גרדיאן
גרדיאן

השופטים בבית המשפט האירופי העליון לזכויות אדם הותירו על כנו את האיסור על לבישת ניקאב ובורקה בצרפת, וקיבלו את טענת הממשלה בפריז כי הוא מעודד את האזרחים "לחיות ביחד". החוק, שעבר ב-2010, אוסר על כל אדם לכסות את פניו במקום ציבורי. בעוד הוא מטיל איסור גם על חבישת כובעי גרב וברדסים, ההנחה היא כי הוא מכוון לכיסויי הראש של נשים מוסלמיות. במסגרת החוק, הקנס על חבישת כיסויי ראש יכול להגיע ל-150 אירו.

התביעה הוגשה על ידי צעירה צרפתיה ממוצא פקיסטאני, הלובשת גם בורקה, המכסה את כל ראשה וגופה, וגם ניקאב, המותיר רק את עיניה גלויות. היא יוצגה על ידי עורכי דין מבריטניה, שטענו כי האיסור סותר שישה סעיפים של האמנה האירופית. לדבריהם האיסור "אינו אנושי ומבזה, ויוצא נגד הזכות לכבוד למשפחה ולחיים פרטיים, נגד חירות המחשבה והדת, נגד חופש הביטוי ונגד האיסור על הפליה".

ממשלת צרפת ביקשה מבית המשפט לדחות את התביעה, בטענה שהחוק לא כוון לבורקה או לרעלה, אלא לכל כיסוי ראש במקומות ציבוריים, וגם לקסדות כשאינן נלבשות על כלי תחבורה. היא מסרה לבית המשפט כי מתוך כחמישה מיליון מוסלמים החיים בצרפת - המספר המדויק לא לא ידוע בשל האיסור לאסוף מידע לפי דת או מוצא אתני - רק כ-1,900 נשים מושפעות מהאיסור, כך לפי מחקר מ-2009. גורמים צרפתים אמרו לשופטים כי המספר צנח מאז בחצי, "הודות לקמפיין מידע ציבורי נרחב".

אשה שחובשת ניקאב עומדת ליד בעלה בפריזצילום: AFP

המתלוננת, ששמה לא פורסם, תוארה כ"אזרחית צרפתיה מושלמת עם חינוך אקדמי, שמדברת על הרפובליקה שלה בתשוקה". עורך דינה, טוני מומאן, אמר לבית המשפט בנובמבר כי "היא פטריוטית", והוסיף כי היא אינה היתה נתונה לכל לחץ מצד משפחתה או קרוביה לכסות את עצמה. בעוד היא היתה מוכנה לחשוף את פניה לבדיקות זהות, היא עמדה על זכותה ללבוש כיסוי על כל פניה, אמר.

אך השופטים האירופים דחו את ההחלטה, והכריזו כי שמירה על רעיון מסוים של "חיים משותפים" הוא "מטרה לגיטימית" של רשויות צרפת. לדבריהם האיסור "לא התבסס באופן מפורש על השיוך הדתי של הבגד, אך רק על הסתרת הפנים". השופטים אמרו כי פסיקתם לקחה בחשבון "את טענת המדינה כי הפנים ממלאים תפקיד חשוב באינטרקציה חברתית". 

השופטים אמרו בהכרעתם כי הם יכולים להבין את העמדה לפיה אינדווידואל עשוי "לא לרצות לראות, במקומות הפתוחים לכולם, מנהגים או גישות שיטילו בספק את האפשרות של יחסים בין אישיים, שמהווים אלמנט חיוני בחיי הקהילה בחברה עליה מדובר".

איזבל נידליספצ'ר, שייצגה את ממשלת בלגיה שהציגה איסור דומה ב-2011 והיתה חלק מההגנה הצרפתית, אמרה כי הן בורקה והן ניקאב "אינם מתאימים" לשלטון החוק. מלבד סוגיות הביטחון והשוויון, היא ציינה כי מדובר "בתקשורת חברתית, בזכות לתקשר עם מישהו כל ידי התבוננות בפניהם ולא להיעלם תחת פיסת בגד". לדבריה, החוקים הצרפתים והבלגים נועדו "לסייע לכולם להשתלב".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ