בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשחסר בית גונב מזון באיטליה, הוא לא בהכרח עבריין

בית המשפט העליון לערעורים במדינה הפך את הרשעתו של חסר בית שגנב ממרכול גבינה ונקניק בשווי 4 אירו, וקבע שהוא פעל "מחמת צורך מיידי וחיוני במזון"

14תגובות

גניבת מזון ממרכול עשויה שלא להיחשב לעבירה באיטליה אם הגונב רעב וחסר בית — כך פסקה השבוע ערכאת הערעורים הגבוהה במדינה. במקרה שהושווה לסיפורו הקלסי של ויקטור הוגו ב"עלובי החיים", ביטל בית המשפט העליון לערעורים את הרשעתו של חסר בית מאוקראינה, רומן אוסטריאקוב, שיצא ממרכול בגנואה עם גבינה ונקניק בשווי של כארבעה אירו, בלי לשלם בעבורם.

אוסטריאקוב, בן 30, נתפס לאחר שאחד הקונים הבחין שהוא יוצא מהמרכול עם הגבינה והנקניק בכיסו, אף ששילם רק בעבור כיכר לחם. בפברואר 2015 הרשיעה אותו ערכאה נמוכה יותר וגזרה עליו שישה חודשי מאסר וקנס של מאה אירו. "מצבו של הנאשם והנסיבות שבהן הגניבה נעשתה מלמדות שהוא לקח את כמות המזון הקטנה מחמת צורך מhידי וחיוני למזון, ועל כן הגניבה אינה מהווה עבירה", פסק בית הדין לערעורים בהחלטתו, שעליה דיווחה סוכנות הידיעות האיטלקית אנס"א.

חסר בית ברומא, ב-2011. לדברי מומחים, ההחלטה עשויה להוביל לערעורים במקרים נוספים
בלומברג

החלטת בית המשפט הרחיקה לכת הרבה מעבר לכוונת המערערים. ולריה פאציו, התובעת בבית המשפט בגנואה שבו נערך המשפט, אמרה בראיון שלשכתה מבינה שאוסטריאקוב גנב רק מחמת הצורך וערערה על הפסיקה בתקווה שיקבל גזר דין מחמיר פחות, אבל בית המשפט החליט ש"הוא לא צריך להיענש כלל".

גרארדו קולומבו, חבר לשעבר בבית המשפט העליון, אמר שההחלטה מסתמכת ככל הנראה על דוקטרינה במשפט האיטלקי, שלפיה "Ad impossibilia nemo tenetur", מונח לטיני שפירושו "לא מצפים מאיש לעשות את הבלתי אפשרי". "אם אתה לא יכול לאכול כי אין לך כל פרוטה ואתה לא מסוגל להתקיים בלי לקחת משהו שאינו שייך לך, המשפט האיטלקי הפלילי מצדיק גניבה כזאת", אמר קולומבו. לדבריו, השופטים התחשבו בכך שהגניבה לא לוותה באלימות. "הם לא היו מזכים אותו לו היה מדובר בשוד", הוסיף.

מאוריציו בלאקוזה, מרצה למשפט פלילי באוניברסיטת לואיס באיטליה, סבור שאימוץ הדוקטרינה במקרה זה מעיד על "חדשנות מסוימת". לדבריו, בבואו לדון במקרי גניבה בידי עניים, נוהג בית המשפט לסווג אותם כ"עבירות קטנות, אבל בכל זאת עבירות, מאחר שעוני נחשב למצב שממנו אפשר להיחלץ באמצעות מערכת הרווחה".

בניגוד למצב במדינות כארה"ב, החלטת בית המשפט העליון לערעורים באיטליה אינה מהווה תקדים המחייב ערכאות נמוכות יותר. אולם לדברי בלאקוזה, ההכרעה "מהווה עיקרון חדש, והיא עשויה להוביל לערעורים נוספים על מקרים שבהם ניתן לטעון ל'צורך' בשל עוני ומחסור".

ההחלטה עוררה מיד דיון ציבורי במדינה. "בעיני שופטי בית המשפט העליון, הזכות לשרוד קודמת לזכות הקניין", כתב במאמר מאסימו גראמליני, עורך בעיתון לה סטמפה. בשנות ה–70, כשבאיטליה פעלו קבוצות שמאל אלימות, צעירים "פשטו על סופרמרקטים, עם חסינות בשם מעמד הפועלים", אך הם גנבו "קוויאר ושמפניה", כתב גראמליני. "כעת, אנשים אינם גונבים בעבור אידאל, אלא כדי למלא את קיבתם", כתב.

בעיתון קוריירה דלה סרה, הביע גם גופרדו בוצ'יני תמיכה בהחלטת בית המשפט ואף יצר זיקה בין המצב הכלכלי הנוכחי באיטליה לזה ששרר אחרי מלחמת העולם השנייה, כשכלכלתה של איטליה היתה ממוטטת. "לא סביר שבית המשפט לא ייקח בחשבון את המציאות", כתב בוצ'יני, וציטט נתונים המלמדים שבשנים האחרונות חלה עלייה במספר הגניבות הנעשות מחמת הרעב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו