בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

בריטניה הצביעה לעזוב: מה צפוי עכשיו?

פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי תגרום לטלטלה ביבשת: לפי תרחיש האימים, קמרון ייאלץ להתפטר, מפלגות קיצוניות יצברו תאוצה ועוצמתה של אירופה תתערער

60תגובות
תומכי מחנה ההישארות באיחוד מאוכזבים, הלילה בבריטניה
Rob Stothard/אי־פי

אזרחי בריטניה הפתיעו הבוקר (שישי) את המומחים וסוכני ההימורים כשתמכו בעזיבת ארצם את האיחוד האירופי. ההחלטה תוביל עכשיו לתהליך בן שנתיים בו תדון ממשלת בריטניה עם הנהגת האיחוד על תנאי הפרישה‎. המהלך צפוי לשלוח גלי הדף שיורגשו מלונדון, דרך בריסל ושאר בירות האיחוד האירופי ועד העולם כולו.‎ אלה ההשלכות הצפויות להחלטה לעזוב את האיחוד.‎

חמישה ימים לאחר ההצבעה ייפגשו ראשי מדינות האיחוד בבריסל לפסגה של יומיים. ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון הצהיר בעבר כי אם ייכשל בניסיונו לשכנע את בני ארצו להישאר באירופה, הוא יפעיל את סעיף 50 באמנה האירופית, שפותח את הליכי הגירושים מהאיחוד. זהו תהליך סבוך של הפרדת רשויות, שבמסגרתה תצטרך בריטניה להגיע לשורה ארוכה של הסכמות בנושאי תקציב, סחר, חקלאות ועבודה, שצפוי לארוך לפחות שנתיים עד לפירוד הרשמי.

במקביל, הממשלה תצטרך להציג תקציב חירום חדש, שבו לטענת שר האוצר ג׳ורג׳ אוסבורן, יחסרו כ–30 מיליארד ליש"ט. התוצאה תהיה קיצוצים חדים בשירותים החברתיים והגדלת החוב הלאומי. רבים במפלגה השמרנית צופים הפיכת חצר לאחר הפסד, ועל פי ההערכות את מקומו של קמרון ברחוב דאונינג 10 יתפוס ראש העיר לשעבר של לונדון, בוריס ג׳ונסון, שהוביל את מחנה העזיבה.

ההפסד במשאל לא יזעזע רק את השמרנים שבשלטון. גם במפלגת הלייבור, שמצויה כבר תשעה חודשים במעין מרי שקט נגד מנהיגה החדש, איש השמאל הרדיקלי ג׳רמי קורבין, צפוי להתפתח עימות חריף. אנשי הזרם המרכזי במפלגה טוענים שכדי ליצור קשר מחודש עם המצביעים בני מעמד הפועלים חייבת הלייבור לתמוך בהגבלות על ההגירה — סיבה מרכזית שבגללה רבים מעדיפים לצאת מהאיחוד — בעוד קורבין מאמין שבריטניה צריכה לקבל את המהגרים בזרועות פתוחות.

בצפון, הפרישה מהאיחוד תוביל את המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט הבריטי, הסקוטים־לאומיים, לדרוש משאל עם נוסף על עצמאותה של סקוטלנד — שבה רוב הציבור תומך בהישארות באירופה. אם משאל העם יוכרע לטובת יציאה, אם כן, תיכנס בריטניה לתקופה של חוסר יציבות שלטוני חסר תקדים.

תומכי היציאה מהאיחוד חוגגים, הלילה בלונדון
TOBY MELVILLE/רויטרס

אבל הסערה הפוליטית שתיווצר לאחר שבריטניה הצביעה בעד עזיבה תחצה עד מהרה את הים אל היבשת. פרישה עתידה להשפיע על מערכות בחירות בשורה של חברות באיחוד. כך יהיה בהולנד, שבה ייערכו בחירות כלליות במארס 2017. מפלגת החירות של חירט וילדרס, בעלת אג׳נדה קיצונית נגד מהגרים ומוסלמים המעלה דרישה דומה לפרישה מהאיחוד, זינקה בחודשים האחרונים למקום הראשון בסקרים. חודש לאחר מכן, באפריל, תלך צרפת לבחירות לנשיאות, ופרישה של בריטניה לצד מהלכים בכיוון זה גם בהולנד תחזק מאוד את מנהיגת החזית הלאומית, מרין לה פן, מובילת הקו המתנגד לאיחוד שצובר אוהדים גם בצרפת. לשם הדגמה, סקר שערך לאחרונה מכון המחקר האמריקאי פיו, גילה ששישים אחוז מהצרפתים כיום מחזיקים בדעה שלילית על האיחוד.

מדינה נוספת שבה תתחזק החזית הפופוליסטית האנטי־אירופאית היא איטליה, שם אמור להתקיים לקראת סוף השנה משאל עם על שינויים חוקתיים שראש הממשלה מתיאו רנצי מבקש להעביר. אם רנצי לא יצליח לזכות ברוב למען תוכניתו — והסקרים מראים יתרון קל למתנגדיו — הוא ייאלץ לקיים בחירות חדשות. או אז צפויה להתחזק מאוד תנועת "חמשת הכוכבים" של הבדרן לשעבר בפה גרילו, המקדמת אג׳נדה לא לחלוטין מגובשת של טינה כלפי הממסד הפוליטי והאיחוד האירופי.

אחרי כל אלה, יהיו העיניים נשואות לגרמניה, שם יתקיימו בחירות בסתיו 2017. עדיין קשה לתאר שיהיה מי שיקרא תגר על האשה החזקה באירופה, אנגלה מרקל, שתכהן אז כקאנצלרית 12 שנים. התערערות האיחוד צפויה לפגוע בתדמיתה, כיוון שהיא עדיין נתפסת כאחראית על שמירת יציבותה של אירופה.

גם אם המפלגות הפופוליסטיות לא יכבשו את השלטון, משאל העם הבריטי צפוי להגביר את הדרישה למהלכים דומים במדינות נוספות. החברות החזקות באיחוד, גרמניה וצרפת, שעד כה דגלו בחיזוק האיחוד המדיני של מדינות אירופה, עשויות לנקוט מדיניות חדשה כדי להכיל את המשבר. אפשרות אחת תהיה להציע מסלולים שונים של חברות באיחוד, שיאפשרו גמישות גדולה יותר לגבי חלק מהתנאים לחברות. אפשרות נוספת תהיה להחזיר את הגלגל אחורה, לימים שבהם היה האיחוד ״שוק משותף״, ולהתרכז רק בנושאי סחר. אולי אף ייערכו שינויים בהסכם ״הגבולות הפתוחים״, שיקר לליבה של מרקל. ואולם, כל שינוי כזה יהיה בבחינת רעידת אדמה וידרוש שנים ארוכות של משא ומתן מתיש ועכור.

העיתוי של הפרישה האפשרית אינו פשוט. האיחוד מתמודד עם שורת משברים פוטנציאליים המאיימים עליו: כלכלת היבשת טרם התאוששה ממשבר גוש האירו; האבטלה נותרה גבוהה במרבית מדינות אירופה; יוון עלולה לפשוט שוב את הרגל, ומדינות נוספות עלולות ללכת בעקבותיה. הצורך בחילוץ כלכלות נוספות ישלח גלי הדף בכל גוש האירו.

במקביל, ישנם גורמים חיצוניים שמטרידים את מנהיגי אירופה. ניסיון מחודש של רוסיה לפעול באוקראינה, ואולי אף לאיים על המדינות הבלטיות החברות באיחוד, צפוי לגרום לחילוקי דעות קשים בתוך האיחוד בין המדינות הדוגלות בקו תקיף והטלת סנקציות על רוסיה לבין אלה שמעדיפות להימנע מעימות עם הקרמלין. כושר העמידות של אירופה אל מול פוטין יושפע גם מתוצאות הבחירות בנובמבר בארצות הברית — ניצחון של דונלד טראמפ, שמרבה להתבטא נגד מעורבות אמריקאית ומאמין שיוכל להיות חבר של מוסקבה, יביא להיחלשות נוספת של אירופה ביחס לפוטין, שרואה באיחוד גורם עוין הנוגס בהשפעתו בקרב מדינות ברית המועצות לשעבר.

ואין לשכוח את המזרח התיכון כגורם בעל השפעה על שלמות האיחוד. פיגועים נוספים של דאעש וגל מחודש של פליטים מסוריה הנכנסים לאירופה דרך טורקיה, יגבירו שוב את הדרישות לסגירת הגבולות בתוך היבשת.

יש בבריסל — ביתם של מוסדות האיחוד — מי שמקווים שפרישת בריטניה, שמטריחה את האיחוד בדרישותיה זה עשרות שנים, דווקא תאפשר לאירופה לדבר בקול אחיד ולהתנהל באופן יעיל יותר. אבל נראה שמנהיגי האיחוד היו מעדיפים שהבריטים, על אף התלונות והספקנות שלהם, יעדיפו להישאר אירופאים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו