דם, יזע ואלכוהול: חובות העתק של צ'רצ'יל והמיליונרים שכיסו אותם

ספר חדש מנתח את הדו"חות הכספיים של צ'רצ'יל, שהתעקש להמשיך לקנות יין וסיגרים יקרים גם כשלא יכול היה לממנם. העיון בספר לא מוסיף כבוד למנהיג הבריטי, מושא הערצתו של בנימין נתניהו

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

יש מנהיגים עם חולשה לגלידות. אחרים מעדיפים להשקיע את כספי משלם המסים בבקבוקי שמפניה משובחת. ב–1940, כשווינסטון צ'רצ'יל היה שקוע עד הצוואר בניסיון למגר את הסכנה הנאצית, הלכו ותפחו הוצאות האלכוהול במעונו עד שהיו כפולות מההקצבה שאושרה לו על ידי הממשלה.

הפתרון שנמצא היה לתקצב את הטיפה המרה במסגרת "הוצאות אירוח". עבור ראש ממשלת בריטניה הטרי, שנכנס לתפקידו בחודש מאי — ביום שהיטלר פלש להולנד, בלגיה וצרפת — היה זה סידור מצוין. ממילא פקדו את ביתו אורחים אמריקאים רבים, כחלק ממאמציו לשכנע את ארה"ב להצטרף למלחמה נגד גרמניה. צ'רצ'יל גם הצליח לחיות בשלום עם ההנחיות הנוקשות של הממשלה, שלפיהן מותר להגיש יין לאורחים רק באישור מראש ולאחר שצוינו לצד כל הזמנה שמות האורחים שילגמו ממנו. גם על הצורך המעיק והטרחני להגדיר את "אופי הבילוי" בטופס מיוחד הוא הצליח להתגבר.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ