נחשפה מנהרת הימלטות שנחפרה בידי יהודים ביער פונאר, אחד מאתרי ההשמדה של הנאצים בליטא

המנהרה אותרה בידי משלחת משותפת של רשות העתיקות ואוניברסיטת הרטפורד, באמצעות רדאר חודר קרקע. 40 אסירים נמלטו דרכה, אך רובם נתפסו והוצאו להורג. 15 מהם הצליחו לברוח

ניר חסון
ניר חסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ההכנות לסריקה בבור בו הוחזקו האסירים, ביער פונאר
ההכנות לסריקה בבור בו הוחזקו האסירים, בפונארצילום: עזרא וולפינגר / PBS
ניר חסון
ניר חסון

מנהרת הימלטות שנחפרה על ידי אסירים יהודים ביער פונאר שליד וילנה אותרה על ידי ארכיאולוג ישראלי באמצעות רדאר חודר קרקע.

יער פונאר היה אחד מאתרי ההשמדה ההמוניים הגדולים של הנאצים במזרח אירופה. כמאה אלף איש הוצאו שם להורג והושלכו לבורות שנחפרו ביער. 70 אלף מתוכם היו יהודים. בזמן נסיגת הכוחות הגרמניים מהאזור בשל מתקפות הצבא האדום בסוף 1943, החלו הנאצים בפעולה לטשטוש עקבות ההשמדה. קבוצת עבודה ובה 80 אסירים ממחנה הריכוז שטוטהוף הובאה למקום כדי לפתוח את קברי האחים, לערום את הגופות ולשרוף אותן. העבודה נעשתה כאשר רגלי האסירים היו כבולות.

סריקת האתר בטכנולוגית הדימות התת קרקעי
סריקת האתר בטכנולוגית הדימות התת קרקעי בפונארצילום: עזרא וולפינגר / PBS

האסירים הבינו כי בסוף העבודה הם יירצחו, ויזמו תוכנית בריחה – בשעות הלילה הם חפרו מנהרה שהובילה מהבור בו נכלאו בשעות הלילה למרחק 35 מטרים, מעבר לגדרות המחנה. אחרי שלושה חודשי עבודה, ב-15 באפריל 1944, ניסרו האסירים בפצירה את הכבלים שעל רגליהם, וארבעים מהם נמלטו דרך המנהרה. עד מהרה השומרים גילו אותם, ורובם נורו או נתפסו. 15 מהם הצליחו לברוח, ו-11 הגיעו אל הפרטיזנים ושרדו את המלחמה. אחד מהם, מרדכי זיידל, הדליק משואה בערב יום השואה בשנת 2005.

"שמנו אותם על הקרשים, ראש לראש רגל לרגל, היתה משרפה של בערך 3,000 קורבנות ואז היו מדליקים וזה היה נורא, אני רואה את האש. רק אלוהים יודע באיזה מצב אנחנו היינו. אחרי חודש החלטנו לברוח, חפרנו מנהרה של 30 מטר של עומק בתוך האדמה, הגיעו ליער ושם התחברנו ליחידות הפרטיזנים. נלחמנו והשתתפנו בשחרור וילנה", סיפר זיידל.

דר' ג'ון זליגמן בכניסה לדרך המובילה לאתר ההשמדה בפונאר
דר' ג'ון זליגמן בכניסה לדרך המובילה לאתר ההשמדה בפונארצילום: עזרא וולפינגר / PBS

מאז תום המלחמה, נעשו כמה ניסיונות לאתר את המנהרה, ללא הצלחה. לאחרונה הצליחה משלחת מחקר בראשותו של ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מטעם רשות העתיקות הישראלית ופרופ' ריצ'רד פרוינד מאוניברסיטת הרטפורד בארה"ב לאתר את המנהרה באמצעות שיטה של דימות תת קרקעי (Electrical Resistivity Tomography). הפרויקט נערך בתמיכת המוזיאון הלאומי היהודי ע"ש הגאון מווילנה, חברת אדויז'ן וסדרת המדע הפופולרי NOVA של ערוץ הטלביזיה האמריקאי PBS. 

רוחבה של המנהרה הוא כ-60 סנטימטרים וגובהה כ-40, והיא הספיקה רק לזחילה. האסירים תמכו את הקרקע באמצעות קרשים, ולכן היא שרדה. "כישראלי שאבותיו הגיעו מליטא, התרגשתי עד דמעות ברגע הגילוי של המנהרה. זוהי עדות נוגעת ללב, לניצחון התקווה על הייאוש", אומר זליגמן.

זליגמן הגיע לפרויקט בעקבות טיול שורשים משפחתי. נוסף על המחקר באתר ההשמדה, הוא מבצע מחקר באתר בית הכנסת הגדול של וילנה. "כל הסיפור של יהדות וילנה, זה סיפור של יצירה והיסטוריה מפוארת, זה הסוף של הסיפור. לחפור את החיים של הקהילה ולא רק את המוות", אמר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ