פרשנות || "תוצרת גרמניה" - כבר לא ערובה לאיכות ללא פשרות

התרסקות המטוס היא עוד דוגמה לכך שהגרמנים, שקידשו את ההנחיות הכתובות עד התעלמות מהמציאות, שחקו לגמרי את תו האיכות של עצמם. גרמניה רחוקה כעת מלהיות מקום שבו "הכל דופק"

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עופר אדרת
עופר אדרת

בשנות ה–50 סבא וסבתא סירבו להכניס הביתה תנור מתוצרת גרמניה או לנסוע בפולקסווגן. בשנות ה–80 וה–90 כבר דובר כאן בשבחה של הטכנולוגיה הגרמנית ורכישת מוצרי חשמל ומכוניות גרמניות היתה ערובה לאיכות. בתחילת המאה ה–21 כל מה שנקשר בשמה של ברלין מקוטלג בישראל "עכשווי" ו"נכון", גם אם שמה של העיר הגרמנית מתוסף למותג משקפי שמש שמיוצרים בסין. לאט אבל בטוח הצליחה גרמניה למתג עצמה אחרי מלחמת העולם השנייה כדוגמה ומופת לאחריות, לרצינות ולסדר, והצטיירה כמקום שבו "הכל דופק" כמו שצריך. כזה שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. גרמניה החדשה נמכרה לציבור כמדינה "ייקית" — במובן הטוב של המלה. כזו שלא מחפפת בעבודה ולא מחפשת קיצורי דרך. היא סימלה לישראלים את ההיפך מתרבות ה"סמוך" וה"יהיה בסדר" המקומית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ