בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ז'ורז' מוסטקי, 2013-1934

קולו של אגן הים התיכון

ענקי התרבות הצרפתים שרו את שיריו, אבל גם כשהיה אפוף תהילה נשאר פייסני ומלא אנושיות, וסימל מרדנות, צמא לחופש ונדודים

8תגובות

מכל השירים שז’ורז’ מוסטקי הלחין, כתב ושר, מכל הלהיטים האלמותיים שאחרים שרו והתפרסמו בזכותם, אין כמו השיר הפשוט, הענוג והנוגע ללב LE METEQUE (המוכר בתרגום העברי של נסים אלוני בשם “פרצוף של צועני”), שמיליוני בני אדם זמזמו אתמול (חמישי) כשנודע להם על מותו. ואין כמו המושג הזה, ה”מטק”, שנולד ביוון העתיקה והתגלגל אל הצרפתית המודרנית כמלת גנאי למהגרים מארצות הים התיכון, כדי להגדיר את המורכבות העשירה והיפהפיה שמייצגת יצירתו של מוסטקי, כמו גם אישיותו והביוגרפיה שלו. בשיר הזה הגדיר עצמו מוסטקי בן...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו