בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קפריסין נקרעת בין האיחוד האירופי לרוסיה

4תגובות

בתום יום שמש רווי אופטימיות, הערב ירד על קפריסין והביא עמו שוב רוחות קודרות. בזו אחר זו התבררו שתי עובדות מטרידות על משבר הבנקים באי: האחת, שרוסיה - ידידתה הקרובה של קפריסין ובעלת הנכסים הזרה הגדולה במדינה, דחתה בקשת סיוע על סך 5 מיליארד אירו ובכך סיבכה משמעותית את המצב. במקום זאת הודיע נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כי מוסקווה שוקלת השקעות נוספות בקפריסין.

העובדה השנייה היא שקפריסין החליטה לסגור לצמיתות את הבנק הממשלתי לאיקי בשל חובותיו, לפטר את עובדיו ולהוריד לטמיון את הכספים המופקדים בו. הבנק הקפריסאי המרכזי מכחיש לפי שעה הדיווח וטוען כי מדובר בארגון מחדש שנועד למנוע את פשיטת רגל. מי שלא מוכנים להמתין אפילו רגע אחד, הם עובדי הבנק, שמיהרו להפגנה מול הפרלמנט. ההצבעה על עתידו של בנק לאיקי היתה אמורה להתקיים הלילה, אחרי מועד סגירת הגיליון.

בתוך פחות משבוע נקלעה קפריסין, מהכלכלות הקטנות והזניחות באיחוד האירופי, לסחרור שגרר אחריו דריכות באירופה כולה וגרם לנפילות בשווקים מוול סטריט ועד מזרח אסיה. הסיבה לסחרור הזה אינה החוב הלאומי שנאמד ב-17 מיליארד אירו, או המגזר הבנקאי המנופח שצבר הפסדים כבדים בעקבות החשיפה הגדולה ליוון. מה שהביא לסחרור הוא סעיף אחד חסר תקדים בחבילת החילוץ שגיבש האיחוד האירופי עבור קפריסין, חבילה שאמורה להעניק לבנקים הקפריסאים כושר פירעון מחודש.

ראשי גוש האירו ניסו לסחוט את נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדס, בפסגת המנהיגים שנערכה בסוף השבוע בבריסל. הם הסכימו להעניק לארצו 10 מיליארד אירו, אך התנו את הסיוע בכך שקפריסין תטיל מס על כל הפיקדונות הבנקאיים במדינה - 10% לפיקדונות מעל 100 אלף אירו ו-5.6% לשאר הפיקדונות.

הצעד הזה תפס את הנשיא הקפריסאי בהפתעה מוחלטת, למרות שהשמועות על סעיף המס על הפיקדונות התרוצצו באי מאז ינואר. הקפריסאים סירבו לבלוע את הפיתיון הזה ומחאתם התפשטה במהירות למדינות אחרות באירופה, החוששות כי אם ניקוסיה תיכנע לדרישות הטרויקה ותאשר את הטלת המס על הפיקדונות - מדינות עתירות חוב נוספות בגוש האירו, כמו ספרד, איטליה ויוון, יהיו הבאות בתור.

“הם מנסים לחסל את העסקים הבינלאומיים של קפריסין כי הם חושבים שהם גדולים מדי למדינה כל כך קטנה”, אומר פאמבוס פפגיאורגיאו, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה האירופית של ניקוסיה וחבר פרלמנט מטעם מפלגת השמאל AKEL. פפגיאורגיאו, חבר ועדת הכספים בפרלמנט, טוען כי ראשי גוש האירו עושים זאת כי הם “בטוחים שקפריסין היא גן עדן למעלימי מס ומלביני הון”.

נדמה שהניתוח של פפגיאורגיאו נכון, אך המסקנה מעט פזיזה. קפריסין אכן הפכה בעשור האחרון לגן עדן עבור עשירים זרים, בעיקר אוליגרכים רוסים שכספיהם מהווים שליש מהפיקדונות במדינה, אך קשה להאמין שמדינות גוש האירו וראשי הטרויקה (הבנק האירופי, הנציבות האירופית וקרן המטבע הבינלאומית) העלו את סעיף מס הפיקדונות כדי לחסל את המגזר הבנקאי שלה ואת מקלטי המס שהקימה. סביר יותר שקפריסין הזעירה נוצלה על ידי אירופה לצורך ניסוי כלים של סוג חדש של הסכמי חילוץ, כאלה שבהם אזרחי המדינות משתתפים לא רק בנטל של צעדי צנע כואבים, חסרי רחמים ומעודדי אבטלה ועוני, אלא גם בהפרשה  מהחסכונות שצברו ליום סגריר.

במצב שכזה, הקפריסאים (בדיוק כמו היוונים לפני כשנה) מתחילים לדבר בשקט על תרחיש יום הדין: יציאה מגוש האירו. “אנחנו במבוי סתום. אם לא נקבל כסף מהרוסים, נצטרך לצאת מהגוש”, פוסק פפגיאורגיאו. לעומתו, סבור מריוס מרבידס, חבר פרלמנט ממפלגת השלטון הימנית, כי האירופאים חשובים יותר לקפריסין מהרוסים. “התחלנו לצעוד בדרך האירופית לפני הרבה שנים ועלינו להמשיך בה. האירו מביא יציבות”, הוא אומר.

סקר שפורסם אתמול מצביע על כך ש-67% מהקפריסאים יתמכו בעזיבת הגוש אם האלטרנטיבה תהיה הטלת מס על פיקדונותיהם. לאחד מנהגי המונית שהסיעו אותי בביקור באי, היתה הצעה שלישית שאינה קשורה להתלבטות בין רוסיה לבין אירופה - איחוד כלכלי של קפריסין עם ישראל. “אנחנו קרובים אליכם, שותפים אתכם בגז, נהנים מאותה רמת חיים ומשתפים פעולה מבחינה צבאית ומדינית”, הוא אומר במשאלת לב.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו