מיליון פליטים רוהינגים ברחו מרצח ואונס. במחנות הצפופים, הם נערכים לאויב חדש וקטלני

ארגוני סיוע עורכים מבצעי הסברה על סכנות הקורונה וחשיבות ההיגיינה לפליטים המוסלמים בבנגלדש, שנרדפו על ידי השלטונות במיאנמר. אלא שהקפדה על ריחוק חברתי היא כמעט בלתי אפשרית במחנות הצפופים, אז הרשויות הטילו על הרוהינגים סגר מלא כדי למנוע את התפרצות הנגיף

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תושבים במחנה קוטופלונג בקוקס בזאר, בשבוע שעבר
תושבים במחנה קוטופלונג בקוקס בזאר, בשבוע שעבר. מיליון בני אדם מצטופפים באוהלי פלסטיק ב-34 מחנותצילום: Suzauddin Rubel/אי־פי
אי-פי
הארץ
אי-פי
הארץ

ארגוני סיוע נערכים לאפשרות של התפרצות נגיף הקורונה באחד מאתרי מחנות הפליטים הגדולים בעולם, שבו מצטופפים יותר ממיליון בני הרוהינגה שנמלטו ממיאנמר אל בנגלדש השכנה. באזור קוקס בזאר שבדרום־מזרח בנגלדש חיים בני המיעוט המוסלמי באוהלי פלסטיק, בצפיפות גדולה פי 40 מזו שבשאר המדינה — ונדחסים כ-40 אלף איש על קמ"ר אחד.

גודלו הממוצע של אוהל כזה הוא כעשרה מ"ר, ובמקרים רבים מצטופפים עד 12 בני אדם באוהל אחד. בתנאים אלה חשופים הפליטים במיוחד להידבקות במחלות, אולם עד כה טרם דווח על חולים בנגיף באזור. הרשויות בבנגלדש הודיעו אתמול (חמישי) על הטלת סגר על המחנות בקוקס בזאר, מחשש להתפרצות המגפה. הממונה מטעם הממשלה על ניהול המחנות הזהיר כי הפרת הסגר תגרור "תגובה קשה". בבנגלדש אובחנו עד כה יותר מ-400 חולים וכ-30 מהם מתו ממחלת הריאות שלה גורם הנגיף, Covid-19.

הרשויות בבירה, דאקה, מודאגות. האו"ם אינו מבצע די בדיקות לאיתור הנגיף במחנות הפליטים, אבל במקרים בהם עולה חשד להידבקות נשלחים חולים לבתי חולים ממשלתיים. "אנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי להגן עליהם, אבל אם תהיה התפרצות, המשימה תהיה קשה ביותר לכולנו", אומר מוחמד שמסודוזה, נציב הפליטים של בנגלדש, האחראי על סיוע ועל קליטתם של הפליטים.

המוני בני הרוהינגה נמלטו מהרדיפה והדיכוי של ממשלת מיאנמר ב-2017, בעקבות מעשי רצח המוניים מצד הצבא בארצם, לרבות מעשי אונס ושריפת בתים. מיאנמר ראתה בהם מאז ומתמיד מהגרים מבנגלדש, למרות שמשפחותיהם חיו זה דורות במדינה בעלת הרוב הבודהיסטי. בשנה האחרונה מנסה מיאנמר לקלוט אותם בחזרה, אך הדבר אינו יוצא לפועל — בין היתר בשל חששם של הפליטים כי ביטחונם אינו מובטח אם ישובו.

למרות היערכות הרשויות בבנגלדש לספק שירותי בריאות טובים יותר ב-34 מחנות הפליטים בקוקס בזאר, האתגר הוא עצום. "הצפיפות קשה, כל משפחה מונה מספר נפשות גדול, והדבר מקשה מאוד על הקפדה על ריחוק פיזי". לדברי רייצ'ל וולף, מנהלת בכירה בארגון הסיוע World Vision, "כמעט בלתי אפשרי" לוודא שמשפחות הפליטים יקפידו על כללי הריחוק שנועדו לבלום את התפשטות הנגיף.

בבנגלדש, שאוכלוסייתה מונה יותר מ-160 מיליון בני אדם, רבים מהאזרחים השבים מביקור במדינות אחרות אינם מקפידים שהייה בבידוד, או על כללי הריחוק הפיזי. ייתכן שאחת הסיבות למספר הנמוך יחסית של חולים מאומתים במדינה הוא היקף הבדיקות המצומצם. בימים הראשונים של התפשטות הנגיף, לרשויות הבריאות בבנגלדש לא היו די ערכות בדיקה. בניסיון לבלום את המגפה, הכריזה הממשלה על הסגר עד לאמצע אפריל, הנאכף בידי הצבא.

החשש מהתפרצות הנגיף התעורר במחנות הפליטים אחרי שבעיר הסמוכה, שעל שמה נקרא האזור, אובחנה תושבת בת 75 כחולה בנגיף. משפחה בת ארבע נפשות שחזרה לבנגלדש מביקור בהודו הוכנסה לבידוד של 14 יום במחנה של האו"ם. לדברי מוחמד קמאל חוסיין, פקיד ממשל בכיר הממונה על ניהול המחנות בקוקס בזאר, הוטל איסור על תושבי חוץ לבקר במחנות, למעט במקרים שהוגדרו חיוניים.

מחנה קוטופלונג, בשבוע שעבר. ארגוני הסיוע מחלקים סבון לתושבים ומסבירים על חשיבות השמירה על מרחקצילום: Suzauddin Rubel/אי־פי

חוסיין מוסיף כי ארגונים המסייעים לפליטים הונחו לצמצם את ביקוריהם במסגרת העבודה למינימום ההכרחי. עוד הוא מציין כי באזור המחנות הוקם בית חולים שדה המאפשר לאשפז בתנאי בידוד מאה חולים, וכי בסיוע ארגון הבריאות העולמי מוקם בית חולים נוסף ובו 200 מיטות וציוד רפואה מתקדם.

סוכנות הפליטים של האו"ם מסרה כי אנשיה מקימים מתקני אשפוז באזור שני מחנות — אוקייה וטקנאף — שבהם 1,200 מיטות נוספות. דוברות הסוכנות בבנגלדש, לואיז דונובן, הוסיפה כי ישנן תוכניות להקמת מתקנים נוספים ובהם 1,700 מיטות, בסיוע ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM), יוניצ"ף וארגון הסיוע Save the Children International.

לדברי דונובן, תושבי המחנות מקבלים אספקת מים וסבון נרחבת לצורכי היגיינה והוכשרו אלפי עובדי קהילה — חלקים תושבי המחנות עצמם — המספקים הדרכה בנושאי בריאות. בעלי תפקידים נוספים במחנות הפליטים נקראו לסייע בהעלאת המודעות לכללי הריחוק וההיגיינה — לרבות אימאמים במסגדים וראשי קהילות. "אנחנו משדרים ברדיו הסברים על דרך התפשטותו של הנגיף, התגוננות מפניו, על התסמינים וההפנייה לטיפול, וכן מפרסמים כרזות, עלונים והודעות בשפת הרוהינגה, בבורמזית ובבנגלית", מוסיפה דונובן.

מחנה קוטופלונג, בשבוע שעברצילום: Suzauddin Rubel/אי־פי

נראה כי תושבי המחנות הפנימו את המסר. "הארגונים העובדים פה אמרו לנו ששיעול, התקררות וכאב גרון הם תסמינים של נגיף הקורונה", אומרת גולפורג' בגום, אשה בת 54 הגרה במחנה קוטופלונג. "הם גם הסבירו לנו איך לשמור על הבריאות שלנו. למשל, לא לעבור מחדר לחדר, לשמור על מרחק של כשני מטרים אחד מהשני, לא להצטופף בקהלים גדולים, לרחוץ היטב את הידיים לפני בישול ואכילה, ולהקפיד על הניקיון בחצרות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ