פרשנות

מרקל אותתה לעולם שעידן השאיפה לאחדות הגיע לסופו

בעידן טראמפ, אנגלה מרקל מסמלת יותר מכל את רוח הדמוקרטיה של סוף המאה ה–20. אך השגיאות שעשתה לאורך כהונתה ליבו את רוחות הקיטוב שנושבות באירופה ובעולם כולו

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דפנה מאור
דפנה מאור

במשך 13 שנות כהונתה, שגשוגה של גרמניה הפך את אנגלה מרקל לאחת המנהיגות החשובות ביותר של זמננו, בין השאר, בזכות סגנונה הסמכותי והאהוד. למרות זאת, ייתכן כי מרקל לא תיזכר דווקא כאחת המנהיגות המגדירות של המאה ה-21, כיוון שהיא שריד למנהיגים של סוף המאה ה-20 - תקופה של פריחה והתפשטות של הדמוקרטיה.

היום (שני) אותתה מרקל לעולם שעידן המתינות, היציבות והשאיפה לאחדות עומד להסתיים רשמית, כשאמרה לחברי מפלגתה כי אין בכוונתה להתמודד על הנהגת המפלגה שוב. מרקל עדיין בתמונה אולם הדגל שמאותת על ההקפה האחרונה במרוץ הפוליטי שלה הונף, ובאופן סמלי, יום לאחר שבאחת המדינות הגדולות והמאוכלסות בעולם, ברזיל, נבחר נשיא פופוליסט ימני־קיצוני, שעמדותיו הפוליטיות וסגנונו לא יכולים להיות שונים יותר מאלה שמייצגת מרקל — ז'איר בולסונרו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ