בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האופציה הרוסית של ציפראס: מוסקבה עשויה להפוך לפטרון החדש של יוון

להכרעת עתידה של יוון עשויות להיות השלכות על משחק הכוחות הבין גושי שמתקיים במזרח אירופה ובבלקן. בקרמלין מביטים על המשבר בחשש, אך רואים בו גם הזדמנות פז לשיפור עמדה ביבשת

34תגובות

לפני כחודש וחצי, שעות ספורות אחרי שאלכסיס ציפראס קיבל את הזמנתה של אנגלה מרקל לבוא לברלין בניסיון למצוא נוסחה שתחלץ את ארצו ואת גוש האירו מפלונטר החובות, התברר כי ברלין לא היתה היעד היחיד בלוח הזמנים של ראש ממשלת יוון באותו מסע: גם ברוסיה מבקשים לראותו, ליתר דיוק הנשיא מבקש, ולדימיר פוטין.

יממה בלבד חלפה וסגנית שר החוץ של ארה"ב לענייני אירופה ואירואסיה, ויקטוריה נולנד, כבר ישבה במשרד החוץ באתונה כדי לקבל הסברים מה בדיוק מחפש ציפראס בקרמלין. החשש האמריקאי מהאפשרות שמשבר החובות היווני עלול להפוך לזירה נוספת במאבק שמנהלת רוסיה מול המערב במזרח אירופה עמד באוויר, עוד לפני שהעם היווני אמר "לא" להמשך יישום תוכנית החילוץ, כשהכספומטים בבנקים באתונה עוד הוציאו כסף ואיש עדיין לא צבא על דלתותיהם בניסיון להבין מה עלה בגורל פקדונותיו.

רויטרס

המשא ומתן הפומבי, כמעט חסר התקדים, שניהלו בשבועיים האחרונים יוון ונושיה (האיחוד האירופי, הבנק האירופי וקרן המטבע הבינלאומית – הטרויקה) הושווה על ידי פרשנים ברחבי העולם למשחק פוקר, שבו שני השחקנים מסכנים את כל קלפיהם. ציפראס – את גורלה הכלכלי של יוון, כבודה ועתידה כחברה בגוש האירופי, ומרקל – את יוקרתה האישית כמנהיגת אירופה, וחשוב מכך, את העקרונות שעליהם הושתת האיחוד האירופי בכלל והגוש המוניטרי בפרט. אך בעוד שמשמעות פרישתה של יוון מהגוש ברורה למנהיגיה המתחלפים כבר יותר מחמש שנים, ספק אם אירופה צפתה מראש את "מכת הדומינו" האזורית שפרישה כזו עשויה לייצר. שכן בשונה מפוקר, בזירה הבינלאומית תמיד קיים גם שחקן שלישי והוואקום המדיני לעולם מתמלא.

רוסיה מביטה על הנעשה ביוון בחשש, אך יותר מכך, כהזדמנות פז לשיפור עמדתה בקרב כיפופי הידיים שהיא מנהלת נגד האיחוד האירופי ונאט"ו סביב המשבר באוקראינה. הסנקציות שהטיל המערב על המשק הרוסי וצניחת שער הנפט בעולם הגבירו את חיפושי הקרמלין אחרי ערוצי השפעה חדשים, בעיקר באמצעות יצירת בריתות עם מתנגדי ומאוכזבי הקפיטליזם, מתנגדי ההגירה והאיסלאם וקבוצות שמרניות ודתיות. תגובתה הרפה של נאט"ו לסיפוח חצי האי קרים עודדה את מוסקבה ללטוש עיניים לעבר המדינות הבלטיות ופולין, שבדומה ליוון, גם הן חברות באיחוד ובברית הצפון־אטלנטית, אך בשונה ממנה, מוטרדות ביותר מהאפשרות שהקרמלין מבקש לחזק את הדומיננטיות שלו על חשבון הריבונות שלהן.

הקו האירופי נגד רוסיה רחוק מלהיות אחיד גם בפנים היבשת: רוסיה מתחזקת מערכת יחסים טובה עם השלטון הלאומני בהונגריה, מסייעת לסרביה במועצת הביטחון באמצעות זכות הווטו שלה ובוחשת בסכסוך הפוליטי במקדוניה. בשנה שעברה נחשף כי היא העבירה הלוואת מיליונים ל"חזית הלאומית" המתחזקת בצרפת. באיטליה (עוד אחת ממוכות המשבר הכלכלי) זוכה פוטין לאוזן קשבת אפילו מראש הממשלה רנצי. תזוזת דעת הקהל האירופית ימינה על רקע המשבר הכלכלי, הרדיקליזציה האיסלאמית מבית ושטף המהגרים מאפריקה והמזרח התיכון, השתקפה בשורה של מערכות בחירות שהתקיימו באירופה בשנים האחרונות והעידו על הפער המעמיק והולך בין רצון האזרחים במדינות השונות לבין המדיניות שמוכתבת מבריסל.

שנות המשבר הכלכלי באירופה הרחיקו את יוון, יותר מכל מדינה אחרת באירופה, מהגוש המשותף. יוון של הצנע עברה את התהליך החמור ביותר של הקצנה פוליטית: הגוש הלאומני הפופוליסטי, כולל מפלגת "השחר הזהוב" הניאו נאצית, מחזיק כיום ב-10% מהמושבים בפרלמנט, ומפלגת השמאל הקיצוני "סיריזה" שבראשה עומד ציפראס, מחקה כמעט לחלוטין את PASOK המתונה.

התיעוב וההתרסה שחשים אזרחי יוון כלפי המערכת הכלכלית האירופית, האבטלה העמוקה, בעיקר בקרב הצעירים, ומשבר ההגירה מטורקיה ובים התיכון, שיוון היא מנפגעותיו העיקריות, "מתדלקים" שיח לאומני, אלים ושונא זרים. אם תפרוש יוון או תידחף לפרישה מגוש האירו בימים הקרובים, היא עשויה לגלות שהדיאלוג שמציע לה פוטין פורה יותר והוגן יותר מזה מציעים לה בברלין ובפריז.

"זה נכון שלרוסיה יש אינטרס גדול לראות את המשבר היווני ממשיך להחמיר", אמר באחרונה דמיטריס קרידיס, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת פנטיאון לעיתון הבריטי גרדיאן, "רוסיה מעודדת את הלובי למען החזרה לדרכמה בגלל שביטול השימוש באירו יפגע בגוש כולו, יחליש את אירופה וינתק את יוון מהמערב. בראש ובראשונה, רוסיה אינה רוצה אירופה מאוחדת וחזקה, בגלל שהיא רואה בכך איום גיאו־פוליטי עליה".

מצד שני, אם תבחר יוון לפנות לעתיד עצמאי, מנותק מסיוע כלכלי של הטרויקה ומקשר רציף עם האיחוד, היא תהיה חייבת למצוא במהירות פטרון שישקם את כלכלתה ההרוסה. וכאן היא תגלה שלרוסיה יש הרבה מה להציע. שר האוצר הרוסי, אלכסיי אוליוקאייב, אמנם הצהיר השבוע כי ארצו תמשיך להחרים מוצרים יווניים ללא קשר למשבר החובות, כחלק מתגובתה לסנקציות שמטיל עליה המערב, אך החרמת מוצרים יווניים אין פירושה שרוסיה אינה מעוניינת למכור – גז למשל. צינורות הובלת הגז אל היבשת הם גורם מרכזי בשיקולי הביטחון הלאומי והכלכלה של מוסקבה ומשמשים, מעבר להכנסות העתק שהם מייצרים, קלף מיקוח מרכזי במאבקיה של רוסיה עם האיחוד האירופי.

ואכן, בחודש שעבר נפגשו שוב פוטין וציפראס בוועידת הפורום הכלכלי הבינלאומי בסנט פטרסבורג וחתמו על מזכר הבנות לקידום פרויקט צינור "טורקיש סטרים" להובלת גז מרוסיה דרך הים השחור למערב הבלקן. הצלחת הפרויקט תאפשר לרוסיה להתחרות בפרויקט דומה של אזרבייג'אן, ואילו ציפראס, אם יתעקש מספיק, בוודאי יוכל להשיג מחיר טוב למשק האנרגיה היווני בדרך להתנעת הצמיחה מחדש. זו הסיבה שבמערכת הפוליטית האירופית גברה בימים האחרונים התחושה כי "מופע ההתרסה" שמנהל ציפראס נגד מרקל, איננו נעשה מבלי שיש בידיו כבר תוכנית אלטרנטיבית ליום שאחרי האירו.

באירופה יודעים כי אם מרקל תרצה – היא תראה ליוון את הנתיב החוצה דרך הדלת. השאלה שיותר מטרידה אותם היא אם העמידה על כך שחדלי הפירעון ישלמו את חובותיהם שווה את ההימור שיוון עוד תשוב לאירופה דרך החלון, הפעם כשרוסיה לצדה. כשזה יקרה, ספק רב אם טענותיה של ויקטוריה נולנד, או מי שיחזיק בתפקיד הדיפלומט האמריקאי הבכיר באזור, יזכו לאוזן קשבת באתונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו