שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
סוזן דיילי ודוגלס דאלבי, ניו יורק טיימס
סוזן דיילי ודוגלס דאלבי, ניו יורק טיימס

פילומנה לי רצתה להמשיך לגדל את בנה, אנתוני, שהיה בן 3, אך השנה היתה 1955 והיא היתה כלואה במוסד קתולי לאמהות לא נשואות בשטח מנזר רוסקריה באירלנד. הנזירות במוסד התעקשו שעליה לחתום על מסמכים המוסרים את בנה לאימוץ.

בימים אלה, לי מספרת על השנים הקשות שעברו עליה במוסד אחרי שבגיל 18 היא נכנסה להריון ונשלחה לשם כמו אלפי נשים צעירות באירלנד. הכנסיה התייחסה לאמהות הצעירות כאל נשים שאינן ראויות לגדל את ילדיהן ותנאי המחייה במוסדות היו קשים. למרות שהמוסדות היו במימון ממשלתי, הנשים נאלצו לעבוד שעות ארוכות ולוותר על ילדיהן.

הסיפור של לי ונשים נוספות שנלכדו במוסדות עומד במרכז הסרט "פילומנה" בבימויו של סטיבן פרירס. הסרט זכה לשבחים בפסטיבלים ברחבי העולם, אך עורר סערה באירלנד, בה מאמינים רבים עדיין מתקשים להשלים עם שורה של תגליות על ניצול מצד הכנסייה הקתולית, בהם גילויים על כליאת נשים צעירות במכבסות מגדלנה ומקרי הניצול המיני של ילדים על ידי כמרים.

קטע מהסרט "פילומנה" עם השחקנית ג'ודי דנץ' וסטיב קולגןצילום: אי-פי

הסרט מתמקד בתפקיד של הכנסייה בבידוד אמהות לא נשואות ומסירת ילדיהן לידי משפחות שהיו מוכנות לתרום סכומים נכבדים לכנסייה. במשך השנים, דחו נציגי הכנסייה את הטענות על התשלומים, ומסמכים רבים מאותה תקופה אבדו בשריפה. אולם, החוקרים מעריכים כי בין השנים 1945 ל-1960, נמסרו לאימוץ בארה"ב לפחות 2,200 תינוקות וילדים מהמוסדות. על פי ההערכות, בטרם נסגרו המוסדות ב-1990, כ-50,000 תינוקות נולדו בבתי ה"אם ותינוק" באירלנד.

לי המשיכה לקוות שבנה ישוב לחפש אותה, ודאגה לעדכן את המנזר בכל פעם שעברה דירה. היא לא ידעה שגם בנה אנתוני, ששמו שונה למיכאל הס, ניסה למצוא אותה כל חייו. הס, שלימים הפך לעורך דין מוכר בוושינגטון ואף שימש כיועץ משפטי לנשיא ג'ורג' בוש האב, הגיע למנזר בתקווה לגלות פרטים על אמו. אולם, במנזר נאמר לו כי לא ניתן לעשות דבר כדי לעזור לו. הנזירות המעורבות בפרשה כבר אינן בחיים, ולא ידוע מדוע לא הסכימו לעזור לאם ובנה.

הס חלה באיידס, ולפני מותו ב-1995 ביקש להיקבר על אדמת המנזר, בתקווה כי אמו תשוב לשם. בתמורה לתרומה נדיבה לכנסייה, הסכימו הנזירות לבקשתו האחרונה. לי מספרת כי המחשבה על כך שבנה ניסה למצוא אותה נואשות רודפת אותה עד היום. "הנזירות אמרו לו שנטשתי אותו כשהוא היה בן שבועיים", מספרת לי. "הוא האמין בכך כל חייו, ועלי לחיות עם הידיעה הזאת".

פילומנה לי בבכורת הסרט "פילומנה" בפריז, 12 נובמברצילום: אי-פי

לנוכך התגובה הציבורית לסרט, באירלנד מקווים כי הסרט יביך את הממשלה ויגרום לה להכריז על חקירה מקיפה על פרקטיקת האימוץ הכפוי במוסדות הכנסייה. אולם, חלק מהפעילים להכרה בפשעי הכנסייה מבקרים את השינויים לסיפורה של לי שנעשו בסרט ומאשימים את הסרט בהסרת אחריות מהפוליטיקאים שידעו על הנעשה במוסדות הכנסייה. "זוהי הצגה מכובסת של האירועים", הסבירה מאניקס פלין, שחקנית וחברה במועצת העיר דאבלין שעברה בילדותה התעללות במוסד של הכנסייה. בראיון לאובזרבר, פלין הסבירה יש חשש כי "אנשים מחוץ לאירלנד שיראו את הסרט יחשבו שזוהי שערוריה מהעבר של אירלנד. אך השערוריה עודנה קיימת היום, שכן לא היתה הכרה או חקירה בעניין ואיש לא שילם על מה שנעשה לאמהות ולילדיהן".

עם פרסום הסרט, עלה מספר הפונים לאירגונים העוזרים לאמהות ששהו בבתי הכנסייה למצוא את ילדיהם. סוזן לוהן מהארגון "הברית לזכויות האימוץ", שגם היא הופרדה מאמה בלידתה, סיפרה לבי-בי-סי כי מספר הפניות לארגון עלה פי חמישה מאז יציאת הסרט למסכים. אלפי ילדים שנמסרו לאימוץ ממוסדות הכנסייה פנו לשחקנית ג'ודי דנץ', שמגלמת את פילומינה, בבקשה שתתמוך בקפמיין הקורא לממשלת אירלנד לפתוח בחקירה בעניין.

קרדיט: JoBlo.com
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ