בכפרים המבודדים בספרד, התושבים מגלים שהריחוק הוא ברכה וגם קללה

סמוך לכפר אחד, בית החולים המקומי כמעט התמוטט. בשני, הרופא היחיד הושבת לאחר שנדבק בקורונה, ובשלישי המכולת היחידה נסגרה לאחר שבעליה ברחו מהמקום. בכפרים ובעיירות, התושבים מרגישים שנוטשים אותם והם חוששים לגורלם

אשה יושבת בשמש באחד הכפרים בטרואל, בחודש שעבר
אשה יושבת בשמש באחד הכפרים בטרואל, בחודש שעברצילום: Samuel Aranda/New York Times
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

רעש מחריש אוזניים עלה ממעמקי הכפר, והוא הלך וגבר ככל שהטרקטור החקלאי עלה במעלה הרחובות הצרים והמפותלים. נהג הטרקטור, שרגיל לרסס את גידוליו, אימץ בשמחה את תפקידו החדש: לחטא את הכפר הציורי שבו הוא חי בצפון-מזרח ספרד. "הכל מגיע לכאן מאוחר יותר", אמר מיגל אנחל קלדו ממעלה כלי הרכב החקלאי, "גם הנגיף".

בוולדרוברס (Valderrobres), כפר בן כ-2,400 תושבים, המוכר לתיירים בזכות טירה מרשימה וגשר מהמאה מה-14, אותרו עד כה כמה עשרות חולי קורונה. 12 מהם מתו, כולם קשישים מבית אבות שבו התגלה הנגיף לראשונה בכפר. קלדו אינו היחיד מבני הכפר שהתגייס למלחמה המקומית בקורונה. "אם לא נדאג לעצמנו", אמר קלדו, "איש לא ידאג לנו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ