בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגדל בבל האירופי: באיחוד לא יודעים איך לדבר על המשבר

מדינות האיחוד מתקשות למצוא פתרונות משותפים לבעיות הדחופות של היבשת ובראשן משבר הפליטים — אך הדבר אינו מפתיע בהתחשב בכך שהן מקיימות שיח לאומי שונה מאוד

תגובות
מנהיגי יוון וגרמניה, ציפראס ומרקל, בחודש שעבר
אי־פי

זה זמן רב שמדינות האיחוד האירופי מתקשות למצוא פתרונות משותפים לבעיות הדחופות של היבשת, ובראשן משבר הפליטים — אך הדבר אינו מפתיע בהתחשב בכך שהחברות המרכזיות באיחוד מקיימות שיח לאומי שונה מאוד. התוצאה היא שבדומה למגדל בבל התנ"כי, המבנה השאפתני של אירופה נתון בסכנת קריסה.

בגרמניה המחלוקת הקשה עוסקת בשאלה כיצד להתמודד עם זרם של מיליון פליטים. צרפת, לעומת זאת, סבורה שהיא נתונה במלחמה, שמופעל בה מצב חירום ושהיא שרויה בהלם לאחר הפיגועים בפריז בנובמבר.

מולן ישנה בבריטניה, שם השיח עוסק בריבונות לאומית וביציאתה האפשרית מהאיחוד. בדרומה של אירופה, ישנם האיטלקים והפורטוגלים שעסוקים בסוגיות מקומיות: כיצד להחיות את הצמיחה הכלכלית למרות ה"מחוך" התקציבי שהאיחוד הלביש עליהן בעקבות ההתמוטטות הכלכלית. בספרד שוררת דאגה מחמת הבדלנות הקטלונית, השיתוק הפוליטי והסכנה להתפרקות המדינה.

כאשר מנהיגי המדינות הללו באים לבריסל, הם מתקשים להחליט לא אחת מה יהיה נושא הדיון. אך שלא כמו במשברים אירופיים אחרים בעבר, שבהם אפשר היה לדחות את היעדר ההסכמה או לטפל בה בשיטת הסלאמי — באמצעות צעדים הדרגתיים שהפכו סכסוך מדיני לתהליך טכנוקרטי — אין שום צעד ברור שעשוי לדחות או לנטרל את סוגיית ההגירה.

המדינות שלאורך מסלול ההגירה העיקרי נתונות ללחץ של כוחות פופוליסטיים ונוקטות פתרונות שפוגעים בשכנותיהן. כך למשל, אוסטריה הטילה מגבלה יומית על מספר המהגרים המורשים להיכנס לתחומה ולהגיש בקשות מקלט. היא גם כינסה עשר מדינות ממרכז אירופה ומהבלקן בשבוע שעבר כדי לתאם את הצעדים הלאומיים שיינקטו כדי לבלום את זרם הפליטים. הפגישה נערכה בלי גרמניה, רשויות האיחוד ויוון, שהיא נקודת הכניסה העיקרית של המהגרים.

יוון עצמה, מדינה חלשה הסובלת מנטל כבד במיוחד, הזהירה שתפיל יוזמות אירופיות אחרות אם שותפותיה של אתונה לא יחלקו עמה את העול. ואם לא די בזה, מדינות האיחוד מתעלמות ממכסות הפליטים שהסכימו להן אשתקד, והונגריה מתכננת כעת לקיים משאל עם אם עליה בכלל לקבל פליטים כלשהם.

כעת נדמה שהאיחוד נע לכיוון השעייתו לשנתיים של הסכם שנגן, המתיר מעבר חופשי בין מרבית מדינות האיחוד. בכך, ישים בתרדמת את מה שהיה להישג הגדול ביותר שלו — צעד שאירופה מעדיפה על פני מותו המיידי. התוצאה תהיה תורים אדירים בגבולות שכמעט נעלמו לפני שני עשורים.

כאשר מנהיגיה החלשים והמפולגים של אירופה עסוקים במחלוקות פנימיות, האיחוד שסיפק מסגרת לשגשוג שלאחר מלחמת העולם השנייה מתחיל להיפרם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו