרליה. הברווזנים התפתחו לפני 120 מיליון שנים ומהווים חוליה חשובה בין יונקים לבין זוחלים.

האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע קבע כי הפלטיפוסים הם מין הקרוב לסכנת הכחדה — כזה שנמצא במצב "סיכון נמוך", אך שעלול להיפגע בעתיד הקרוב. לפי מדענים מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס, בעשור האחרון לא נראו פלטיפוסים ב–41% מהמקומות שבהם הם נהגו לחיות בעבר. בחודש שעבר העריכו מדענים מרחבי אוסטרליה כי שינויי האקלים עלולים לגרום להכחדת 73% מהפלטיפוסים ב–50 השנים הבאות.

אחת המטפלות בגן החיות בטרונגה. אין מספיק מקום לכל הפלטיפוסים שצריכים הצלה
אחת המטפלות בגן החיות בטרונגה. אין מספיק מקום לכל הפלטיפוסים שצריכים הצלהצילום: David Maurice Smith/The New York Times

דצמבר האחרון היה הדצמבר החם והיבש ביותר בהיסטוריה של אוסטרליה, ו–2019 היתה השנה החמה והיבשה ביותר. המדינה סובלת בשלוש השנים האחרונות מבצורות קשות, שהן סיבה עיקרית לחומרת השריפות. הפלטיפוסים חיים בדרך כלל לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה — שהוא האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר מהשריפות. במדינות המחוז המזרחיות חיים גם 80% מתושבי המדינה כולה.

בינואר מצאו חברי Aussie Ark, ארגון למען רווחת בעלי החיים, שני פלטיפוסים מתים במאגרי מים שהתייבשו. הם העבירו ארבעה ברווזונים חיים למקום אחר, ולקחו חמישה לבתיהם כדי לטפל בהם. הפלטיפוסים מאוימים גם מזיהום האוויר, מהכשרת הקרקע לחקלאות ומרדיפת בעלי חיים כשועלים, כלבי פרא וחתולים, בעיקר כשהם עולים ליבשה בניסיון למצוא מקורות מים חדשים. שיעור הכחדת היונקים באוסטרליה הוא הגבוה ביותר בעולם.

יונקים בעלי ערך

מעבר לערכם המחקרי באשר להתפתחות מיני בעלי החיים על כדור הארץ, הפלטיפוסים עשויים להיות בעלי ערך רב לרפואת האדם. החלב שלהם מכיל חלבון אנטיבקטריאלי ייחודי, שאולי יביא להמצאת תרופות אנטיביוטיות חדשות נגד חיידקי־על החסינים בפני התרופות הקיימות, כך לפי מחקר אוסטרלי. מחקר אחר, שפורסם ב–2016, מצא כי הארס ברגלי הזכרים מכיל הורמון שמסייע בשחרור אינסולין ולכן עשוי לסייע במלחמה נגד סוכרת.

רוברט דוקריל, המטפל הבכיר בגן החיות טרונגה, סיפר כי אחד הברווזנים שניצלו, זכר, "לא הפסיק לאכול מהרגע שבו הובא הנה". לדבריו, אחת הדרכים לבדיקת מצב בריאותו של פלטיפוס היא למדוד את נפח הזנב שלו משום שפלטיפוסים אוגרים שומן בזנבם, וככל שקל יותר לכופף אותו, יש בו פחות שומן. מדד הנפח הגרוע ביותר הוא 5, וכשהזכר הזה הובא לטרונגה, מדד הזנב שלו היה 4. כעת הוא הגיע כמעט ל–1.

פלטיפוס בטרונגה. התפתחו לפני כ-120 מיליון שנה
פלטיפוס בטרונגה. התפתחו לפני כ-120 מיליון שנהצילום: David Maurice Smith/The New York Times

אוסטרליה היא היבשת המיושבת היבשה ביותר בעולם, ופעילות האדם, שהכשירה את הצטברות המשקעים לצרכי חקלאות, לא סייעה לחיות הבר לשגשג. אלעד בינו, מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס שחוקר פלטיפוסים, אמר כי "אם נמשיך להכשיר את הקרקע לחקלאות בלי לשפר את מקומות מחייתם של בעלי החיים, ואם נוסיף למשוואה את משבר האקלים, זה יתרום להכחדת הפלטיפוסים". לדבריו, האוכלוסיות הנוכחיות הולכות ומצטמקות, "ויהיה לנו קל מאוד לגרום להכחדתן המוחלטת".

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס מאת הלן סאליבן