בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין משבר הפליטים למשבר הכלכלי: אזרחי יוון הולכים לקלפיות בפעם השלישית בתוך שנה

שום מפלגה לא זוכה לרוב מוחלט בסקרים, אך השאלה מי יגיע ראשון קריטית בשל שיטת ההצבעה לפרלמנט. לפי שעה, קיים שוויון בין ראש הממשלה המתפטר ציפראס לשר ההגנה לשעבר

8תגובות
רויטרס

כמעט עשרה מיליון אזרחי יוון הולכים היום, שוב, לקלפיות, שנפתחו הבוקר (ראשון) בפעם השלישית השנה. 2015 היא שנה תזזיתית ליוונים, ליוון ולאירופה כולה. בדצמבר אשתקד נפלה הממשלה השמרנית, בראשות אדוניס סמאראס, לאחר שלא הצליחה לקבל את אישור הפרלמנט למועמדה לנשיאות. על פי החוקה היוונית, במקרה כזה הממשלה נופלת ומתקיימות בחירות חדשות.

בינואר השנה התקיימו הבחירות והעלו לשלטון את יו"ר מפלגת השמאל הקיצונית "סיריזה", אלכסיס ציפראס, בן 40. ציפראס נבחר לראשות הממשלה משום שהתחייב לבטל את כל הרפורמות של הממשלה הקודמת, שנאלצה לנסות ולבצע רפורמות כלכליות ולהטיל גזרות, בתמורה לקבלת כ-250 מיליארד אירו מקרן המטבע הבינלאומית.

הצהרות המועמדים לקראת הבחירותERT POOL רויטרס

ציפראס הבטיח לאזרחי יוון כי ניתן יהיה לבטל את מזכר ההבנות (ממורנדום) שהושג עם טרוייקת המלווים, האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק האירופי המרכזי, ואלה, ובמיוחד הגרמנים, ימשיכו לתת ליוון הלוואות ענק. ציפראס הבטיח גם להוריד מסים, להחזיר לעבודה עובדי מדינה שפוטרו ולהפסיק את הפרטת הרכוש הממשלתי.

דבריו של ציפראס נעמו לאוזניים היווניות והוא זכה בבחירות הודות לקולות השמאל, אך גם הודות לאנשי ימין רבים מן המעמד הבינוני, שרצו להאמין שאכן ניתן יהיה להיטיב עם העם ולחיות היטב על חשבון הגרמנים ושאר האירופאים.

במשך חודשים אחדים ניהל ציפראס משא ומתן עקר עם נציגי האיחוד האירופי, וכשהתברר שהם דורשים המשך של הרפורמות ושל מדיניות הצנע, תמורת חתימה על הסכם חילוץ חדש, הוא נקט צעד נואש וקיים בראשית יולי משאל עם.

ציפראס קרא ליוונים להצביע "לא" להצעה האירופית, והאזרחים (61%) עשו כדבריו. תוך זמן קצר התעלם ציפראס לחלוטין ממשאל העם וחתם על הסכם חילוץ נוסף, דקה לפני שיוון היתה נאלצת לעזוב את גוש האירו. לצעד כזה מתנגדים רוב אזרחי יוון בתוקף. ההסכם החדש כולל דרישות דומות לשני הסכמי החילוץ הקודמים ואף חמורות יותר. בתמורה הובטחו ליוון 86 מיליארד אירו נוספים שיגיעו לשיעורין במשך שלוש שנים, בכפוף לעמידת יוון בתנאי ההסכם.

ציפראס הצליח להעביר את הסכם החילוץ הזה בפרלמנט באתונה, אך עשרות מחברי מפלגתו גילו נאמנות להבטחות מפלגת סיריזה בבחירות והצביעו נגד ההסכם. ההסכם אושר בתמיכת מפלגות האופוזיציה, ובראשן המפלגה השמרנית "ניאה דמוקרטיה" (הדמוקרטיה החדשה). 26 מחברי הפרלמנט של סיריזה, בראשות שר האנרגיה דאז, פנאיוטיס לפזאניס, פרשו מן המפלגה והקימו מפלגה חדשה המתמודדת עתה בבחירות בשם "האיחוד העממי".

בצר לו, ובהיעדר רוב פרלמנטרי, התפטר ציפראס מראשות הממשלה והכריז על בחירות חדשות בתוך חודש ימים. הוא קיווה שיצליח להשיג רוב בפרלמנט ומנדט מחודש מן העם, אך הסקרים מנבאים אחרת.

על פי סקרי דעת הקהל האחרונים, שפורסמו שלשום, ציפראס והיריב העיקרי שלו, ונגליס מימראקיס, היו"ר הזמני של "ניאה דמוקרטיה", שקולים לחלוטין בסיכוייהם, עם יתרון קל מאוד לציפראס. כל אחד מהם מקבל כ-25% עד 26% מן הקולות. מימראקיס הפך ליו"ר הזמני של המפלגה השמרנית ביולי, לאחר שהיו"ר הקודם וראש הממשלה לשעבר סמאראס התפטר. מימראקיס, בן 61, הוא פוליטיקאי מקצועי ותיק ואיש נעים הליכות שלא מתלהם. בעבר כיהן כשר ההגנה וכיו"ר הפרלמנט.

בשבוע האחרון התקיימו ביוון שני עימותים טלוויזיוניים והמועמדים השונים אף קיימו אסיפות בחירות. המסר של ציפראס הוא שיש לבחור בו משום שהוא יודע כיצד לנהל משא ומתן קשוח עם האיחוד האירופי, ומשום שהוא יגרום לכך שהאירופאים יקלו מאוד את עול החובות של יוון הנובע מהסכמי החילוץ. הוא אף טוען כי מימראקיס מייצג מפלגה מושחתת שהיא בין האחראיות העיקריות למצב הנוכחי של יוון. מימראקיס מצדו מצביע על חוסר האמינות של ציפראס ועל הזגזוגים שלו במשך השנה ומציג עצמו כמנהיג אמין שיביא לארצו שגשוג ושיתוף פעולה עם אירופה.

בפרלמנט היווני 300 חברים. על פי הסקרים, שום מפלגה לא תזכה לרוב מוחלט, ופירוש הדבר שיהיה שוב צורך בקואליציה. מימראקיס הכריז שהוא מוכן להקים ממשלת אחדות עם ציפראס. אולם ציפראס מתנגד לכך ושואף להקים ממשלת קואליציה בראשותו בשיתוף שתי מפלגות קטנות.

השאלה היא מי יגיע ראשון. זאת שאלה קריטית כי על פי סעיף בחוקה היוונית, המפלגה המגיעה ראשונה, אפילו ביתרון של מצביע אחד בלבד, מקבלת בונוס של 50 חברי פרלמנט נוספים. במלים אחרות, מי שיגיע למקום הראשון יוכל כנראה להקים ממשלה בעזרת הבונוס.

בנוסף לסיריזה ו"ניאה דמוקרטיה", אמורות להיכנס לפרלמנט חמש או שש מפלגות נוספות. במקום השלישי בסקרים צועדת המפלגה הניאו־נאצית "השחר הזהוב" עם כ-7% מן הקולות. מנהיג המפלגה, ניקולאוס מיכאלוליאקוס, שוהה אמנם במעצר בית ומתנהל נגדו משפט בשל "הקמת ארגון פלילי", אך הדבר אינו מפריע לו לנהל תעמולת בחירות. המשבר הכלל אירופי בנושא הפליטים ומבקשי המקלט מסייע ל"שחר הזהוב", שכן אזרחים רבים חוששים מהצפה נוספת של יוון בפליטים ורואים במפלגה הניאו־נאצית מחסום לכך.

המפלגות האחרות שאמורות להיכנס לפרלמנט הן המפלגה הסוציאליסטית "פאסוק", שהנהיגה את יוון במשך שנים רבות וירדה מגדולתה; "פוטאמי" (הנהר), מפלגת מרכז בראשות איש הטלוויזיה סטאברוס תיאודוראקיס ("יאיר לפיד היווני"); המפלגה הקומוניסטית; "האיחוד העממי" (פורשי סיריזה); "היוונים העצמאיים" (מפלגת ימין קיצוני שהיתה שותפה קואליציונית של ציפראס); ואולי גם מפלגת מרכז קטנה בשם "התאגדות המרכז". כל המפלגות הללו מקבלות בין 3% ל–6%. אחוז החסימה הוא 3%, וייתכן שאחת או שתיים מן המפלגות הללו לא יעברו אותו.

אם סיריזה וציפראס יגיעו ראשונים ויקבלו את הבונוס, הם יוכלו להקים קואליציה עם "פוטאמי" ו"פאסוק". שתי המפלגות הללו, בדומה לסיריזה הנוכחית, תומכות בהסכמים עם אירופה. אם מימראקיס ו"ניאה דמוקרטיה" יגיעו ראשונים, הם יוכלו להקים ממשלה עם "פוטאמי" ואולי גם עם "פאסוק", בהנחה שציפראס יעמוד בסירובו להקים ממשלת אחדות, ואצלו אין לדעת.

יהיה ראש הממשלה הבא אשר יהיה, הוא יהיה חייב לבצע את התחייבויות יוון בהסכם החילוץ האחרון, כולל העלאות מסים, הקטנת כוח האדם בשירות הציבורי, הבראת הבנקים והפרטת נכסי ממשלה בסכום כולל של 50 מיליארד אירו. ביצוע ההתחייבויות הללו קשה וגובל בבלתי אפשרי.

בלומברג

לצד המשבר הכלכלי, משבר הפליטים באירופה קיים גם הוא בתת הההכרה של הבוחרים. כידוע, יוון היא עמדת הכניסה הראשונה של הפליטים לאירופה, ומשם הם מנסים להמשיך הלאה. באופן פרדוקסלי המשבר הנוכחי משחק לידי יוון. בעשור האחרון היא התמודדה לבדה עם מאות אלפי פליטים שהגיעו מדרום מזרח אסיה (אפגניסטן, פקיסטן, בנגלדש, סרילנקה) ואפריקה (סנגל). יוון מקווה עתה שהפיכת הבעיה לכלל אירופית תקל עליה והנטל יתחלק טוב יותר.

משבר הפליטים השתלט כיום על אירופה ובעיותיה של יוון התגמדו. האירופים השלימו עם הרעיון שיצטרכו להעביר ליוון עוד 86 מיליארד אירו (יחד עם קרן המטבע הבינלאומית) כדי להשיג שקט יחסי בחזית היוונית, וכדי שיוכלו להתמקד במשבר הפליטים.

הערב יתפרסמו באתונה תוצאות המדגם הטלויזיוני וביום שני בבוקר נדע מי הגיע ראשון ויוכל לנסות להרכיב ממשלה. החוק היווני מעניק לכל אחד משלושת הראשונים שלושה ימים למעשה המרכבה. יש להניח שתוקם קואליציה, אך אם איש לא יוכל להקים ממשלה, ילכו היוונים בעוד חודש פעם נוספת לקלפי, בפעם הרביעית השנה.

*אריה מקל היה שגריר ביוון בשנים 2010 עד 2014. כיום הוא משמש עמית מחקר בכיר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו