פרשנות |

הגירושים בין בריטניה לאיחוד לא סופיים

למרות תוצאות המשאל, הפרידה מהאיחוד תלויה במחליפו של רה"מ קמרון שייבחר רק בעוד כמה חודשים. תאורטית, הוא יוכל להחליט שעם כל הכבוד לרצון העם, עדיף שבריטניה לא תפרוש

אנשיל פפר
אנשיל פפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צעיר מוחה נגד עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי, היום בלונדון
אנשיל פפר
אנשיל פפר

עם היוודע התוצאה המטלטלת של משאל העם בבריטניה שנערך ביום חמישי, נראה לכאורה שכבר אין דרך חזרה. 52 אחוז מהמצביעים הכריעו - בריטניה צריכה לפרוש מהאיחוד האירופי. ועדיין, לא ברור מתי וכיצד זה יקרה. ואם בכלל.

יש רק דרך חוקית אחת שחברה באיחוד יכולה לפרוש בצורה מסודרת יחסית – הפעלת סעיף 50 באמנת ליסבון לפיה על הממשלה של המדינה המעוניינת לפרוש להודיע על כך למועצה האירופית ולהתחיל במשא ומתן של שנתיים לקביעת סידורי הפרישה. בחודש פברואר, כשראש הממשלה דייוויד קמרון הסביר בנאום את ההשלכות של הצבעה בעד פרישה, הוא אמר שבמקרה שהרוב יצביעו עבורה במשאל "העם הבריטי יצפה בצדק שזה יתחיל מיד". בכל פעם שנשאל בפרלמנט או בראיונות מאז, התחייב קמרון שגם אם יפסיד במשאל, הוא יישאר בתפקיד כדי להוביל את התהליך הסבוך.

ביום שישי בבוקר כשהתייצב אל מול המצלמות ברחוב דאונינג, הפר קמרון את שתי ההתחייבויות. הוא הודיע שהוא מתכוון להתפטר בחודשים הקרובים, ברגע שהמפלגה השמרנית תבחר את מחליפו, ושראש הממשלה הבא הוא זה שיצטרך להחליט מתי להפעיל את סעיף 50. במילים אחרות, למרות תוצאות המשאל, בריטניה טרם החלה בהליכי פרישה ואיש כרגע לא יודע מתי זה יקרה. יתרה מזאת, למרות כל הרעש מסביב למשאל העם, אין לו כל משמעות חקיקתית. באופן תאורטי, קמרון, או ראש הממשלה הבא של בריטניה, יכול לומר שעם כל הכבוד לרצון העם, הוא חושב שלטובתה של הממלכה אסור שהיא תפרוש.

בגידת המבוגרים בצעירים: המלחמה הבין-דורית על עתיד אירופה | בשביל קמרון, משאל העם היה תרגיל פוליטי אחד יותר מדי | דווקא אחרי המשאל: הבריטים רצים לגוגל לבדוק מה זה "האיחוד האירופי" | הדרמה בבריטניה החזירה לטראמפ את אלמנט ההיתכנות, אחרי שבועות של דעיכה | החלטת בריטניה לעזוב: הצבעת מחאה נגד "מדינת לונדון" והעולם | בריטניה הצביעה לעזוב: מה צפוי עכשיו?

מה יעשה מחליפו של קמרון? ראש הממשלה הבא לא יוכל כמובן להתעלם מתוצאות המשאל, אבל התזמון של הודעת הפרישה יכול בהחלט להיות עניין גמיש. במסיבת עיתונאים שקיימו ביום שישי, מנהיגי מחנה העזיבה בתוך המפלגה השמרנית, ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג'ונסון ושר המשפטים מייקל גוב, היו מאוד זהירים בהתייחסותם לסעיף 50. הם יודעים שבריטניה נמצאת כעת בעמדת נחיתות מול ראשי האיחוד, הזועמים על הבריטים ומעוניינים לצמצם נזקים ולמנוע פרישות נוספות. אבל האיחוד לא יכול לחייב את הממשלה בלונדון להפעיל את סעיף 50. השאלה האם ומתי לעשות זאת היא עכשיו הקלף החזק היחיד שנותר ברחוב דאונינג. קמרון לא יוותר עליו, וג'ונסון, כעת המועמד המוביל להחליפו, לא מתכוון לחשוף אותו.

חלק מראשי הממשלות של מדינות באיחוד הזדרזו לצאת ביומיים האחרונים בצהרות לוחמניות שאם בריטניה כבר החליטה לעזוב, אז למען יציבות אירופה, היא צריכה לצמצם את תקופת חוסר הוודאות ולעשות זאת במהירות. בחלק מבירות אירופה אף תדרכו עיתונאים ואמרו שתנאי הפרישה לא יהיו נוחים מבחינתה של בריטניה – כדי להרתיע מדינות אחרות שעולה בהם דרישה לקיום משאל עם דומה, כמו הולנד. ביום שלישי תתקיים פסגה של ראשי האיחוד בבריסל, כנראה ללא השתתפותו של קמרון, בו ינסו מנהיגי 27 המדינות הנותרות לגבש עמדה אחידה. ועדיין, הם תלויים בהחלטה הבריטית על הפעלת סעיף 50.

הבחירות לראשות המפלגה השמרנית יתקיימו בעוד שלושה חודשים, ועד אז לא יתקיים שום מהלך משמעותי לקידום הפרישה. ראש הממשלה החדש גם לא ימהר להפעיל את הסעיף מבלי לקיים מגעים שקטים עם מנהיגי מפתח באירופה, בעיקר קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שמאוד מועניינת להשאיר את בריטניה באיחוד למרות הכל. למרות האמירות החד-משמעיות מתקופת הקמפיין על המשאל, ג'ונסון וחלק מחבריו מודעים היטב לקושי העצום שבהיפרדות; ניסוח מחדש של חוקים בריטיים, משא ומתן סבוך על הסכמי סחר עם אירופה ויתר העולם והיערכות ליום שאחרי כשאזרחי בריטניה כבר לא נהנים מהיתרונות הגלומים בדרכון האירופי.

קמרון ניסה לפני המשאל לקבל מאירופה התחייבויות לרפורמה באיחוד שיוכל להציג לבוחריו. בפועל הוא זכה ביבול דל למדי, והבוחרים דחו את זה. אך זה לא חייב להיות סוף פסוק. הגירושים בין בריטניה לאיחוד לא סופיים. הכדור נמצא עכשיו בבריסל, ובעיקר בברלין. מבחינת האיחוד, מדובר לא רק בניסיון אחרון להשאיר את בריטניה, הכלכלה השנייה בגודלה ביבשת בתוך המועדון, אלא גם להיערך מראש לניסיונות פרישה מצד חברות אחרות.

האיחוד יכול להתחיל לחשב מסלול מחדש, לוותר על חלק מהשאיפות הגרנדיוזיות למיזוג נרחב עוד יותר של ריבונות, או להגדיר מסלולים שונים של חברות. הצעה מחודשת מצד אירופה תאפשר לג'ונסון, לגוב ולמנהיגים "מתונים" אחרים של מחנה העזיבה לשנות גם הם את דעתם ולפנות לעם הבריטי במשאל נוסף, הפעם לפי תנאי חברות נוחים יותר מבחינתם. עוד לא נאמרה המילה האחרונה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ