בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התפטרות השרה הבריטית משקפת את הפיצול בנוגע לעזה בממלכה

החלטתה של סעידה וורסי להתפטר בשל יחסה של לונדון לישראל לא צפויה לשנות את מדיניות בריטניה, אך יכולה להביא להגברת הדרישה להאשמת ישראל בהאג

23תגובות

התפטרותה היום (שלישי) של השרה במשרד החוץ של בריטניה, סעידה וורסי, לא בדיוק זיעזעה את מפלגת השלטון השמרנית. הברונית וורסי נקטה עמדה עקרונית והודיעה במכתב ההתפטרות שלה לראש הממשלה דייוויד קמרון כי היא מתפטרת בעקבות המדיניות "שלא ניתנת להגנה מוסרית" של ממשלתו כלפי הפעולה הישראלית בעזה. היא החברה הראשונה בארבע שנות ממשלת קמרון שמתפטרת בשל נושא עקרוני, אבל רבים בלונדון מאמינים שההחלטה שלה נובעת לא פחות מההשפעה המצומצמת ואופק הקידום המוגבל שלה, מאשר עמדתה בנוגע לעזה. עזיבתה ככל הנראה לא תשפיע על מדיניות הממשלה הבריטית, שהיתה ברובה אוהדת לישראל בשבועות האחרונים, אבל היא גם משקפת את האופן בו ישראל מפצלת את הזירה הציבורית בממלכה. היא גם צפויה להגביר את הדרישות להאשמתה של ישראל בפשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי.

בת למהגרים מפקיסטן, וורסי, עורכת דין ואם חד־הורית ממחוז יורקשייר, משכה את תשומת ליבם של מנהיגי השמרנים שקיוו למשוך באמצעותה מצביעים ממגזרים בהם המפלגה חלשה – מוסלמים, נשים, צפוניים. היא נכשלה בניסיון היחיד שלה להיבחר לפרלמנט, אבל בעזרת "קיצור דרך" של המפלגה היא מונתה ב–2007 לבית הלורדים וכחברה בקבינט הצללים. לאחר שהשמרנים חזרו לשלטון ב–2010, היא מונתה ליושבת ראש המפלגה (תפקיד סמלי במהותו) וחברה בקבינט, והיתה לשרה המוסלמית הראשונה בבריטניה. עם זאת, לא הצליחה להותיר רושם בממשלה ולאחר שנתיים הורדה בדרגה לתפקיד שרה בכירה במשרד החוץ ואיבדה את זכות ההצבעה בקבינט.

בחודש שעבר עשה קמרון שינויים משמעותיים בהרכב ממשלתו, וורסי אמנם שמרה על תפקידה אבל הקבינט כיום הרבה יותר ימני ועוין לאיחוד האירופי. שר החוץ והממונה עליה, וויליאם הייג, שבעבר ביקר את ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה וקבע שהיא פועלת באופן "לא־פרופורציונלי", הוחלף בפיליפ המונד שנחשב תומך נלהב של ישראל. גם שר המשפטים, דומיניק גריב, שהיה פתוח לשיתוף פעולה של בריטניה עם בתי משפט בינלאומיים כמו בית הדין האירופי לזכויות אדם ובית הדין הבינלאומי בהאג הוחלף. היו ציפיות גם שוורסי תעזוב. במכתב ההתפטרות שלה ביקרה לא רק את המשך מכירת הציוד הצבאי הבריטי לישראל, היעדר גינוי חד־משמעי של הפעולה בעזה וההתנגדות להעמדתה של ישראל בפני בית הדין הבינלאומי, אלא גם את ההרכב החדש של הקבינט.

אי־אף־פי

עמדתה של וורסי בנוגע לעזה לא הפתיעה את אלה שזכרו שב–2006 אמרה בתוכנית רדיו שניצחון חמאס בבחירות הפלסטיניות הוא "בעצם הזדמנות, ואני חושבת שכך צריך לראות את זה. כשקבוצות הנוקטות באלימות מגיעות פתאום לשלטון בתהליך דמוקרטי, הן מקבלות אחריות, ואחריות יכולה להיות גורם מאוד ממתן". בימים האחרונים הרבתה לפרסם בטוויטר את תחושותיה לגבי המצב בעזה. ציוץ בו כתבה "אם יש עצרת קהילתית או הפגנה על עזה באזור שלכם הייתי רוצה לדעת, בבקשה צייצו לי פרטים", הוביל לתגובה מדובר שגרירות ישראל בלונדון, יפתח קוריאל, שהשיב לה בטוויטר: "את רוצה לדעת גם על הפגנות נגד רקטות החמאס ומנהרות טרור?".

התגובות ממנהיגי השמרנים להתפטרותה של וורסי גבלו בביטול. שר האוצר ג'ורג' אוסבורן כינה את החלטתה "מאכזבת ולמען האמת מיותרת". שר החוץ המונד אמר שזה היה "די מפתיע" שבחרה להתפטר דווקא עם כניסת הפסקת האש לתוקף. הוא כינה את דרישתה לגינוי חריף לישראל "דיפלומטיית מגפונים" ואמר ש"יותר חשוב להשיג תוצאות".

ראש הממשלה קמרון היה מנומס יותר כשביטא במכתב התשובה שלו "צער על כך שלא יכולנו לדבר לפני ההחלטה שלך". הוא כתב ש"המצב בעזה בלתי־נסבל" וש"הבהרתי בעקביות (לישראל) את הספקות הכבדים שלנו לגבי המחיר הכבד בנפגעים אזרחיים וקראתי לישראל לגלות ריסון". עם זאת נמנע מלמתוח על ישראל ביקורת.

נציגי ישראל בלונדון שבעי רצון מהתמיכה שהמדינה מקבלת מממשלת קמרון בחודש האחרון, למרות שבימים האחרונים ישנן יותר "הבעות דאגה" כלפי מעשי ישראל. הממשלה הודיעה ביום שני שתבחן מחדש אישורי ייצוא של נשק לישראל אבל הבהירה שלא מדובר באמברגו, אלא רק בבחינה אם נשק בריטי משמש לפגיעה באזרחים. מכיוון שישראל רוכשת ציוד צבאי מבריטניה בפחות מעשרה מיליון פאונד בשנה (בעוד הבריטים רוכשים מל"טים ישראלים בקרוב למיליארד פאונד), ההחלטה לא בדיוק מדירה שינה מעיני ראשי מערכת הביטחון.

התפטרותה של וורסי אמנם לא צפויה לשנות במשהו את המדיניות של בריטניה באזור, אבל היא סימן מדאיג לאופן בו ישראל מפצלת את דעת הקהל הבריטית ואת ההשפעה הקשה של הסכסוך עם הפלסטינים על היחסים בין הקהילה היהודית למוסלמית. עשרות אלפי מפגינים הציפו את מרכז לונדון מדי שבוע בחודש האחרון בהפגנות אנטי־ישראליות נזעמות, רבים מהם מוסלמים. במקביל הוכפל מספר התקריות האנטישמיות באנגליה. השמרנים, למעט מספר קטן של חברי פרלמנט מהספסלים האחוריים, כמעט ולא זזו מתמיכתם, אבל מפלגות אחרות היו ביקורתיות בהרבה. מנהיג הלייבור, אד מיליבנד, שרק לפני מספר חודשים הגיע לישראל לביקור מרגש בו נסע בין היתר גם לשדרות, אמר בסוף השבוע שהרג האזרחים בעזה "רע ולא ניתן להצדקה" וכינה את "השתיקה" של קמרון "בלתי ניתנת להסבר". שר חוץ הצללים, דגלס אלכסנדר, שבדרך כלל נחשב אף הוא אוהד לישראל, אמר ש"רוב האנשים הסבירים בבריטניה יסכימו עם התחושות שוורסי מביעה במכתב ההתפטרות שלה".

כחלק מתפקידיה היתה וורסי השרה המקשרת בין ממשלת בריטניה ובית הדין הבינלאומי בהאג. כעת כשפרשה, יהיה קול אחד פחות בממשלה הקורא לחקור את פשעי המלחמה לכאורה של ישראל, אבל הדרישה הציבורית לכך צפויה להתגבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו