פרשנות

בצרפת מבינים היום שקורבנות שארלי הבדו לא נרצחו בגלל חופש הביטוי

הפיגועים ב-13 בנובמבר בפריז הוכיחו שעורכי השבועון הסאטירי אינם אשמים במותם, וחשפו את הבלבול שפוקד את המערב בשנה האחרונה נוכח הטרור הדאעשי וגל ההגירה

אנשיל פפר
אנשיל פפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים24
אנשיל פפר
אנשיל פפר

צילומי השער של השבועון הסאטירי "שארלי הבדו", שהודבקו בינואר אשתקד למרגלות האנדרטה בכיכר הרפובליקה בפריז, כמעט ונתלשו ברוח החורפית של ה–13 בנובמבר כשמחבלים חזרו לעיר האורות וקטלו 130 בני אדם כמה רחובות מאותה הכיכר.

אך הרוח שהביא אתו ליל הפיגועים הקטלני וחסר האבחנה לאותו האזור של פריז היתה שונה בתכלית מזאת שהורגשה בינואר 2015. את הכעס על רצח הקריקטוריסטים, שהתבטא בסיסמא Je Suis Charlie — אני שארלי, החליפה אווירה מבולבלת: פחות כעוסה ויותר נוטה להלקאה עצמית. חלק מתושבי הרובע ה–11 הבורגני־בוהמי כלל לא מיהרו לקשור בין הרוגי ינואר לנרצחי נובמבר. "אז זה היה מכוון נגד עיתונאים ויהודים", אמרה סטודנטית אחת, "עכשיו זה יכול להיות כל אחד מאתנו". משם היא הפליגה לתיאוריות חברתיות על ניכור והדרה.

תגובות