הנהר האחרון בדרכם של הפליטים הסורים אל החופש

מיוחד ל"הארץ": תאיר נאשף, עיתונאי ופעיל פוליטי סורי שנואש מההגירה החוקית, מגיע אל רגע האמת. אם ייתפס בגבול הונגריה — סיכויו להגיע למערב יתאפסו. פרק רביעי במסע הייסורים לאירופה

תאיר נאשף
גבול סרביה־הונגריה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תאיר נאשף
גבול סרביה־הונגריה

בבוקר יום שישי, 17 ביולי, יצאתי בלוויית שלושה פליטים סורים מבלגרד לעיירה סרבית בשם קנג'יזה, השוכנת כ–20 קילומטרים מגבול הונגריה. הנסיעה ארכה כשלוש שעות וכשהגענו קיבל את פנינו מבריח סורי בשם אבו-דאוד. לא יכולתי להרשות לעצמי לחצות את גבול הונגריה בכוחות עצמי מאחר שידעתי שאם אתפס – אהיה בצרה צרורה. הונגריה, בניגוד ליוון, לא מאפשרת לפליטים לבחור אם להישאר בשטחה או לעזוב, אלא מאלצת אותם למסור טביעת אצבע בתחנת המשטרה. בהונגריה, החתומה על אמנת דבלין, פליט שנתפס – מאבד את זכותו להגיש בקשת מקלט בכל מדינה אחרת השייכת לאיחוד האירופי. האפשרות היחידה שנותרה לי הייתה, איפוא, הסתייעות במבריח שמכיר את הדרכים הבטוחות ביותר, בהן כוחות משמר הגבול ההונגריים פרושים בדלילות. בתמורה לסכום שנע בין 1,400 ל-1,800 אירו לאדם, התחייב אבו-דאוד להביא אותו עד אוסטריה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ