הריגתו של ג'ורג' פלויד מעוררת את השדים הגזעיים בצרפת וקוראת תיגר על סדר יומה

בהשראת התנועה האמריקאית, בני הדור השני והשלישי למהגרים במדינה מוחים על אי השוויון שבולט עוד יותר על רקע מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי. בממסד הפוליטי מודים בכישלון אבל מתנגדים להפגנות שמאיימות על תפישת עולמם

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

לוק פשנגו לא השתתף עד כה בשום הפגנה, אפילו לא באלה שטלטלו את השכונה שלו בפאתי פריז ב–2017, בעקבות זעם שהתפרץ על מעצר אלים של צעיר שחור. היה זה דווקא מותו של ג'ורג' פלויד במיניאפוליס שדחף אותו להצטרף לעצרות מחאה נגד גזענות ולראות את הדברים בצורה בהירה יותר בארצו, צרפת, הוא אמר.

"זה ההלם שהייתי זקוק לו כדי להתעורר סוף סוף", הוסיף, "זכויות היתר של הלבנים הן עובדה, ללבנים יש סיכויים טובים יותר להתקבל לעבודה, הם לא נעצרים בידי המשטרה, הם לא צריכים לחשוב איך להתלבש וגם לא לשאת עמם תעודות זיהוי. אבל אנחנו השחורים צריכים לחשוש כל יום". פשנגו בן ה–20 נולד בקמרון, מושבה צרפתית לשעבר במרכז אפריקה, ומתגורר במתחם שיכונים מסובסד בבוביניי, שמצפון מזרח לפריז. "אנשים מסתכלים עלינו בחשדנות, שואלים אותנו מה אנחנו עושים. כשאני נוסע בתחבורה ציבורית, אני צריך להראות מה יש בתרמיל שלי, לא הוגן לחיות כך".

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ