בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המנון האיחוד האירופי ברחבת הלובר

מקרון פתח את מסיבת הניצחון שלו ב"אודה לשמחה" של שילר והבטיח לצרפתים לשרת אותם "בענווה ובאהבה". בהשמעת המנון האיחוד העביר הנשיא הנבחר מסר: מה שהיה הוא לא שיהיה

תגובות
נאום הניצחון של מקרון ברחבת מוזיאון הלובר בפריז, אמש
ERIC FEFERBERG/אי־אף־פי

הם חיכו לנשיא החדש שלהם ליד הפירמידה של מוזיאון הלובר, והוא צעד לעברם ברגל, מלווה במצלמות טלוויזיה, חוצה את כל הרחבה שהקים המלך פרנסואה הראשון לשליטי צרפת ב-1527, בוודאי התפאורה הפוליטית היפה בעולם. כאשר עמנואל מקרון הגיע לבמה מול הפירמידה המפורסמת, לא פרץ ההמנון הצרפתי אלא ההמנון של האיחוד האירופי, "האודה לשמחה" של שילר מתוך הסימפוניה התשיעית של בטהובן. 1,500 כתבים זרים, כמעט כפול מזה עיתונאים צרפתים ויותר מ-12 אלף תומכים ופעילים הבינו היטב את המסר שביקש להעביר הנשיא הנבחר: מה שהיה הוא לא שיהיה.

נאומו הראשון לאומה, שעה קודם לכן, היה קודר, רציני, דרמטי. נאומו לפני אנשיו היה דומה אך משוחרר יותר, ידידותי ואופטימי. "אשרת אתכם בענווה, אשרת אתכם באהבה", אמר מקרון מול הקהל הצוהל, משפט פשוט שמעט מנהיגים בעולם היום היו מעלים בדעתם לומר. אז פרץ סוף-סוף המארסייז, ולבמה הצטרפה בצעדי ריקוד בריז'יט מקרון, האשה שסיפור אהבתה עם הנשיא הצעיר מרתק נשים וגברים בעולם כולו, מלבד אולי בצרפת עצמה.

לפני כן אפשר היה, באוהל העיתונות, לצפות בשידורי הטלוויזיה מההתכנסות של תומכי מארין לה-פן, ככל הנראה המסיבה העצובה בעולם באותו רגע. שעה שאחייניתה התראיינה לכל רשתות הרדיו והטלוויזיה בדרישה ל"בדק בית", ניסתה מנהיגת החזית הלאומית להפגין עסקים רגילים ורקדה לצלילי הזמר (היהודי)  ז׳אן-ז׳אק גולדמן.

"יש לנו עוד משימה אחת", אמר מקרון באותו טון רציני שאנשיו יצטרכו להסתגל לו, "והוא להבטיח לעצמנו רוב ברור בבחירות לאסיפה הלאומית בעוד שישה שבועות. אני זקוק לכם". הוא נופף לקהל בידיו וחזר למטה שלו ברובע ה-15, מחייך אך מסרב לקריאות להצטרף לריקודים. לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים של פריז, ועכשיו הגיעה העת עבור עמנואל מקרון לעבוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו