בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסכם גירוש הפליטים תחת איום: הפרלמנט בגרמניה הכיר ברצח העם הארמני

ההצבעה התקיימה בעיתוי רגיש בשביל מרקל, המסתמכת על טורקיה כדי לבלום את כניסת הפליטים לאירופה. ארדואן הזהיר כי ההחלטה תפגע ביחסים הכלכליים, הדיפלומטיים והצבאיים בין המדינות

47תגובות
בתצלום נראים ארבעה בני אדם כורכעים סמוך לאתר הנצחה, לצד מאות פרחים שהניחו מבקרים במקום
רויטרס

הבית התחתון של הפרלמנט בגרמניה הכיר היום (חמישי) ברצח העם הארמני. לפני ההצבעה אמרו פרשנים כי הניסיון של ברלין להתמודד עם העבר – על ידי התמקדות ברצח ההמוני של הארמנים על ידי הטורקים העותמאנים לפני כמאה שנה – צפוי להחריף את המתיחות הגבוהה ממילא בין אירופה לטורקיה.

ביטוי ראשון לכך ניתן למצוא בהחלטת ראש ממשלת טורקיה בינאלי אילדרים להשיב את שגריר המדינה מגרמניה להתייעצות. "זוהי החלטה שגויה... אין שום דבר בהיסטוריה שלנו שגורם לנו להרגיש בושה", אמר אילדרים. שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בשולו אמר כי זאת לא אמורה להיות הדרך של גרמניה להתמודד עם "העבר השחור" שלה, בהתייחס למעשי המשטר הנאצי במלחמת העולם השנייה.

בתמונה נראים מאות בני אדם במרכז העיר ברלין מניפים את דגל טורקיה
Michael Sohn/אי־פי

ההחלטה עלתה להצבעה ביוזמת קואליציית השלטון של הקאנצלרית אנגלה מרקל, ואושרה בתמיכתן של כל המפלגות בפרלמנט: מחוקק אחד נעדר מההצבעה ומחוקק אחד בלבד התנגד. זמן קצר לאחר ההצבעה הודיע דובר מפלגת השלטון בטורקיה, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP), כי ההכרה ברצח העם הארמני פוגעת באופן חמור ביחסים בין ברלין לאנקרה.

לפני ההצבעה בפרלמנט הזהיר נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן את קאנצלרית גרמניה כי לאישור ההחלטה יהיו השלכות חמורות. בשביל ממשלת טורקיה כמעט ואין נושא רגיש יותר ממה שהיסטוריונים קבעו כי היה רצח העם הראשון במאה ה-20, שבו נרצחו יותר כמיליון וחצי ארמנים ובני מיעוטים נוצריים נוספים בשנים 1915 עד 1916. אך על אף קביעות ההיסטוריונים, השלטון בטורקיה דוחה את המונח רצח עם, וטוען כי המתים הם קורבנות של מלחמת אזרחים.

ארמניה שנאבקה במשך שנים, כדי לזכות בהכרה ברצח, בירכה על ההחלטה. שר החוץ הארמני אדוארד נלבאנדיאן אמר כי הקהילה הבינלאומית עדיין מחכה שטורקיה בעצמה תכיר ברצח העם שביצעה האימפריה העותמאנית בסוף שלטונה. "בזמן שאוסטריה וגרמניה, שהיו בעלות בריתה של האימפריה במלחמת העולם הראשונה, מכירות בהשמדת העם, הרשויות בטורקיה ממשיכות לדחות בעקשנות את העובדה, שלא ניתן להכחישה", אמר. אנקרה רואה במעשי הרצח כחלק מתוך קונפליקט רחב שאירע כחלק מזוועות מלחת העולם הראשונה, ושישנם נפגעים משני הצדדים.

הקאנצלרית מרקל גיבתה את החלטת הפרלמנט ואמרה כי חוסר הסכמה בנושאים מסוימים לא אמורים להפריע למערכת היחסים החברית והאסטרטגית בין גרמניה לבין טורקיה. במסיבת עיתונאים עם מזכ"ל נאטו ינס סטולטנברג בברלין, אמרה מרקל כי היא רוצה לתרום לקידום השיח בין ארמניה לבין טורקיה.

ההצעה עלתה לדיון בפרלמנט בגרמניה בעיתוי רגיש בשביל מרקל. הקאנצלרית מסתמכת על טורקיה כדי לבלום את הפליטים הנכנסים לאירופה מהמזרח התיכון – מדיניות שעוררה ביקורת רבה על הקאנצלרית. מבקרי ההסכם שנחתם בין טורקיה לאיחוד האירופי מתחו ביקורת על היחס הקשה של טורקיה לפליטים, וכן על פעולותיו של ארדואן לדיכוי מיעוטים וחופש העיתונות.

באזהרותיו מפני השלכות אישור ההחלטה הדגיש ארדואן כי גרמניה וגם טורקיה חברות בברית הצפון אטלנטית (נאט"ו), והוסיף כי "אם גרמניה תפעל בנושא יפגעו הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים בין המדינות, וכן הסחר והיחסים הצבאיים". עם זאת מוקדם יותר השבוע אמר ראש ממשלת טורקיה כי מדינתו לא תבטל את הסכם הפליטים עם האיחוד על רקע ההצבעה.

11 מ–28 מדינות האיחוד האירופי הכירו עד היום ברצח הארמנים כרצח עם, ועל אף מחאותיה, טורקיה שמרה על יחסים טובים עם שבע ממדינות אלו. כשצרפת אישרה חקיקה המכירה ברצח העם ב–2011 השיבה טורקיה באופן זמני את שגרירה מפריז ועצרה את שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות. אך על רקע השתתפותן של גרמניה וטורקיה במבצע לעצור סירות פליטים החוצות את הים האגאי מטורקיה ליוון, צעדים מסוג זה מצד אנקרה יהיו כעת מסובכים ובעלי פוטנציאל הרס גדול יותר.

הוויכוח בנושא ההכרה ברצח העם הארמני אינו מתנהל ברמה הבינלאומית בלבד, ומשפיע גם על גרמניה עצמה, המשמשת כבית לכשלושה מיליון בני אדם ממוצא טורקי שלרבים מהם אזרחות כפולה. כך למשל, כ–2,000 טורקים הפגינו בשבוע שעבר בברלין, ואמרו כי הפרלמנט אינו בית משפט ועל כן אינו רשאי למתוח ביקורת. מנגד טענו תומכי ההחלטה כי הם לא מנסים לחנך את טורקיה בענייני מוסר, אלא מבקשים לדחוף לפיוס בין טורקיה לארמנים על ידי בחינה מחודשת של ההיסטוריה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו