בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נמצא יומנו של האידיאולוג הנאצי אלפרד רוזנברג

כתבי מקורבו של היטלר נעלמו לאחר משפטי נירנברג ונמצאו השנה בבאפלו שבארה"ב. לפי הערכות, הם עשויים לשפוך אור חדש על מדיניות הרייך השלישי

11תגובות

ממשלת ארה"ב איתרה באחרונה 400 עמודים מתוך יומנו של אלפרד רוזנברג, מקורבו של אדולף היטלר ואחד האידיאולוגים המרכזיים של המפלגה הנאצית.

מבדיקה ראשונית של המסמכים נראה כי ביומן מתוארים פרטים מפגישותיו של רוזנברג עם היטלר ובכירים אחרים בשלטון הנאצי, בהם היינריך הימלר והרמן גרינג. בנוסף, נמצאו ביומן פרטים הנוגעים לכיבוש בריה"מ והתוכנית להשמדת היהודים.

"יש לתיעוד חשיבות עצומה בכל הנוגע לחקר הנאציזם בכלל והשואה בפרט", נכתב בדו"ח הבדיקה הראשונית שערך המוזיאון של ארה"ב לזכר השואה הנמצא בוושינגטון. "בבדיקה הראשונית של תוכן היומן ניכר כי יש בו כדי לשפוך אור על היבטים חשובים של מדיניות הרייך השלישי. היומן ישמש מקור מידע רב ערך להיסטוריונים, וישלים, ולעתים אף יסתור, מקורות אחרים".

מעבר להודעה על הבדיקה הראשונית של המוזיאון לא נחשף כל מידע הקשור לתכני היומן, ולכן עדיין לא ברור כיצד כתביו של רוזנברג, שהורשע במשפטי נירנברג והוצא להורג בתלייה ב-1946, יוכלו לסתור את הידוע להיסטוריונים.

רויטרס

ואולם, היומן כולל פרטים על המתיחויות בצמרת המפלגה הנאצית ועל משבר שהתגלע בעקבות טיסתו המפתיעה של רודולף הס לבריטניה ב-1941. ביומן יש גם התייחסות לביזת יצירות אמנות ברחבי אירופה.

לפי צוות הבדיקה של המוזיאון, ביומן מתועדים אירועים שכתב עליהם רוזנברג בין אביב 1936 לחורף 1944. מרבית הרשימות נכתבו בכתב ידו של רוזנברג, חלקן על פיסות נייר שתלש מפנקס, וחלקן על ניירות מכתבים רשמיים של המפלגה הנאצית.

רוזנברג היה מהאידיאולוגים החשובים של המפלגה הנאצית וכיהן כראש משרד יחסי החוץ של המפלגה. בשנת 1929 ייסד רוזנברג את "הליגה לתרבות הגרמנית" שמטרתה היתה מלחמה ב"אמנות המנוונת". הוא נבחר לרייכסטאג בשנת 1930 ופרסם את ספרו "המיתוס של המאה העשרים" שזכה להצלחה רבה, ובו תיאר את ההיסטוריה במונחים של מאבק בין גזעים ואת העם היהודי כאויב. הוא הורשע בפשעים נגד האנושות והיה בין תריסר בכירים נאצים שהוצאו להורג באוקטובר 1946. יומנו, שהוחזק כראיה בידי התביעה במשפטי נירנברג, נעלם אחרי המשפט.

אחד התובעים במשפט, רוברט קמפנר, הבריח לפי החשד את היומן לארה"ב. קמפנר, יליד גרמניה שנמלט לארה"ב בשנות ה-30, חזר לאירופה וסייע בחשיפת פרוטוקולי ועידת ואנזה, שבה התקבלה ב-1942 ההחלטה על אופן ביצוע הפתרון הסופי.

קמפנר ציטט כמה פסקאות מתוך היומן בספר זיכרונותיו, וב-1956 היסטוריון גרמני פרסם כמה רשימות מתוך היומן מהשנים 1939 ו-1940. אחרי מותו של קמפנר ב-1993 היתה מחלוקת משפטית שנמשכה כמה שנים בין ילדיו, מזכירתו לשעבר והמוזיאון לזכר השואה בשאלת הזכויות של עזבונו. ילדיו הסכימו להעביר את המסמכים למוזיאון, אולם בשעה שהרשויות באו לביתו, הם גילו שאלפי דפים מכתביו חסרים.

האף-בי-איי פתח בחקירה, אולם לא הוגשו כתבי אישום בעניין. בסופו של דבר איתר המוזיאון יותר מ-150 אלף מסמכים שהוחזקו בידי מזכירתו לשעבר של קמפנר, שעברה לגור בבניין בבעלות של אדם בשם הרברט ריצ'רדסון. ואולם, היומן של רוזנברג לא נמצא.

בתחילת 2013 ניסו המוזיאון וסוכנים פדרליים לאתר את דפי היומן החסרים. הם מצאו אותו בסופו בביתו של ריצ'רדסון, שעבר מאז להתגורר בבאפלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו