בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיריית אמסטרדם קנסה יהודים שחזרו מאושוויץ על אי תשלום חשבונות

דו"ח שהוכן בהולנד מגלה: 217 יהודים נדרשו לשלם חשבונות וקנסות על עיכוב בתשלום, חרף העובדה שגורשו מבתיהם למחנות ההשמדה

161תגובות

מאות ניצולי שואה הולנדים, ששבו לאמסטרדם אחרי המלחמה, נדרשו לשלם חשבונות, מסי עירייה וקנסות על התקופה בה נעדרו מביתם עקב גירוש למחנות או הסתתרות במקום אחר; כך עולה ממחקר חדש, שיפורסם החודש בהולנד ונחשף בסוף השבוע בסוכנות הידיעות אי־פי.

המחקר, שחובר בידי "המכון ההולנדי לחקר המלחמה, השואה והג'נוסייד" (NIOD), מצא 217 מקרים בהם עיריית אמסטרדם דרשה מיהודים לשלם חשבונות ואף קנסה אותם על עיכוב בתשלום, חרף העובדה שהתשלומים נשלחו לביתם בתקופת הכיבוש הנאצי, בה גורשו מביתם.

מהדו"ח עולה, כי אפילו יהודים ששבו מאושוויץ נדרשו לשלם חשבונות, כולל חשבונות גז שלא שולמו על ידי התושבים שהשתלטו על בתיהם וגרו שם בזמן המלחמה. מחברי המסמך טוענים כי העירייה צריכה לפצות את ניצולי השואה או את משפחותיהם בכמעט חמישה מיליון אירו.

בדיווח של אי־פי צוטט מסמך רשמי של עיריית אמסטרדם שנכתב ב-12 בספטמבר 1947, שקבע כי "לעירייה יש את הזכות לקבל תשלום מלא על החשבונות והקנסות". באותו מסמך אף נכתב כי ה"תירוצים" להימנעות מתשלום, כולל הטענה כי הנכס נלקח מבעליו בידי הנאצים, אינם תקפים. מהדו"ח עלה, כי היועץ המשפטי של העירייה המליץ לה לא לגבות את הקנסות, אך זו החליטה לדחות את ההמלצה.

אי–פי

את הפרשה חשפה לפני כמה שנים סטודנטית הולנדית שהיתה אז בת 20 - שרלוט ואן דן ברג. היא עבדה במשרה חלקית בארכיון של העיר אמסטרדם כשנתקלה יום אחד במסמכים יוצאי דופן: מכתבים ששלחו ניצולי שואה לעירייה, בהם התלוננו על כך שהם נדרשים לשלם חשבונות וקנסות שנשלחו לבתים שהופקעו מהם, לאחר שגורשו למחנות ההשמדה הנאצים.

התשובות ששלחה העירייה למכתבים אלה היו מקוממות לא פחות. "תשלומי הבסיס והקנסות על איחור בתשלום חייבים להיות משולמים, בלי קשר לשאלה אם צד שלישי, באופן חוקי או לא, החזיק לזמן מה בנכס".

כשחקרה את העניין לעומק, גילתה כי קיים תיעוד על מאות מקרים כאלה. "הרגשתי שהמסמכים האלה חשובים מכדי שאניח להם לשכב שם. מדובר באי־צדק שנעשה, לא משהו שאפשר לשים בצד ולשכוח", אמרה לאי־פי.

ואן דן ברג פנתה לרשויות, אך דבר לא נעשה. לפני שנה היא פנתה לתקשורת המקומית, שפירסמה כתבה בנושא. בתגובה, ביקשה העירייה ממכון המחקר לבדוק את הנושא לעומק. הדו"ח שחיבר, אשר חלקו הודלף לתקשורת ההולנדית, צפוי להתפרסם במלואו בהמשך החודש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו