עם צבא של טרולים ואפליקציה ייעודית: כך הצליחה סין לצנזר את הקורונה

במשך שנים, בנתה המפלגה הקומוניסטית בסין מערכת מתוחכמת לשליטה על הנרטיב ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות במדינה. התפרצות מגפת הקורונה נתנה לה הזדמנות פז לבחון את יכולותיה - והיא עשתה זאת, ובגדול

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אשה הולכת בבייג'ין, החודש
אשה הולכת בבייג'ין, החודשצילום: Andy Wong/אי־פי
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

כבר בשעות המוקדמות של הבוקר ב-7 בפברואר, הבינו הצנזורים בסין שיש להם בעיה. רשת האינטרנט, שעליה היו ממונים לפקח, רחשה וגעשה נוכח החדשות: לי וונליאנג, הרופא שהתריע על התפרצות נגיפית חדשה ומוזרה ונחקר על ידי המשטרה בשל כך, מת מקורונה. הצער והזעם ששטפו את הרשתות החברתיות הבהירו שרבים כועסים על מה שהבינו עוד קודם לכן - מדיניות ההשתקה הסינית עשויה לעלות בחיי אדם.

הצנזורים הסינים החליטו להגביר את מאמציהם. לנוכח החשש מ"האתגר חסר התקדים" שהציב מותו של לי ו"אפקט הפרפר" שאולי קבע, הפקידים פעלו להעלים את החדשות הלא נעימות. ראשית, הצנזורים הורו לאתרי החדשות שלא להוציא הודעות פוש על מותו. לאחר מכן הם הנחו את הרשתות החברתיות לסלק בהדרגה את שמו מעמודי הנושאים הפופולריים. לבסוף, הם הפעילו מספר עצום של מגיבים כוזבים באתרים כדי להציף את הרשתות החברתיות בהסחות דעת. "על מגיבים הפועלים להובלת דעת הקהל להסתיר את זהותם, להימנע מהבעת פטריוטיות בוטה ושבחים מוגזמים להנהגה, ולפעול בחשאיות לשם השגת תוצאות", לשון ההנחייה.

הוראות אלה נמנו עם אלפי הנחיות ממשלה חשאיות ומסמכים אחרים, שנבדקו על ידי הניו יורק טיימס וארגון החדשות העצמאי "פרופאבליקה". המסמכים חושפים בפירוט רב את השיטות שסייעו לרשויות בסין לעצב את הדעה הציבורית בנוגע לקורונה. בדמוקרטיות המערביות, מצליחות הרשתות החברתיות להרחיב את השסעים בחברה בהצלחה. בסין, רתמה המפלגה הקומוניסטית את הרשת החברתית כדי לשמר את כוחה ולהשתיק את מתנגדיה, תוך שימוש נרחב בטרולים ממומנים.

אשה חולפת על פני כרזה של נשיא סין בשנגחאי, בחודש מארסצילום: ALY SONG / REUTERS

אף על פי שסין אינה מסתירה את תמיכתה בבקרה קפדנית על האינטרנט, המסמכים מגלים את ממדי הענק של התופעה. נדרשת בירוקרטיה עצומה, המוני עובדים, טכנולוגיה ייעודית, ניטור מתמיד של ערוצי חדשות דיגיטליים ושל רשתות חברתיות — וככל הנראה, גם סכומי עתק.

מניפולציית המידע החלה כבר בתחילת ינואר, עוד לפני שנגיף הקורונה החדש אפילו זוהה סופית, כך מעידים המסמכים. כשהמגפה החלה להתפשט במהירות שבועות ספורים לאחר מכן, הרשויות מנעו את הפצתה של כל ידיעה שצבעה את התגובה הסינית להתפרצות באור שלילי מדי. בעוד רבים בעולם -  בהם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ - האשימו את סין בהסתרת מידע על הקורונה, ייתכן שלעולם לא נדע האם באמת ניתן היה לשנות את ממדיה של המגפה העולמית בהינתן שקיפות גדולה יותר מצד הסינים. אך המסמכים מעידים שבעלי תפקידים סיניים ניסו להסיט את הנרטיב כך שהנגיף ייראה חמור פחות, ושהרשויות כשירות יותר, בזמן שעיני כל העולם נשואות לסין.

המסמכים הללו כוללים יותר מ-3,200 הנחיות ו-1,800 מזכרים וקבצים אחרים ממשרדיו של רגולטור האינטרנט של סין (CAC) בעיר הנגז'או שבמזרח המדינה. המסמכים הגיעו לידי הטיימס ופרופאבליקה מקבוצת האקרים המכנה את עצמה CCP Unmasked ("המפלגה הקומוניסטית הסינית בלא מסכות"). הטיימס ופרופאבליקה אימתו באופן עצמאי את אמיתותם של רבים מהמסמכים, שכמה מהם הושגו בנפרד על ידי צ'יינה דיגיטל טיימס, אתר העוקב אחרי הפיקוח הסיני של האינטרנט.

ווהאן, בחודש מארס השנהצילום: Ng Han Guan/אי־פי

"לסין יש מערכת צנזורה שניתן להשוותה לכלי נשק: מערכת מתוחכמת, מאורגנת, מתואמת וממומנת על ידי המדינה", אמר שיאאו צ'ינאב, חוקר מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי והמייסד של צ'יינה דיגיטל טיימס. "המערכת לא מיועדת רק למחיקת דברים. יש לה מנגנון עוצמתי שנועד לבנות נרטיב ולכוון אותו אל עבר כל מטרה, בסדר גודל עצום. לשום מדינה אין מנגנון כזה".

רוח המנהיג

מנהיג סין, שי ג'ינפינג, הקים את CAC ב-2014 כדי לרכז את הניהול של צנזורת האינטרנט והתעמולה, כמו גם היבטים אחרים של מדיניות דיגטלית. כיום, סוכנות זו כפופה ישירות לוועד המרכזי רב העוצמה של המפגלה הקומוניסטית, סימן לחשיבותה בעיני המנהיגות.

בשבוע הראשון של ינואר יצאה ההנחיה הראשונה של CAC בעניין נגיף הקורונה: אתרי חדשות הונחו להשתמש אך ורק בחומר שפרסמה הממשלה ולא לערוך שום השוואות להתפרצות הסארס ב-2002. בתחילת פברואר נכנסו משרדי CAC להילוך גבוה יותר, בעקבות הנחיה ישירה של שי - הסוכנות התבקשה לא רק לפקח על המסרים בתוך סין, אלא גם "להשפיע באופן פעיל על דעת הקהל הבינלאומית".

לוחות שנה עם דמותו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, החודשצילום: ALY SONG/רויטרס

עובדי הסוכנות החלו להזרים לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות כתבות על הנגיף. לכל כתבה צורפה הנחיה מדויקת: אילו קישורים צריכים להופיע על מסכי הבית של אתרי החדשות, כמה שעות הם צריכים להישאר זמינים ברשת ואפילו אילו כותרות צריכות להופיע באותיות מודגשות. אותן כתבות הדגישו את המאמצים ההרואיים של אנשי רפואה שנשלחו לווהאן, העיר הראשונה שבה דווח לראשונה על הנגיף, כמו גם את התרומה החיונית של המפלגה הקומוניסטית למלחמה בנגיף.

הכותרות צריכות להימנע מהמילים "לא ניתן לריפוי" ו"קטלני", נכתב באחת ההוראות, "כדי למנוע בהלה בציבור". ובסקירה על הגבלות התנועה, אין להשתמש במילה "סגר", נכתב בהנחיה אחרת. הנחיות רבות הדגישו שאין לקדם חדשות "שליליות" על הנגיף.

עובדי CAC גם סימנו סרטונים שיש למחוק, שבכמה מהם נראו גופות מוטלות במקומות ציבוריים. בסרטונים אחרים, שנמחקו, נראו אנשים צועקים בכעס בתוך בית חולים, עובדים מפנים גופה מדירה וילדה בבידוד שבוכה כי הופרדה מאמה. הסוכנות ביקשה מעובדיה להעלות רעיונות תוכן ל"בידור בבית" כדי "להקל על החרדות של משתמשי הרשת". אחד מהם, לדוגמה, היה שיר מלווה בנגינת גיטרה, שמילותיו היו "בחיים לא חשבתי שיהיה נכון לומר 'תישן כל היום כדי לתמוך בארצך'".

אך המבחן האמיתי לכוחה של הסוכנות הממשלתית היה עם מותו של לי, הרופא שהתריע על התפרצות הקורונה בווהאן. הרשתות החברתיות התמלאו בקריאות צער וזעם כלפי הממשלה, שניסיונה להשתיק את קולות המחאה מקרב רופאי ווהאן רק הגבירו את הלהבות נגדה ברשת. אלפי בני אדם הציפו את חשבון וייבו (מקבילתה הסינית של טוויטר) של לי בהודעות צער ואובדן.

הרופא לי וונליאנגצילום: LI WENLIANG - AFP

הסוכנות נאלצה לאפשר לגולשים להביע את צערם, אך אחת ההנחיות לעובדים גרסה כי אם מישהו מנסה ליצור פרובוקציה מהסיפור כדי למשוך כניסות, יש לטפל בו "בחומרה". יום לאחר מותו של לי, ההנחיה כללה דוגמה של חומרים שתוארו כ"מנצלים את התקרית הזאת כדי לעורר אי-שקט בדעת הקהל": זה היה סרטון שבו אמו הבוכייה של לי העלתה זיכרונות על בנה.

המעקב המדוקדק לא נעצר בימים שלאחר מכן. "שימו לב במיוחד לפוסטים ובהם תמונות של נרות, אנשים עוטים מסכות, תמונה שחורה או כל ניסיון אחר להסלים או לקדם את התקרית", נכתב בהנחיה של הסוכנות למשרדים המקומיים. אנדרטאות מקוונות רבות החלו להיעלם מהרשת. המשטרה עצרה אנשים אחדים שהקימו קבוצות כדי לשמור את הפוסטים שנמחקו.

במטה הסוכנות בהנגז'או עבדו במרץ לאורך כל שעות היממה. משמרת החליפה משמרת, והכל במטרה לוודא שהציבור לא יראה דבר שעומד בניגוד למסר המרגיע של המפלגה הקומוניסטית: הנגיף נמצא בשליטה מלאה.

ממשק קל להרגעת הציבור

לרשות משרדי ממשלה בסין עומד מגוון של תוכנות ייעודיות לקביעה מה הציבור יראה ברשת. חברת "אורון" היא אחת היצרניות של תוכנה מעין זו, והיא זכתה בכ-20 חוזים עם סוכנויות מקומיות ועם חברות בבעלות המדינה מאז 2016, לפי נתוני הממשלה. על פי ניתוח של קוד מחשב ומסמכים מאורון, מוצרי החברה מסוגלים לעקוב אחר מגמות מקוונות, לתאר פעילות צנזורה ולנהל חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות לשם העלאת תגובות.

עובדים בווהאן בזמן הפסקת הצהריים שלהם, בחודש מארס השנהצילום: STR - AFP

אחת התוכנות של אורון מעניקה לעובדי הממשלה ממשק להוספה מהירה של לייקים לפוסטים. המנהלים יכולים להשתמש במערכת לקבוע "מטלות" מסוימות למגיבים. התוכנה גם עוקבת אחר מספר המטלות שמגיב השלים וכמה יש לשלם לו. על פי מסמך המתאר את התוכנה, המגיבים בעיר גואנגז'או שבדרום סין מקבלים 25 דולר לפוסט מקורי המכיל יותר מ-400 סימני דפוס. על סימון של תגובה שלילית לשם מחיקתה מקבלים 40 סנט. על שיתוף של פוסטים של אחרים מקבלים סנט.

אורון יצרה יישומון לטלפון חכם שמייעלת את עבודתם של העובדים בשירותיה. הם מקבלים מטלות בתוך היישומון, מעלים את התגובות המבוקשות מחשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות ומעלים צילום מסך כדי להוכיח שהמטלה הושלמה. החברה גם יוצרת תוכנה המדמה משחק וידאו המסייעת להכשיר מגיבים, כך מראים המסמכים. התוכנה מחלקת קבוצת משתמשים לשתי קבוצות, כחולה ואדומה, ויוצרת תחרות ביניהן - מי מהן מעלה פוסטים פופולריים יותר.

קוד אחר של אורון מיועד לנטר את הרשתות החברתיות בסין אחר "מידע מזיק". העובדים יכולים להשתמש במילות מפתח כדי למצוא פוסטים שמזכירים נושאים רגישים, דוגמת "תקריות הקשורות למנהיגות" או "ענייני פוליטיקה לאומיים". הם גם יכולים לתייג ידנית פוסטים לביקורת מאוחרת יותר. עובדי CAC, כך זה נראה, השתמשו בתוכנה זו כדי לסרוק את האינטרנט אחר מילות מפתח דוגמת "נגיף" ו"דלקת ריאות" המופיעות בסמיכות עם שמות מקומות.

לקראת סוף פברואר נראה כי ההלם הרגשי בעקבות מותו של לי הלך ונמוג. עובדי CAC המשיכו לסרוק את האינטרנט אחר כל דבר שעלול להטריד את השלווה. עם הזמן, חזרו משרדי CAC לנטר נושאים שאינם קשורים לנגיף אך שהמידע עליהם עשוי להרגיז את התושבים: מיזמי בנייה מרעישים שמפריעים לשנת הלילה של התושבים, לדוגמה, או הצפה בתחנת רכבת.

ואז, בסוף מאי, התרחש משהו מפתיע: באינטרנט הופיעו מסמכים חשאיים של הסוכנות, העוסקים בניתוח דעת קהל. במהרה, הורו ראשי CAC למשרדיהם להיפטר מכל מסמך שעוסק בניתוח דעת הקהל בנוגע למגפת הקורונה. המשרדים השיבו בשפה פקידותית יבשה, והתחייבו "למנוע שמידע כזה ידלוף החוצה לאינטרנט וישפיע השפעה עוינת קשה על החברה".

לכתבה המלאה של ריימונד ז'ונג, פול מוזור, ג'ף קאו וארון קרוליק בניו יורק טיימס

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ