מחפשים את זהותה של המונה ליזה במערת קבורה עתיקה

חוקרים בפירנצה לקחו די-אן-איי משלדה של ליזה גרנדיני ומשלדים של מי שאמורים להיות קרובי משפחתה. אם תימצא התאמה, קיים סיכוי שגרנדיני היא מונה ליזה

לוגו רויטרס
רויטרס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
לוגו רויטרס
רויטרס

חוקרים בפירנצה פתחו ביום שישי מערת קבורה בת מאות שנים, בניסיון לפצח את תעלומות זהותה של המונה ליזה, האשה שחיוכה הונצח באחד הציורים המפורסמים בעולם בידי לאונרדו דה וינצ’י.

לאחר שחצבו פתח עגול המספיק למעבר אדם ברצפת האבן שמעל אחוזת הקבר של משפחתו של סוחר משי מפירנצה, פרנצ’סקו דל ג’וקונדו, הם חילצו ממנו שרידים, שיסייעו להם לברר אם אשתו, ליזה גררדיני, היתה האשה שדגמנה לרב אמן של הרנסנס בראשית המאה ה־16, כפי שמערכים רבים.

תיאוריות רבות הופצו בנוגע לזהותה של האשה בדיוקן, אבל סילוואנו וינצ’טי, סופר וחוקר העומד בראש הרשות הלאומית לקידום מורשת היסטורית ותרבותית באיטליה, מתכוון לבדוק אם הדי-אן-איי של העצמות שהוצאו מתוך החלל הטחוב של כנסיית סנטיסימה אנונציאטה, תואם את זה אחת משלוש נשים הקבורות במנזר סמוך.

מערת הקבורה בונציה. האם שם נמצאת מונה ליזה?צילום: אי–פי

להערכת כמה היסטוריונים גררדיני, שבשם נישואיה, ג’וקונדה, מכנים האיטלקים את המונה ליזה, חיה את שנותיה האחרונות במנזר אורסולה, בנין חרב שבו החל לפני שנה החיפוש אחר עצמותיה. וינצ’טי מאמין שאחת מהשלוש היא ככל הנראה ליזה גררדיני. “במשך מאות שנים היסטוריונים בעולם כולו העלו תיאוריות רבות ושונות על זהותה של האשה המיסתורית” שבציור, אמר לעיתונאים בכניסה לכנסיית סנטיסימה אנונציאטה בפירנצה.

וינצ’טי מקווה שיימצא שחלק מהעצמות שהוטמנו בחדר הקבורה התת קרקעי שמאחורי מזבח הראשי בכנסייה, שייכות לבן או לבת משפחה מדרגת קרבה ראשונה של מי שהיתה המוזה של לאונרדו, אולי לבנה פיירו.

לדבריו, לאחר שיימצא שהדי-אן-אי תואם, אפשר יהיה לשחזר את פניה על פי הגולגולת בסנטה אורסולה, ולהשוותם לאחר מכן לאלה שבציור, שנוצר על פי ההערכות בין 1503 ל־1506, והפך למוקד ההתעניינות של המבקרים במוזיאון הלובר בפאריס. “ברגע שנוכל להתאים את הדי-אן-אי של האם והילד, נדע את זהותה של המונה ליזה”.

מונה ליסהצילום: אי–פי

פתיחת מערת הקבורה של משפחת ג’וקונדו בפעם הראשונה ב־300 שנה, היא שלב מכריע במחקרו של וינצ’טי וצוותו, שגילו לטענתם ב־2010 שמותו המסתורי של רב אמן איטלקי אחר, קראווג’ו, נגרם מהרעלת עופרת שבצבעיו.

בימים אלה מתבצעות לדברי חוקרים בדיקות פחם בשלושה משמונת השלדים שהוצאו ממנזר סנטה אורסולה; כך ייעשה גם בשרדים שהוצאו ממערת הקבורה של משפחת ג’וקונדו - אבל ייתכן שתחלוף עוד שנה עד שיחל תהליך בדיקת הדי-אן-אי. “אם נצליח, נוכל סוף סוף לענות לשלוש שאלות שרדפו היסטוריונים ושחורי אמנות ברחבה העולם”, אומר וינצ’טי. “האם גררדיני היתה הדוגמנית שעל פיה צוירה המונה ליזה? האם היתה זו דוגמנית אחרת, כפי שרבים טוענם? או שמא דמותה היא רק פרי דמיונו של האמן”?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ