בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניסוי התאומים הזהים של חומת ברלין

25 שנה אחרי נפילת החומה, מחקרים משווים בין שתי האוכלוסיות הזהות שהופרדו, כדי לבחון כיצד אידאולוגיה וכלכלה מעצבים את החברה האנושית

21תגובות

בסתיו הקרוב יימלאו 25 שנים להפגנות ההמונים בצדה המזרחי של חומת ברלין, שדרשו ממשמר הגבול לאפשר להם לחצות אל צדה השני של העיר, לאחר עשרות שנים תחת משטר קומוניסטי. בליל 9 בנובמבר נפתחו השערים, ובמהרה נפלה החומה ושני חלקי גרמניה שהיו מפוצלים במשך כמעט 30 שנים אוחדו פעם נוספת.

בחודש הבא, תציין גרמניה את הפלת חומת ברלין באמצעות תצוגה של בלונים לבנים, במקום בו עמדו בעבר מחסומי הבטון. הפלת החומה היתה אחד האירועים החשובים במאה ה-20, וסימלה למעשה את סופה של המלחמה הקרה. כתבה שהתפרסמה השבוע בבוסטון גלוב, מתארת כיצד משמשת חומת ברלין כמעין מעבדת ענק לחקר החברה האנושית, שאפשרה לחוקרים לבחון את האופן בו מערכות פוליטיות משפיעות על ערכיהם, אמונותיהם והתנהגותם של אנשים.  

כמו תאומים זהים שהופרדו בלידתם, שתי החברות הגרמניות היו למעשה זהות זו לזו, והן התפצלו למשך דור או שניים, במהלכם התנהלו תחת שתי ממשלות שונות לחלוטין. כשחומת ברלין הוקמה ב-1961, היא יצרה מעין "ניסוי מושלם", כך אמר לבוסטון גלוב פרופ' דניאל סטרום, מבית הספר לכלכלה של לונדון. בעוד תושבי מערב גרמניה הצביעו בבחירות חופשיות, קראו עיתונאים עצמאיים, והיו רשאים להפגין נגד השלטון, שכניהם במזרח העיר חיו במדינת מעקב, שנשלטה על ידי הדוקטרינה הקנאית של המפלגה הקומוניסטית. בעוד במערב גרמניה התפתח כוח תעשייתי שהפך אותה ב-1989 לכלכלה השלישית בגודלה בעולם, במזרח גרמניה הכלכלה נשלטה על ידי המשטר, לכל אזרח הובטחה עבודה - בשכר נמוך, הדיור היה בבעלות המדינה והוקצה על ידה, וג'ינס ליוויס ניתן היה לקנות רק בשוק השחור.

אי־פי

במהלך העשור האחרון, חומת ברלין היתה לכלי ייחודי במענה על שאלות אודות פוליטיקה, כלכלה וטבע האדם: עד כמה יעילה תעמולה ממשלתית? כיצד החיים תחת משטר דיכוי משפיעים על נטייתם של אנשים לבטוח בזרים ובמוסדות הממשלה? בבוסטון גלוב מציינים כי המחקרים בנושא משמעותיים גם עבור מצבים שאנו עשויים לראות בעתיד – כמו פתיחתן של צפון קוריאה או איראן. "הבנה של האופן בו, למשל, תעמולה הנוצרת על ידי משטרים כאלה משפיעה על העדפותיהם של אנשים, היא חשובה ביותר, במיוחד כאשר המשטרים הללו מתמוטטים", אמר אלברטו אלסינה, כלכלן באוניברסיטת הארוורד.

אלסינה ביקש לבחון עד כמה משמעותית האידיאולוגיה הרשמית של מדינה, בעיצוב גישתם הפוליטית של אזרחיה. פריצת הדרך במחקרו התרחשה כשהוא שוחח עם עמיתה, הכלכלנית ניקולה פוכס-שונדלן, שלאחרונה השתמשה בנתונים על גרמניה המאוחדת כדי לבחון אם הכסף הנוסף שאנשים במזרח גרמניה הרוויחו לאחר נפילת החומה הגדיל את הסיכויים כי הם יצליחו לחסוך חלק ממשכורתם. את אותה גישה, ביקשו שני החוקרים ליישם על שאלת הנטיות הפוליטיות.

בתחילה, לא ידעו החוקרים למה לצפות: מצד אחד, תושבי מזרח גרמניה עלולים להיות עוינים למערכת שהגבילה את חייהם. מן הצד השני, ייתכן גם שהם חשו בנוח עם הרעיון שהממשלה תספק את צרכיהם הבסיסיים, על חשבון פתיחותה של החברה. שני החוקרים השתמשו בנתונים מסקר שנערך ב-1997, ופיצלו את המשיבים לשתי קבוצות, על פי המקום בו התגוררו לפני איחוד גרמניה.

הם גילו כי בשלב זה, אנשים מהמזרח נטו עדיין להאמין במודל של שירותים ציבוריים. היה גם סיכוי רב יותר כי יתמכו בתוכנית ממשלתית לסייע למובטלים, והם נטו באופן משמעותי להאמין כי תנאים סוציאליים, ולא רצונו של האדם, הם שייקבעו את הצלחתו בחיים. "אנו נוטים לחשוב שהעדפותינו הן דברים בסיסיים שכלכלנים אינם יכולים להסביר", אומר אלסינה לבוסטון גלוב. "המחקר שלנו מראה כי החיים תחת משטר קומוניסטי משנים את העדפותיהם הפוליטיות של אנשים".

כשהחוקרים בחנו תוצאות סקר משנת 2002, הם ראו כי שתי הקבוצות הגרמניות החלו להתכנס מבחינת השקפותיהן הפוליטיות. על פי הנתונים, הם העריכו כי ייקחו בין דור אחד לשניים – 20 עד 40 שנה - לסגירה מלאה של הפער, עד ש"לתושב ממוצע של מזרח גרמניה יהיו דעות דומות על התערבות ממשלתית כמו לתושב ממוצע של מערב גרמניה".

אחד המאפיינים המפחידים ביותר של השלטון המזרח גרמני היה מדינת המעקב, והחשש המתמיד כי כל אחד עלול להשתייך למשטרה החשאית, השטאזי, שלפי הערכות החזיקה בתיקים על שישה מיליון אזרחים. הכלכלנים הלמוט ריינר ותומס סיידלר השתמשו בנתוני סקרים כדי לנסות ולפענח אם החיים בדרך זאת הותירו צלקת פסיכולוגית. הם בחנו נתוני סקר שנערך בגרמניה פעמיים בשנה מאז 1980: לפי הניתוח שעשו, תושבי מזרח גרמניה לשעבר נטו הרבה פחות לבטוח באנשים מאשר תושבי מערב גרמניה. ומאפיין זה לא הוסר בקלות עם איחוד המדינה: כשהחוקרים השוו מידע שנאסף זמן לא רב לאחר האיחוד לנתונים מ-2002, היה ברור כי החיים בדמוקרטיה במשך עשור לא גרמו לתושבי מזרח גרמניה להפוך לבוטחים יותר באחרים באופן משמעותי.

מחקרים אחרים הצביעו על הבדלים מתמשכים נוספים: אחד מהם גילה כי משום שבמזרח גרמניה עודדו נשים לעבוד הרבה יותר מאשר במערב, התושבים שם נטו משמעותית יותר משכניהם להאמין כי גברים ונשים שווים. דניאל סטרום, שכתב מאמר על ההאטה הכלכלית של ערים שהיו במרכז גרמניה לפני החלוקה, אך הפכו לפריפריאליות לאחר מכן, אמר לבוסטון גלוב כי הוא מקווה שהמחקרים האחרונים יפתחו פתח להשוואה נוספת של שתי החברות. "אני מופתע שאין יותר אנשים שמשתמשים בכך", אמר, "אני חושב שיש הרבה שאלות פתוחות שאנו יכולים ללמוד עליהן יותר ממה שאירע בגרמניה".  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו