בסופו של דבר, מי שהביא את שלטון מרקל לסופו הם הגברים של מזרח גרמניה

עם נפילת החומה נותרו גברים רבים במזרח גרמניה ללא עבודה ולעתים קרובות גם ללא נשים. תחושת המרמור כלפי נשים חזקות, שהצליחו במערב היכן שהגברים נכשלו, הוא הדלק שמבעיר את שגשוגו של הימין הקיצוני במדינה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הפגנת "אלטרנטיבה לגרמניה" בקמניץ שבמזרח המדינה, באוגוסט
הפגנת "אלטרנטיבה לגרמניה" בקמניץ שבמזרח המדינה, באוגוסטצילום: Jens Meyer/אי־פי

פרנק דמל זוכר היטב את המחאות העממיות ב-1989. מדי יום שני הוא היה מצטרף למחאה נגד המשטר הקומוניסטי, דרש חופש ודמוקרטיה וקרא יחד עם ההמוני מפגינים: "אנחנו העם". 30 שנה לאחר מכן דמל יוצא שוב לרחובות, קשיש וזועם יותר, בשביל לקרוא שוב את אותה הסיסמה - הפעם בשורות הימין הקיצוני.

עם נפילת חומת ברלין - השבוע לפני 29 שנים - הוא זכה בחופש ובדמוקרטיה, אבל איבד את כל השאר: את עבודתו, מעמדו, ארצו - וגם את אישתו. כמו נשים מזרח גרמניות רבות, גם היא הלכה לחפש את מזלה במערב המדינה, ולא שבה. כדי להבין מדוע הימין הקיצוני צועד שוב ברחובות גרמניה, צריך להבין את מצוקותיהם של הגורמים הנאמנים לו: גברים כמו דמל, מהמזרח הקומוניסטי לשעבר.

תגובות