בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האירים הצעירים משקפים שינוי עמוק ביחס העולמי להומואים ולסביות

בתוך שני עשורים הפכה אירלנד ממדינה המטילה עונשים על יחסי מין חד-מיניים למדינה שמתירה נישואי גאים. הפתיחות הגוברת של המערב לסוגיה מעצימה את הפער ביחס לנעשה בעולם המתפתח

27תגובות

ב-1993 אירלנד היתה אחת מהמדינות האחרונות בעולם המערבי שביטלו את הענישה הפלילית על יחסי מין הומוסקסואליים. 22 שנה לאחר מכן, היא הפכה למדינה הראשונה בעולם המערבי שאישרה נישואים חד-מיניים במשאל עם. השינוי המהיר הזה באירלנד, תוך שני עשורים, הדהים אפילו את תומכי הקהילה הגאה. תחילתו בגרירת הממשלה בדאבלין לבית המשפט האירופי לזכויות אדם וסיומו בביטול חקיקה שמקורה בתקופה הוויקטוריאנית - אותה חקיקה שבה השתמשה אנגליה ב-1895 כדי לכלוא את אוסקר וויילד. 

אירלנד, שבה "האנגלוס" (תפילה נוצרית לציון הבשורה של ישו) עדיין נאמרת פעמיים ביום בשידורי הטלוויזיה הממלכתית ושבה 84% מהתושבים מכריזים על עצמם כקתולים, הצטרפה בסוף השבוע למה שמסתמן כשינוי עולמי עמוק בסוגיית השוויון האזרחי להומואים וללסביות. בשנים האחרונות שוקלים מדינות, קהילות ואנשים את האפשרות לשינוי הגדרת מוסד הנישואים באופן שיכלול זוגות חד-מיניים. המוסכמות החברתיות, הדתיות, הפוליטיות והמשפטיות זזו לצדי הדרך והחוקים משונים במדינה אחר מדינה באמצעות הרשות המבצעת, בתי המשפט או - כמו במקרה של אירלנד - בהצבעה עממית.

אי־אף־פי

באירלנד, מדינה קתולית שבה לממסד השמרני היתה במשך שנים אחיזה חזקה, היעדרה של אופוזיציה חזקה לקמפיין ההכרה בנישואי גאים היתה בולטת במיוחד. המחלוקת במשאלי עם קודמים על גירושים והפלות היתה עמוקה מאוד. מאז, הלך מעמדה של הכנסייה הקתולית ונשחק בשל שורה של שערוריות הנוגעות בעיקר להתעללות מינית של כמרים בילדים.

רק לפני שלוש שנים תיאר סגן ראש הממשלה לשעבר, אימון גילומור, איש מפלגת הלייבור, את הנישואים החד-מיניים כ"עניין של זכויות אדם עבור הדור הנוכחי". לפי הערכות הנשמעות ביומיים האחרונים באירלנד, הרוב המוצק לו זכה מחנה ה-"כן" הוא בעיקר תוצאה של הצבעה חד-משמעית בקרב מצביעים צעירים, שרבים מהם שבו בימים האחרונים לארצם מחו"ל במיוחד כדי להשתתף במשאל העם ולומר את דברם. שיעור ההצבעה במשאל העם היה גבוה יחסית - 60% - ובערים הגדולות בהן מרוכזות אוכלוסיות צעירות וחילוניות יותר היה שיעור התמיכה גבוה מ-70%.  

את השינוי הדורי ניתן היה לראות בסוף השבוע בקבלת הפנים החמה לה זכה הסנאטור דיוויד נוריס, אקדמאי שהפך פוליטיקאי, ומי שהכריח בשנות ה-90 את אירלנד - באמצעות בית המשפט האירופי - לבטל את הענישה הפלילית על יחסי מין הומוסקסואליים. "זה קצת מאוחר עבורי, אבל זהו יום נפלא", אמר נוריס, שכונה בעבר ההומו היחיד באירלנד. "הקדשתי המון זמן כדי לדחוף את הסירה הזו לים עד ששכחתי לקפוץ ממנה. כעת היא מחוץ לנמל, בים הפתוח. נפלא להביט על כל זה משם. ההצבעה הזו תעניק השראה למקומות נוספים ברחבי הגלובוס".

ואכן, שינוי זה מתרחש בקצב מהיר. בארה"ב התמיכה בנישואים חד-מיניים גדלה מאוד בתוך שנים בודדות. 36 מדינות ומחוז וושינגטון הבירה מתירים היום לזוגות הומואים ולסביות להינשא. באלבמה השמרנית המצב אינו ברור בגלל מאבק כוחות בין מערכת המשפט המקומית לזו הפדרלית. בית המשפט העליון של ארה"ב דן בימים אלה בשאלה אם נישואי גאים הם זכות חוקתית. החלטתו בסוף החודש הבא צפויה להשפיע על כל 50 המדינות.

אי־פי

באירופה, זוגות חד-מיניים יכולים להינשא ביותר מעשר מדינות ובהן בלגיה, הולנד, ספרד, שוודיה, נורווגיה ופורטוגל. גם בקנדה, בניו זילנד ובמדינות לטיניות אדוקות כמו ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי קיימת חקיקה המתירה נישואים אלה. השינויים הללו מתרחשים במידה רבה הודות למדיניות הסובלנית והמודרנית יותר שהנהיג האפיפיור פרנסיסקוס בוותיקאן בשנים האחרונות.

ועדיין, במקומות רבים בעולם המערבי, להכרה בנישואים חד-מיניים קודם ויכוח ציבורי חריף. בצרפת, שמתגאה בהיותה ארץ "החופש, השוויון והאחווה", יצאו מאות אלפים לרחובות לפני כשנתיים כשהנשיא, פרנסואה הולנד, הודיע על כוונתו להכיר בנישואי גאים. החוק אושר, אולם הוא ממשיך לקטב את החברה הצרפתית. מתנגדים לו בעיקר נוצרים מאמינים, תנועות פוליטיות שמרניות, מוסלמים ויהודים.

אי־פי

במקומות רבים אחרים ברחבי הגלובוס, עצם העלאת שאלות בנוגע לזכויות חד-מיניים היא הישג בפני עצמו. בחמש מדינות, הומוסקסואליות לכשעצמה היא עבירה פלילית שהעונש בעטיה הוא מוות. שתי מדינות אחרות מטילות עונש מוות על עבירות הקשורות בהומוסקסואליות. 70 מדינות נוספות גוזרות עונשים כבדים אחרים על חד-מיניים. בניגריה, למשל, החקיקה נגד הומואים ולסביות היא פדרלית. בסעודיה כל מי שנתפס במעשה הומוסקסואלי יעמוד בפני עונש מוות בסקילה.

צפון אירלנד, הקרובה יותר לדאבלין, מסרבת להצטרף לבריטניה במהלך להכרה בנישואים חד-מיניים. רק בחודש שעבר התפטר שר הבריאות הצפון אירי, ג'ים וולס, אחרי שפוליטיקאית לסבית בשלטון המקומי תקפה דברים שאמר ולפיהם ילד שגדל להורים חד-מיניים הוא בעל סיכוי גבוה יותר לעבור התעללות או הזנחה.

רויטרס

וולס התפטר יממה לפני שמפלגת השלטון היוניוניסטית-פרוטסטנטית, אליה הוא משתייך, הפילה הצעת חוק להכרה בנישואים חד-מיניים בפעם הרביעית בתוך שלוש שנים. באחרונה הגן ראש ממשלת צפון אירלנד, פיטר רובינסון, על דברי רעייתו אייריס שאמרה כי הומוסקסואליות היא "תועבה" וכי על גאים "להירפא באמצעות פסיכותרפיה". "אייריס לא היתה זו שקבעה שהומוסקסואליות היא תועבה. זה היה האל", אמר. טקסי הנישואים החד-מיניים באירלנד צפויים כבר בסתיו הקרוב

הארכיבישוף דיארמויד מרטין, אחת הדמויות הבכיריות ביותר בממסד הקתולי באירלנד, אמר היום כי הכנסיה צריכה "לבדוק מחדש את המציאות" לנוכח התוצאות והדגיש את הצורך של הממסד הדתי למצוא דרכים להתחבר לצעירים. "אסור שניגרר להכחשה. אני מכבד את האופן שבו הומואים ולסביות מרגישים, את האופן שבו הם חשים שהנישואים הוא דבר שיעשיר את חייהם. אני חושב שזו מהפכה חברתית", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו