בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

25 שנים אחרי שנפלה, חומת ברלין הוקמה מחדש והוציאה את הגרמנים לרחובות

פרויקט אמנות שאפתני זימן לתושבי ברלין הזדמנות להרגיש שוב את נוכחותה של החומה בעיר. אך לא כולם סבורים שהחגיגיות במקומה

5תגובות

כריסטיאנה, בת 46, עומדת עם שתי בנותיה התאומות על שפת המדרכה ומספרת להן על אירועי נובמבר 1989. הן בנות שמונה, אך אמן מתעקשת שהן מבינות הכל. את ברלין היא עזבה מזמן, וכעת באה עם משפחתה רק ליום אחד כדי לקחת חלק בחגיגות. שלושתן עומדות בקרבת שער ברנדנבורג, שם בדיוק היא היתה ביום נפילת החומה. אז, כתושבת מערב ברלין בת 21, היא טיפסה בהתלהבות על החומה שניצבה מול השער, יחד עם צעירים רבים מהמערב. התמונות מהארוע הפכו לסמלה של נפילת חומת ברלין.

25 שנים אחרי, קיבלו בסוף השבוע תושבי ברלין והמוני התיירים הזדמנות להרגיש שוב את נוכחותה של החומה בעיר. בפרויקט אמנות שאפתני, נפרסו לאורך 15.3 ק"מ מהתוואי שפילג את העיר  8,000 בלונים על עמודים דמויי מנורות. חומת האורות, המדמה פנסי רחוב, אפשרה לצועדים לעקוב מחדש אחר מסלול החומה המקורי, ממנו נותרו רק שרידים מעטים ברחבי העיר. החומה הזמנית, שנמתחה מגלריית איסט סייד שבדרום עד מעבר לפארק מאוור שבצפון, זגזגה בין פארקים ציבוריים, אתרי תיירות הומים (כמו מעבר הגבול ההיסטורי צ'ק פוינט צ'רלי) ורחובות מגורים קטנים שהיו שטחי הפקר עד שלהי 1989.

הצעידה לאורכה זימנה רגעים מקסימים, בהם תושבים ותיקים שהתאמצו לטייל למרגלותיה אפילו בכיסא גלגלים וילדים שהשתעשעו באפשרות לדלג מצד לצד. יחד עם זאת, היא הביאה עמה שפע מלכודות תיירים ומזכרות במחירים מופקעים, בהם תיקים ומגנטים עם תוואי החומה. החגיגיות הורגשה באוויר, אך בעבור חלק מהגרמנים, המחווה נראתה ריקה. הערב, בשיאן של החגיגות בהשתתפות מאות אלפי בני אדם, הופרחו הבלונים לאוויר זה אחר זה לצלילי "האודה לשמחה" מתוך הסימפוניה התשיעית של בטהובן, בניצוחו של דניאל בארנבוים – והחומה התפוגגה בשנית.

אי־אף־פי

ברחוב ברנאואר עמדו אלפים לצד החומה, ורבים נוספים המתינו על גגות הבתים סביב. הבלונים לבסוף שוחררו בזה אחר זה, מלווים לכל אורך המסלול בגל קריאות התפעלות, באפקט דומינו שהיה סימבולי בהקשרו למלחמה הקרה. 

למרות הגלישה האפשרית לקיטשיות, רבים מהברלינאים מצאו עצמם נרגשים מהחגיגות המאורגנות. נורה, עורכת דין מברלין בשנות ה-30 לחייה, הסבירה: "גדלתי בבון ובברלין, בילדותי זו היתה בושה להיות גרמניה. לא היתה לנו מוזיקה גרמנית מוצלחת, ובשום מקום לא שרו את ההמנון או תלו דגל. לרוב אפילו לא היינו מטיילים בתוך גרמניה, כי זה היה נחשב לאקט פטריוטי. גידלו אותנו עם תחושת אשם חזקה". לדבריה, נפילת החומה היתה הפעם הראשונה מאז 1945 בה נוצרה מחדש תחושת שותפות חיובית בתוך העם הגרמני. "אם ב-1945 גרמניה חזרה לנקודת אפס, אז בשבילי, ב-1989 היא קיבלה את ההזדמנות להתחיל מחדש, לבנות מההתחלה משהו חיובי וטוב. זה הרגיש כאילו קיבלנו מתנה שלא הגיעה לנו".

ליד פוטצדאמר פלאץ, עמדו בשבת בצהריים מאות בני אדם באמצע הרחוב וצפו בסרט תיעודי שהוקרן על מסך ענק. לקראת סופו, על רקע תצלומי קרובי משפחה שהתאחדו עם נפילת החומה, החלו רבים מהצופים בקהל לדמוע. "זה לא שהיתה לי משפחה במזרח גרמניה", אומרת פטרה רורוויק, "ההתרגשות אינה קשורה לחוויה אישית". רורוויק, מורה לשפות, גדלה במערב גרמניה אך גרה שנים רבות בנורווגיה ובאה כעת במיוחד לברלין עם בעלה כדי לקחת חלק בחגיגות. "יום אחרי נפילת החומה, נכנסתי לכיתה בהתרגשות אדירה. התלמידים הנורווגים לא הבינו למה אני נסערת כל כך. רובם אפילו לא ידעו שהיתה חומה", היא נזכרת.

ולמרות החגיגיות, האירוע הנוצץ שאמור באופן סמלי להפריח לאוויר את המחלוקות, גם היווה תזכורת לכך שהפילוג בין מזרח למערב אינו נחלת העבר. מיכאיל גורבצ'וב, מנהיגה האחרון של ברית המועצות, שלקח חלק בחגיגות בעיר בסוף השבוע, התייחס למשבר באוקראינה והזהיר מפני מלחמה קרה נוספת. גורבצ'וב, בן 83, שהרפורמות שהנהיג סללו את הדרך לנפילת החומה, אמר בסוף השבוע כי העולם נמצא "על סף מלחמה קרה חדשה".

גם בתוך גרמניה, הקולות הביקורתיים לא נאלמו. סבסטיאן, מורה המתגורר בברלין, נמנע מלהשתתף בחגיגות. "כל העיתונים בגרמניה כותבים שהברלינאים אוהבים את המיצב האמנותי הזה, אבל זה לא נכון". לדבריו, הפרויקט נועד להראות שברלין מעודכנת ומגניבה, אך בעיניו, הוא חסר משמעות. ,אנשים רבים מתו במשך 40 שנה במזרח גרמניה. אני לא מבין איך בלונים שעומדים ברחוב עוזרים להנצחה שלהם".

יחד עם זאת, אקטיביסטים גרמנים מחו על הצביעות, לטענתם, שבחגיגות איחוד המדינה. לפי דיווח ב"דויטשה וולה", כמה צלבים שהוצבו לזכר תושבי מזרח ברלין, שנהרגו בנסיון לברוח למערב, נגנבו בשבוע שעבר בידי פעילים למען זכויות הפליטים והוצבו מחדש בגבול האיחוד האירופי בצפון אפריקה, סמוך למרוקו. הפעילים אמרו כי "בעוד גרמניה כולה מתכוננת לציין את נפילת חומת ברלין לפני 25 שנה, מסביב לאירופה מוקמות כיום חומות חדשות, שבעקבותיהן התהפכו בלב ים יותר מ-30 אלף בני אדם".

לפי סקר שביצע החודש מכון מחקר גרמני לקראת החגיגות, רוב הגרמנים סבורים שמדינתם צריכה להפחית את עיסוקה בעבר הקומוניסטי ובפילוגה של גרמניה. ב"דויטשה וולה" דווח כי יותר ממחצית מהנשאלים ענו כי אין להם עניין במידע נוסף על ההיסטוריה של גרמניה כמדינה מחולקת, ו-60% מהם השיבו שעל הגרמנים לעסוק פחות בהיסטוריה – ולהתמקד בעתיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו