הממסד הבריטי אובד עצות מול ההחלטה לעזוב את האיחוד

רק לאחר ההצבעה על עזיבת האיחוד גילו תושבי בריטניה כי פקידי הממלכה לא נערכו ליום שאחרי ואילו יורשיו של קמרון מופתעים מעצם ניצחונם. באותו זמן באופוזיציה, הלייבור מתפוררת

אנשיל פפר
אנשיל פפר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, היום באנגליה
ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, היום באנגליהצילום: Peter Byrne/אי־פי
אנשיל פפר
אנשיל פפר

ביום שישי התעורר העולם ונדהם לגלות שהבוחרים הבריטים עשו את הלא ייאמן והצביעו בעד עזיבת האיחוד האירופי. 48 שעות מאוחר יותר, התדהמה רק גברה כשהתברר שראש הממשלה המתפטר דייוויד קמרון וצוותו אינם מתכוונים לעשות דבר בעניין, ושלפלג המורד והמנצח במפלגה השמרנית אין מושג מה לעשות עם הניצחון הלא צפוי שלהם. ובצד השני, במקום להיבנות מהפילוג בקרב השמרנים, מפלגת הלייבור שבאופוזיציה קורעת עצמה לגזרים, כשכמעט מחצית מקבינט הצללים שלה מתפטר במחאה על חוסר נכונותו של מנהיג המפלגה ג'רמי קורבין לפרוש לאלתר.

חוסר תפקוד המערכת הפוליטית אולי מוכר לישראלים, אבל איש לא העלה על דעתו שמצב כזה ישרור במסדרונות "אם הפרלמנטים". בבריטניה, החוקה הלא כתובה והשירות הציבורי המקצועני הצליחו לשמר את המכונה השלטונית מאות שנים. דבר כזה פשוט מעולם לא קרה. כשממשלה נופלת בבריטניה, בדרך כלל לאחר בחירות כלליות, המנגנון של הממלכה ממשיך לתפקד ללא הפרעה. ראש הממשלה החדש מגיע בבוקר שאחרי לדאונינג 10, לאחר שעצר לכמה דקות בארמון בקינגהאם לנשק את ידה של המלכה. הסבלים כבר הכניסו את חפצי משפחת ראש הממשלה לדירת המגורים העליונה, והמזכירים מוכנים עם תיבות גדושות בתדריכים ולוחות זמנים. הם כבר למדו את מצע הבחירות של המפלגה והכינו תוכניות ראשוניות ליישום מדיניותה החדשה, או הכינו הסברים מדוע עדיף להמתין עם הבטחות מסוימות מקמפיין הבחירות.

בגידת המבוגרים בצעירים: המלחמה הבין-דורית על עתיד אירופה | בשביל קמרון, משאל העם היה תרגיל פוליטי אחד יותר מדי | דווקא אחרי המשאל: הבריטים רצים לגוגל לבדוק מה זה "האיחוד האירופי" | הדרמה בבריטניה החזירה לטראמפ את אלמנט ההיתכנות, אחרי שבועות של דעיכה | החלטת בריטניה לעזוב: הצבעת מחאה נגד "מדינת לונדון" והעולם | בריטניה הצביעה לעזוב: מה צפוי עכשיו?

אבל החלטתו של קמרון להודיע על התפטרותו, שתיכנס לתוקף לא מייד אלא בעוד שלושה חודשים, בעוד בריטניה צוללת אל המשבר החוקתי הקשה ביותר מאז ויתר המלך אדוארד השמיני על המלוכה ב-1936, הביאה על הממלכה תקופה לא מוכרת של דמדומי שלטון. רשמית קמרון עדיין שולט בעניינים, אבל הוא הבהיר שלא ילחץ על כפתור הפרישה – הפעלת סעיף 50 באמנת ליסבון – שיחל את תהליך הגירושים הסבוכים מהאיחוד.

עם זאת גם חברי מפלגתו של קמרון שקראו עליו תיגר וניצחו אינם ממהרים לעשות זאת. הם אמנם הבטיחו לציבור הבריטי שעזיבת האיחוד תביא ברכה על בריטניה "עצמאית", אבל כעת הם מודים שאין להם שום תוכנית כיצד להגשים זאת. גם השירות הציבורי, שתמך בקמרון ברצונו להישאר באיחוד, לא הכין תוכנית מפורטת, חוץ מניסיון מבוהל לייצב את השווקים בימים הקרובים. "בנק אוף אינגלנד" עסוק במהלכי חירום כדי למנוע מהלירה שטרלינג להתרסק לתהום.

שני דברים צפויים לקרות מחר (שני) בבוקר. הבורסה בלונדון תפתח לאחר סוף שבוע של חוסר ודאות ומישהו, לא ברור מי, יצטרך להרגיע את השווקים ולהבטיח שמאות מיליארדים נוספים לא יימחקו מערכן של החברות המובילות בבורסת לונדון. יום שני הוא גם היום בו העיתון דיילי טלגרף מפרסם את מאמרו השבועי של בוריס ג׳ונסון, חבר פרלמנט ועד לפני חודשיים ראש העיר לונדון. בחודש מארס השתמש ג׳ונסון בטורו כדי להודיע לעם כי הוא החליט להצטרף לקמפיין הפרישה. הטור השבוע צפוי להיות גורלי עוד יותר. כעת מצפים ממנו הבריטים להציג את חזונו: כיצד תיפרד בריטניה מהאיחוד ומה תהיה דמותה ביום שאחרי.

ג'ונסון הוא כותב מוכשר המסוגל לנפק אלף מלים משעשעות ואלגנטיות בזריזות. אבל ניסוח מדיניות, מעבר לקריאה להוסיף שבילי אופניים בלונדון, מעולם לא היה התחום החזק שלו. יש מי שכבר מעריך שג׳ונסון, בהנחה שיחליף את קמרון ברחוב דאונינג, לא באמת מעוניין בכאב הראש העצום של פרישה. הוא ימשוך את הזמן מתוך תקווה שבשלב כלשהו תשכנע קאנצלרית גרמניה את עמיתיה באיחוד להציע לבריטניה תנאי חברות משופרים, או מעמד מיוחד. משהו שג'ונסון יוכל להציג כהישג היסטורי וללכת איתו למשאל עם חוזר.

ראשות הממשלה עדיין לא מונחת בכיס של ג'ונסון, שעשוי להפסיד בבחירות להנהגת המפלגה. ראש העיר לשעבר רחוק מלהיות אהוד בקרב כלל עמיתיו למפלגה, שרבים מהם רואים בו טיפוס חסר עקרונות ואופורטוניסט. לקראת המאבק על תפקיד היורש של קמרון, צפויים לפחות עוד חמישה בכירים במפלגה להודיע על התמודדות והשמרנים שעדיין נאמנים לקמרון יפעלו ככל הנראה נגדו.

אך ללא קשר לזהות המנצח בקרב על ראשות המפלגה השמרנית, אותו אדם זכה כבר עתה בבונוס פוליטי משמעותי: ראש הממשלה הבא של בריטניה אינו צפוי לסבול מהצקות של אופוזיציה מתפקדת. במקום לנצל את התפטרות קמרון כדי להציג חלופה ברורה לשלטון, מפלגת הלייבור נמצאת במאבק פנימי חריף יותר מזה של השמרנים. ניצניו של מאבק זה נזרעו כבר לפני עשרה חודשים כשמנהיג הלייבור ג׳רמי קורבין, מורד נצחי ומרקסיסט מושבע, הפתיע את כולם כשנבחר להנהגת המפלגה. קורבין לא זכה לתמיכתם המלאה מסיעת הלייבור בפרלמנט והתמודד עם תסיסה גוברת מאז נבחר. אבל הקמפיין המהוסס והחיוור שניהל למען הישארות באירופה, עמדה ברורה של כמעט כל המפלגה, הגדיש את הסאה אצל עמיתיו.

מאז שבת, זרם עקבי של הדלפות ממשרדי המפלגה מתאר כיצד יועציו הקרובים של קורבין, מעגל של אידיאולוגים מהשמאל הרואים באיחוד מנגנון דיכוי קפיטליסטי, מנעו מראש המפלגה מלהשתתף באירועים למען הישארות באיחוד וצינזרו את נאומיו כך שיכללו בעיקר ביקורת על האיחוד. כעת מאשימים אותו בכירי המפלגה באובדן מעוזי מעמד הפועלים בצפון אנגליה, שם מצביעי לייבור מסורתיים הצביעו בהמוניהם לעזוב. הם רואים בכך חבלה מכוונת ודורשים שקורבין יפרוש כי איבדו אמון בהנהגתו.

בסוף השבוע החלו להיערך למרד במפלגה. קורבין הגיב בפיטוריו של שר החוץ בממשלת הצללים, הילרי בן, מהדמויות הפופולריות באגף המתון. ביום ראשון, לפחות שמונה חברים נוספים בקבינט הצללים הודיעו על התפטרותם במחאה על מה שהם תופסים כהנהגה לקויה. אך על אף שאיבד את האמון של רוב צוותו הפוליטי, קורבין נחוש להישאר בתפקיד. הוא יוכל אולי להסתמך על תמיכתם של מאות אלפי חברי מפלגה מהשורה שהצטרפו ללייבור מתוך אמונה שקורבין מייצג סגנון שונה של פוליטיקה סוציאליסטית. בכל מקרה, בין אם ישרוד את החודשים הקרובים ובין אם לאו, ללייבור צפויה תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שסעים עמוקים בין הסיעות ובעיקר בין חברי הפלרמנט שרובם המכריע מתונים, וחברי המפלגה שרדיקלים בהרבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ