מסע מדלת לדלת עם "חיילי העצמאות" של סקוטלנד

פעילי הקמפיין להצבעה "כן" במשאל העם יודעים שהחיוך הוא אמצעי שכנוע יעיל, אך מודעים גם לאופי הסקוטי ולסכנות שטמונות בפנייה לדרך חדשה

אנשיל פפר, שליח "הארץ" לסקוטלנד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אנשיל פפר, שליח "הארץ" לסקוטלנד

הביקור הראשון שלי בנמל התעופה של אדינבורו, בירת סקוטלנד, היה לפני תשע שנים, ב-7 ביולי 2005. שעות ספורות קודם לכן התפוצצו ארבעה מחבלים מתאבדים ברכבת התחתית ובאוטובוס קומותיים בלונדון וגרמו למאות נפגעים. בירת בריטניה שותקה. הזדרזתי לטוס חזרה ללונדון כדי לסקר את האירועים ולאחר שרכשתי כרטיס ועברתי צ'ק אין, עליתי לאולם היוצאים. עשרות מסכי הטלוויזיה הגדולים שהיו פזורים בפינות הטרמינל הקרינו בשידור ישיר מראות של הרס והרג, אבל מסביבם עמדו אלפי סקוטים צוהלים שעושים את דרכם לחופשות הקיץ באיים שלחופי ספרד ויוון.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ