הביטחון של יהודי בריטניה נסדק, ואיש אינו יודע למה

אם מצבם של יהודי הממלכה מעולם לא היה טוב יותר, מדוע רבים מהם מהרהרים על הגירה, ואיך דימויה של ישראל והזהות האנגלית קשורים לכך. פרק שישי בסדרת הכתבות על יהדות אירופה

אנשיל פפר
אנשיל פפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנשיל פפר
אנשיל פפר

12 במארס 2014 היה יום חג ליהדות בריטניה. אל מבואת משכן הכנסת בירושלים נדחקו מנהיגי הקהילה לכיבוד קל וכוסות יין זול, בעודם ממתינים לצפות בראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, נואם בפני המליאה. קמרון לא אכזב. הוא תיאר בחום את היחסים ההדוקים בין שתי המדינות, חזר שוב ושוב על המחויבות הבריטית לביטחון ישראל, העלה על נס את הדמוקרטיה שלה ורק במספר מילים מרפרפות התייחס לחילוקי הדעות סביב ההתנחלויות והכיבוש. אבל רגע השיא עבור האורחים שבאו במיוחד מלונדון, היו דברי השבח שהרעיף קמרון על הקהילה שלהם, אותה תיאר: "דוגמה אבסולוטית לאינטגרציה בחיים הבריטיים בכל דרך". הוא הבטיח להגן אישית על זכויותיהם הדתיות של היהודים ולהילחם באנטישמיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ