בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוכנות הידיעות אי-פי שיתפה פעולה עם המשטר הנאצי

ממחקר חדש עולה שהסוכנות האמריקאית נמנעה מפרסום חומרים שהיו עלולים "להחליש את הכוח של הרייך". אי-פי אף העסיקה כתבים שעבדו בשירות הפיהרר, שבחר בעצמו את התמונות שיופצו

26תגובות
אדולף היטלר יוצא ממטה המפלגה הנאצית במינכן, 1931. משני צידיו של היטלר נראים אנשי המפלגה מצדיעים לו במועל יד
אי־פי

תעשיות הרכב והאלקטרוניקה, יצרניות אופנה, חברות תרופות, אנשי עסקים ומפעלים פרטיים רבים הרוויחו משיתוף הפעולה עם המשטר הנאצי בגרמניה. חלקם כבר הספיקו להתנצל על כך, היו גם כאלה שהעמידו קרנות לפיצוי הקורבנות, בעוד אחרים עדיין מתכחשים לכתם השחור בעברם. כעת מתברר, כי גם בתעשיית החדשות העולמית היו מי שנהנו מקשרים טובים עם צמרת המשטר הנאצי.

מחקר היסטורי חדש מגלה כי סוכנות הידיעות האמריקאית הגדולה והמוערכת אי־פי (Associated Press), אשר תחגוג השנה 170 שנות פעילות, נהנתה משיתוף פעולה יוצא דופן ושנוי במחלוקת עם המשטר הנאצי, אשר היקפו והפרטים המלאים עליו עדיין לא ברורים.

מהמחקר עולה כי את היחסים בין הסוכנות למשטר הנאצי ניתן להגדיר כסוג של "שיתוף פעולה עם השטן": אי־פי קיבלה היתר להמשיך לפעול בגרמניה ובשטחים הכבושים שאליהם פלשו הנאצים, בשעה שכלי תקשורת אחרים נסגרו או הוחרמו. בתמורה, הכפיפה עצמה הסוכנות האמריקאית למשרד התעמולה הנאצי בראשותו של יוזף גבלס הידוע לשמצה, ואף סיפקה בעצמה למשטר הנאצי צילומים ששימשו אותו לצורכי תעמולה אנטישמית.

הצילומים שסיפקה אי־פי ללקוחותיה - כלי תקשורת בינלאומיים ברחבי העולם - היו כפופים לצנזורה של הנאצים ולעתים אף לפיקוח אישי של אדולף היטלר עצמו. הם עברו תחת המסננת של משרד התעמולה הנאצי, שהחליט מה מותר לשלוח ומה לא. לצד זאת, וחמור לא פחות מכך: אי־פי אף סיפקה לנאצים צילומים שעיטרו פרסומים אנטישמיים שהופצו בגרמניה ובעולם.

כרזה נאצית בה נעשה שימוש בצילומים של סוכנות אי-פי. בכרזה נראה אדם קרח ובלתי מגולח כשברקע שלו חיילים חמושים. הכיתוב הוא "תת אדם"

המחקר החדש, שבוצע על ידי ההיסטוריונית הגרמניה הרייט שרנברג, מומחית לתעמולה נאצית, פורסם בכתב העת הגרמני "מחקרים בהיסטוריה מודרנית" תחת שם שהוא משחק מלים: "הא'–פ' של התעמולה. אי־פי ועיתונות הצילום הנאצית". אתמול הוא נחשף לראשונה באתר האינטרנט של העיתון הבריטי "גרדיאן".

שיתוף הפעולה בין אי־פי למשטר הנאצי החל ב–1935, כשהסוכנות הסכימה לשתף פעולה עם חוק דרקוני חדש שהתקינו הנאצים, אשר הטיל פיקוח חמור על התקשורת והכפיף אותה למשרד התעמולה הנאצי.  כך, בין היתר, סוכנות הידיעות האמריקאית הסכימה להימנע מפרסום חומרים שעלולים היו "להחליש את הכוח של הרייך בחוץ או בבית". בתמורה היא קיבלה היתר להמשיך לפעול בשטחים הנאצים.

כלי תקשורת אחרים לא נהנו מהפריבילגיה הזו. סוכנויות ידיעות אמריקאיות ובריטיות כמו Keystone  ו-Wide World Photos נאלצו לסגור את משרדיהן בגרמניה לאחר שהואשמו כי הן מעסיקות עובדים יהודים. "גרדיאן" עצמו נאסר לפרסום בגרמניה כבר באפריל 1933. אך אצל אי־פי העסקים היו כרגיל, סוכנות הידיעות האמריקאית היתה סוכנות הידיעות המערבית היחידה שהמשיכה לפעול תחת המשטר של היטלר. היא עשתה זאת עד 1941, השנה בה ארה"ב הצטרפה למלחמה. כך היא נהנתה ממעמד יוצא דופן —היא היתה ערוץ המידע המרכזי לדיווחים חדשותיים ולצילומים שנשלחו מהמדינה הטוטליטרית.

אי־פי התאימה עצמה במהרה לנסיבות המשתנות ושכרה את שירותם של צלמים חדשים, שבכובעם השני עבדו בשירות משרד התעמולה הנאצי. הדוגמה המובהקת מכולם הוא הצלם פרנץ רות, שבקרדיט של צילומיו מופיע צירוף המילים "אי־פי" ו-"ס"ס" – לציון שני הגופים אליהם השתייך. מהמחקר עולה, כי צילומיו של רות נבחרו בקפידה על ידי אדולף היטלר עצמו לפני שהופצו לכלי התקשורת בגרמניה ובעולם.

אחת הדוגמאות המטרידות ביותר לתוצאה של שיתוף הפעולה בין אי־פי לנאצים תועדה ביוני 1941, לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות. באותה תקופה החלו הרציחות ההמוניות של יהודי מזרח אירופה אשר הוצאו להורג, בין היתר, בפוגרומים באתרים שונים. ואולם, הצילומים ששלחה אי־פי מגרמניה למטה שלה בארה"ב לא תיעדו את הקורבנות היהודים של הפוגרומים שביצעו הנאצים, אלא את הקורבנות שהותירו אחריהם הסובייטים, בטרם עזבו את השטח אליו נכנסו הגרמנים.

כך היה בעיר לבוב, שם תיעדו צלמי אי־פי גופות של קורבנות פוליטיים של הטרור הרוסי בבתי כלא. "במקום להדפיס צילומים מהפוגרומים בלבוב, שתיעדו את אלפי הקורבנות היהודים שלהם, התקשורת האמריקאית קיבלה רק תמונות שמראות את הקורבנות של המשטרה הסובייטית ופושעי המלחמה מהצבא האדום", אמרה הרייט. "הצילומים האלה מילאו תפקיד בהסתרת האמת על המלחמה שהובילו הגרמנים. האינטרס הגרמני והנרטיב הגרמני של המלחמה הם שקבעו אלו אירועים תועדו ואלו לא קיבלו ביטוי בצילומים של אי־פי", הוסיפה.

עטיפת חוברת נאצית בשם "היהודים בארצות הברית". בצילום נראה ראש העיר ניו יורק דאז פיורלו לה גווארדיה אוכל

לצד זאת, עולה מהמחקר כי  אי־פי התירה למשטר הנאצי להשתמש בארכיון הצילומים שלה כדי להפיק פרסומים אנטישמיים. בין היתר, גילה המחקר כי בחוברת תעמולה אנטישמית בשם "יהודי ארה"ב", אשר הופצה בגרמניה ב–1939, יותר ממחצית מ–105 התמונות הופקו על ידי צלמי אי־פי. על השער של החוברת מופיע צילום לא מחמיא של פיורלו לה גוארדיה, ראש עיריית ניו יורק היהודי, בעת ארוחה. גם בחוברת האנטישמית "תת־האדם", שראתה אור בידי הס"ס ב-1942, הופיעו צילומים שסיפקה אי־פי.

הדוגמאות שנכללות במחקר מטרידות ומציגות באור שלילי את סוכנות הידיעות, ואף מערערות על האמינות, היושרה והאתיקה העיתונאית שלה בשנות מלחמת העולם השנייה. גם אם קשה לשפוט את התנהלותה של חברה מסוגה בשעת חירום כמו מלחמת העולם השנייה, הרי שבעייתית במיוחד היא העובדה כי עד כה אי־פי לא טרחה להתעמת עם הפרק הזה בתולדותיה.

למעשה, רק בעקבות המחקר החדש היא הסירה מהמאגר שלה את הצילומים שהפיקו צלמיה בשיתוף פעולה עם הנאצים. "קשה לי לשפוט אותם מבחינה מוסרית, מבלי להכיר את הדיונים הפנימיים שהתנהלו אז בתוך אי־פי", אמרה הרייט בשיחה עם "הארץ". "ייתכן כי היו תחת האשליה, שחרף המצב יוכלו לשלוח דיווחים־חוקרים מהרייך... אולי קיוו שיוכלו לפתוח את עיני העולם לרייך".

הסוכנות מסרה בתגובה כי היא שיתפה פעולה עם המחקר והעמידה לרשות ההיסטוריונית חומרים מארכיון אי־פי, אך הודתה כי חלק מהממצאים שפורסמו בו לא היו מוכרים לה. היא הוסיפה, כי כעת היא לומדת את המסמכים ששמורים בארכיונים שלה ובמקומות אחרים, בארה"ב ובאירופה, כדי "להעמיק את ההבנה שלנו את התקופה".

פול קולפורד, סגן נשיא אי־פי והממונה על קשרי העיתונות שלה, כתב בהודעה שפירסם כי אי־פי "דוחה כל טענה לפיה היא שיתפה פעולה עם המשטר הנאצי בכל תקופה". לדבריו, "אי־פי היתה נתונה תחת לחץ מהמשטר הנאצי מהתקופה בה היטלר עלה לשלטון עד שסולקה מגרמניה, ב-1941. צוותי אי־פי התנגדו ללחצים ועשו כמיטב יכולתם לאסוף חדשות מדויקות, חיוניות ואובייקטיביות בתקופה אפלה ומסוכנת".

לדבריו, אחרי 1941 נותרו בגרמניה נציגים מקומיים של הסוכנות אשר "תחת סיכון אדיר, הגנו על הארכיון של אי־פי". קולפורד אף הזכיר כי אחד מעיתונאי הסוכנות, לואיס לוכנר, קיבל פרס פוליצר על דיווחיו מברלין הנאצית. "דיווחי החדשות של אי־פי בשנות ה-30 סייעו להזהיר את העולם מהסכנה הנאצית", כתב קולפורד והוסיף כי הסוכנות התנגדה תחילה לדרישה לפטר עובדים יהודים שלה וכשלא עמדה בלחץ, אירגנה עבורם תעסוקה בסוכנות מחוץ לגרמניה, ובכך גם כנראה הצילה את חייהם. בתגובתו הזכיר קולפורד גם עיתונאי נוסף של הסוכנות, ג'ו מורטון, שהתלווה ב-1944 אל ארגון הביון האמריקאי, "המשרד לשירותים אסטרטגיים", נעצר בידי הנאצים ונרצח ב-1945.

החשיפה המביכה של הפרק השחור בעברה של אי־פי מעלה שאלות קשות שהתשובה עליהן אינה פשוטה. כך, למשל, להגנתה יכולה לטעון סוכנות הידיעות האמריקאית כי שיתוף הפעולה שלה עם הנאצים איפשר לה, גם אם תחת מגבלות קשות, להמשיך לדווח מאזורים מסוכנים ובעייתיים, שהגישה אליהם התאפשרה רק באופן הזה. החלופה היתה עשויה להיות הימנעות כללית מדיווח משטחי המשטר הנאצי.

לצד זאת, בחלק מהמקרים עורכי העיתונים שפירסמו את הצילומים ששלחה אי־פי מגרמניה דאגו לכתוב תחתם "אזהרת שימוש", שהזכירה לקורא כי הם הופקו תחת פיקוח של הצנזורה הנאצית. "לתמונות מגרמניה מהתקופה ההיא היה ערך חדשותי, שכן העורכים והציבור היו צריכים ללמוד יותר על הנאצים", כתב קולפורד בתגובתו.

מנגד, אפשר לטעון כי ה"הסדר" בין אי־פי למשטר הנאצי איפשר למשטר להעלים לזמן מה את ההיקף של פשעיו מהתקשורת העולמית ואף להחדיר לה צילומי תעמולה במסווה של צילומי עיתונות. הרייט טוענת, כי שיתוף הפעולה הזה איפשר לנאצים "להציג את מלחמת ההשמדה כמלחמה קונבנציונלית".

המחקר החדש מספק הצצה ראשונית וחלקית לפרק מרתק בהיסטוריה הנאצית, שטרם נחקר במלואו. מידע חיוני להשלמת התמונה מסתתר עדיין בארכיונים של סוכנות הידיעות אי־פי עצמה. אם תשכיל לחשוף אותו לציבור, כפי שעשו חברות אחרות ששיתפו פעולה עם הנאצים, כל הצדדים ייצאו נשכרים. "צילומי סוכנויות ממלאים תפקיד מכריע בתקשורת ההמונים. עם זאת, חלקם במערכת הוויזואלית של התעמולה הנאצית לא נחקר באופן מלא", כתבה הרייט במאמר שפירסמה.

פעילות אי־פי בצפון קוריאה מעלה שאלות על אמינות הדיווח

הממצאים החדשים במחקר על אי־פי היו עשויים לעניין רק את ההיסטוריונים של החברה, אלמלא העובדה שיחסי אי־פי עם משטרים רודניים נבדקים פעם נוספת בקפדנות יתרה. מאז ינואר 2012, כשהסוכנות פתחה משרד בצפון קוריאה והפכה לסוכנות הידיעות המערבית הראשונה שעשתה זאת, נשאלות שוב ושוב שאלות על הניטרליות של הידיעות הנמסרות על ידי המשרד בפיונגיאנג.

ילדים בפיונגיאנג מנגנים ברחוב בפיונגיאנג כדי לבדר את העוברים ושבים בדרך לעבודה, שלשום
אי־פי

ב–2014 טען אתר האינטרנט NK, שמשרדו הראשי בוושינגטון, כי המנהלים הבכירים של אי־פי "הסכימו ב–2011 להפיץ תעמולה מטעם צפון קוריאה תחת השם אי־פי" כדי לחדור לשוק הרווחי של חלוקת חומר מצולם ממדינה טוטליטרית זו. יש לציין כי צפון קוריאה נמצאת במקום השני מהסוף ברשימה הנוכחית של חופש העיתונות בעולם.

טיוטת הסכם מודלפת הראתה שאי־פי היתה מוכנה להניח לסוכנות הידיעות הרשמית של צפון קוריאה (KCNA) לבחור עיתונאי אחד וצלם אחד של יחידת התעמולה שלה ולהעסיקם במשרדי הסוכנות האמריקאית. אי־פי מסרה לגרדיאן כי "תהיה זו יומרנות להניח שלטיוטה היתה חשיבות כלשהי", אך היא סירבה למסור מידע נוסף על ההסכם הסופי.

עובדה מחשידה נוספת היא שאירועים חשובים, עליהם דווח בתקשורת הבינלאומית, לא סוקרו על ידי המשרד של אי־פי בפיונגיאנג. בין היתר, לא דווח על היעלמותו של המנהיג הצפון קוריאני קים ג'ונג־און לשישה שבועות בספטמבר ובאוקטובר 2014, החדירה למחשבי חברת סוני אנטרטיינמנט בנובמבר 2014, שנעשתה לכאורה על ידי הרשות למלחמת סייבר של צפון קוריאה, או דיווחים על רעב במחוז הואנגיי שבדרום המדינה ב–2012.

בנוסף, כאשר סוכנות הידיעות הצרפתית Agence France–Presse חתמה בינואר השנה על הסכם לפתיחת משרד בפיונגיאנג, אמרה המנהלת לשעבר של משרד אי־פי בעיר, ג'ין לי, כי זהו סימן ל"אמון הגובר של המשטר ביכולתו לפקח ולשלוט על עיתונאים זרים".

עם זאת, דובר אי־פי הכחיש שהסוכנות נכנעה לצנזורה. "אנחנו לא מוסרים לסוכנות הידיעות KCNA או לכל בכיר אחר בממשלה כתבות לבדיקה לפני שאנחנו מפרסמים אותן. בו זמנית, בכירים יכולים להתראיין בחופשיות או לסרב להתראיין". נייט ת'אייר, לשעבר כתב של אי־פי בקמבודיה, שפרסם את טיוטת ההסכם המודלפת, אמר לגרדיאן: "נראה שבאי־פי למדו מעט מאוד מההיסטוריה שלהם. טענת הסוכנות, שצפון קוריאה איננה שולטת על התכנים שהם מפרסמים ממנה, היא מגוחכת. ברור שאפשר לטעון שיש חשיבות לכל נגישות לסודות מדינה, אך בסופו של דבר, חשוב שתספר לקוראים שלך כי מה שאתה מדווח מבוסס על מקורות עצמאיים וניטרליים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו