טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ולדימיר פוטין - הכוכב החדש של 
הימין הקיצוני ברחבי אירופה

ההתנגדות למערב, שנאת ההומואים ו"הערכים הנוצריים" הפכו את נשיא רוסיה לחביבן של המפלגות הלאומניות ביבשת בשנים האחרונות

תגובות

אם מפלגות הימין הקיצוני באירופה יצליחו כמצופה בבחירות האירופיות שיתקיימו במאי השנה, לא יהיה מנהיג מאושר יותר מאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. האיש שמגן, לטענתו, על דוברי הרוסית באוקראינה מפני הפשיסטים והנאצים, בחר לעצמו בני ברית תמוהים בשולי הזירה הפוליטית האירופית - החל בתומכים לבושי המדים של מפלגת יוביק בהונגריה ועד לחזית הלאומית בצרפת.

היתה תקופה שבה ידידיה של רוסיה הגיעו בעיקר מהשמאל הפוליטי. עדיין נותרו כמה קומוניסטים שתומכים במוסקבה, כמו למשל ביוון, אבל רוב ידידיה של מוסקבה בימינו מגיעים בעיקר מהימין הפופוליסטי. תמיכתם ברוסיה באה לידי ביטוי במשבר באוקראינה, והדבר בלט מאוד לעין כאשר קבוצה "ססגונית" של פעילים קיצוניים התבקשה לפקח על משאל העם בקרים בעניין ההצטרפות לרוסיה.

ה"משקיפים" כללו כמה מחברי החזית הלאומית, נציגים של יוביק, של המפלגה הבלגית פלאמס בלאנג, של מפלגת החירות האוסטרית ושל הליגה הצפונית מאיטליה - כמו גם שמאלנים מיוון ומגרמניה ודמויות שוליים נוספות. הם קבעו שמשאל העם, שאותו גינו מרבית ממשלות המערב בטענה שאין לו תוקף חוקי, התנהל למופת.

אי-אף-פי

אז מה רואה הימין הקיצוני האירופי בפוטין? כלאומנים ממדינות שונות, ניתן היה לצפות שאהדתם תהיה נתונה דווקא לעמיתיהם האוקראינים, שנאבקים להיחלץ מהשפעת רוסיה. בפועל - טוען פטר קרקו ממכון המחקר ההונגרי Political Capital - בנוסף ליחס אוהד מכלי תקשורת הנתמכים בידי רוסיה, רבים מאותם לאומנים נמשכים לכוחניות שבה מקדם פוטין אינטרסים לאומיים, להקפדתו על ערכים נוצריים מסורתיים, להסתייגותו מהומואים ולדרך שבה העביר מגזרים כלכליים חיוניים לשליטת המדינה. כמה מהם דוגלים ברעיונות פאן־סלאביים במזרח אירופה. מכנה משותף נוסף הוא השנאה לסדר יום עולמי שנשלט בידי ארה"ב והאיחוד האירופי. תמיכת הימין הקיצוני מספקת לפוטין ערוץ השפעה נוסף באירופה.

הפלירטוט בין חוגים שונים במזרח אירופה לרוסיה החל לפני כמה שנים, למרות שהשליטה הסובייטית עדיין טרייה בזיכרונם של עמי האזור. מפלגת יוביק, שגרפה 20% מהקולות בבחירות האחרונות בהונגריה, גינתה את המהומות שהשתוללו באסטוניה, בתמיכת הרוסים, אחרי סילוק אנדרטת המלחמה הסובייטית ב-2007. אלא שכעבור שנה תמכה המפלגה בהתערבות הצבאית הרוסית בגיאורגיה.

מפלגות ימין קיצוני בבולגריה ובסלובקיה תמכו גם הן ברוסיה, אך מאז הלכה והתרחבה השפעתה גם במערב היבשת: מרין לה פן, מנהיגת החזית הלאומית בצרפת, זכתה לקבלת פנים חמה במוסקבה ובשנה שעברה אף ביקרה בחצי האי קרים; בכנס מפלגת הליגה הצפונית באיטליה התקבלו בתשואות תומכי פוטין שדיברו על "ערכים נוצריים משותפים". לשלושה מהמשתתפים היתה זו תחילתו של שיתוף פעולה: חרט וילדרס מהמפלגה ההונלדית למען החופש, היינץ־כריסטיאן שטראכה ממפלגת החירות האוסטרית ולודוביק דה דאן, יועצה של לה פן לעניינים אירופיים.

רויטרס

בעיני דה דאן, המפלגות שותפות בהתנגדותן למטבע האירו בפרט ולחלום הפדרליסטי של האיחוד האירופי בכלל, כמו גם לגלובליזציה. הן מצדדות במדיניות מגן כלכלית, ותומכות ברעיון "אירופה של מדינות לאום" המשתרעת מליסבון ועד ולדיווסטוק.

אשר לאוקראינה, דה דאן מכנה את המהפכה בקייב "לא לגיטימית", וסבור שעמדותיהם הפרו־רוסיות של תושבי קרים הצדיקו משאל עם. שליטי אוקראינה החדשים, שחוברים לאיחוד ולארה"ב, חושפים לדבריו את מדינתם לדיכוי בידי קרן המטבע הבינלאומית ולגזילת משאביה הטבעיים. פלירט שכזה עלול ליצור בעיה עבור וילדרס, הרואה באיחוד האירופי מפלצת אבל תומך בלהט בזכויות ההומסוקסואלים. אך לדברי דה דאן, הברית האירו־סקפטית הסכימה לתאם עמדות רק בענייני פנימיים של האיחוד, ולא בעניינים בינלאומיים.

גם מפלגת העצמאות הבריטית (UKIPׂׂ), שנרתעת מגזענותם של וילדרס ולה פן ומתרחקת מהליגה הצפונית, הביעה הערכה לפוטין. ראש המפלגה, נייג'ל פראג', הבהיר שהתנהלות פוטין אינה לרוחו, אך הוא סבור שהלה הצליח לערער את שלוותן של אירופה וארה"ב. לאיחוד האירופי, הכריז פראג' בדיון טלוויזיוני, "יש דם על הידיים" מכיוון שעורר באוקראינה תקוות להצטרף אליו, והתגרה בפוטין. הביקורת של פראג' היא מעין מתקפה על מדיניות ההרחבה של האיחוד, המתקשרת בעיני רבים להגירה. עם זאת, טמונה בה גם רמיזה לכך שהחברות במועדון עדיין קוסמת לאלה שאינם חלק ממנו.

פוטין מתוחכם ופיקח מכדי להסתמך רק על מפלגות אופוזיציה קיצוניות, אף שחלקן מצליחות מאוד. לכן, במקביל לטיפוח קשרים עם גופים אנטי־ממסדיים, הוא משקיע בחיזור אחר אליטות לאומיות.

בשעה שמפלגת ג'וביק ההונגרית תומכת בקשרים כלכליים עם המזרח, פועל ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בכיוון זה בדיוק. אורבן, לוחם ותיק נגד הקומוניזם, חתם באחרונה עסקה עם רוסיה, במסגרתה תלווה האחרונה להונגריה 14 מיליארד דולר למימון הרחבת תחנת כוח גרעיניות, והוא פועל לצמצום הסנקציות האירופיות נגד רוסיה. ראש הליגה הקיצונית באיטליה, מתיאו סלוויני, אולי צועק "ויוה משאל העם בקרים", בשעה שמתיאו רנצי, ראש ממשלת איטליה ואיש מרכז־שמאל, מתנגד אף הוא בתוקף לסנקציות.

אין ספק שקולן של המפלגות המסתייגות מחברות באיחוד האירופי יילך ויגבר, אך הן אינן גדולות ומלוכדות מספיק כדי להשפיע משמעותית על ענייניו של האיחוד בפרלמנט האירופי. השפעתן תהיה מעודנת יותר. ייתכן שיוכלו לאלץ את המפלגות המרכזיות בפרלמנט לסגור עסקות מאחורי הקלעים, ולהעמיק את הגירעון הדמוקרטי של האיחוד.

אך יש להניח שפעולות ההתססה שלהן ישפיעו יותר על סדר היום הפוליטי הפנימי במדינות השונות, והן יגרמו לממשלות לנקוט עמדות יותר אירו־סקפטיות. בנוסף לכך, הן יהדהדו את עמדותיו של פוטין, מה שיקשה על האירופים להתלכד בתגובה נחושה לקריאת התגר הצבאית של נשיא רוסיה על הסדר האירופי של אחרי המלחמה. בבחירות שיתקיימו במאי מוטלת על כף המאזניים הרבה יותר מהצבעת מחאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות