סוד גלוי: מתנגדי משטרו של פוטין מורעלים בשיטתיות

אנשי אופוזיציה, עיתונאים ומדליפים רבים, ברוסיה או מחוצה לה, מתים בפתאומיות, לרוב באמצעות רעל. הקרמלין ממשיך להכחיש קשר, אך למומחים ולמעטים ששרדו אין ספק מי אחראי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באזרבייג'ן, לפני כשבועיים

מנקודת השקפה מסוימת, ודאי זו של הקרמלין, התנהגותו של ולדימיר קארא־מורזה יכלה להיחשב לבגידה במולדתו. בסדרה של פגישות פומביות בגבעת הקפיטול בוושינגטון קרא קארא־מורזה, מראשי האופוזיציה הרוסית, לחברי בית הנבחרים האמריקאי להרחיב את הסנקציות הכלכליות נגד ממשלת רוסיה בהתאם לחוק הנקרא "חוק מגניצקי".

אך השינויים היחידים שקארא־מורזה חש בשובו למוסקבה חודש לאחר מכן, במאי 2015, היו בגופו. באמצע פגישה עם חבריו, הוא החל להרגיש רע. זיעה כיסתה את גופו וקיבתו התהפכה. "זה קרה מהר מאוד. הרגשתי בסדר גמור ותוך 20 דקות בערך קצב פעימות הלב שלי הוחש, התחלתי להזיע ולהקיא ומיד איבדתי את ההכרה", אמר בראיון. לאחר שהתעורר מתרדמת בת שבוע, רופאיו אמרו לו שהוא בלע רעל — אם כי הם לא הצליחו למצוא סימני רעל הניתנים לזיהוי. הוא בטוח שהורעל על ידי שירותי הביטחון.

הוא אמנם נשאר בחיים, אך לאחרים לא שיחק המזל. לרציחות פוליטיות, שבתקופה הסובייטית נעשה בהן שימוש נרחב, יש שוב חלק נכבד במדיניות החוץ של הקרמלין. זהו הכלי האכזרי ביותר ברפרטואר ההפחדה שמטרתו להשתיק את מבקרי המשטר בבית ובחו"ל, או להטיל עליהם אימה.

עיתונאים ואזרחים החושפים שחיתויות, פעילים למען זכויות האדם, פוליטיקאים מהאופוזיציה וכל רוסי שמאיים על התדמית של רוסיה שהנשיא ולדימיר פוטין שואף להציג מטופלים בקשיחות. הם מושלכים לכלא באשמות בדויות, מושמצים בתקשורת ובתדירות גוברת אף נרצחים.

מתנגדי משטר פוטין שהורעלו, נורו או הוכו

הרעלות מכוונות מתרחשות ללא עידון או תחכום רב. אמנם הרעל בדרך כלל איננו ניתן לגילוי, ובכך מאפשר לממשלה להכחיש, אך ההרעלות אינן מותירות ספק במעורבות הממשלה וייתכן אפילו שזוהי מטרתן. אחד הנרצחים המפורסמים ביותר היה אלכסנדר ליטוויננקו, מתנגד חריף לפוטין שמת ב–2006 בלונדון מהרעלת פולוניום־201 לאחר שהורעל על ידי סוכנים רוסים.

רציחות ומקרי מוות בנסיבות לא ברורות נראים כעת איום גדול עד כדי כך, שמבקרי קרמלין נמלטים לעתים קרובות מרוסיה ומסתירים את מקום מגוריהם. ואולם, רוסיה לא הודתה מעולם בביצוע מעשי רצח בהתאם לחוק מ–2006.

אחד מאלה שנמלטו לאחרונה מרוסיה הוא גריגורי רודצ'נקוב, שחשף את שערוריית הסמים בספורט הרוסי. למנוסתו היתה סיבה של ממש, לאחר ששני בכירים אחרים, שהיו מודעים לשערורייה, מתו באופן בלתי ברור כשהיא החלה להתפרסם. רק החודש נאלצה חושפת שחיתות אחרת, יוליה סטפאנובה שנמלטה לארה"ב עם בעלה, לעבור דירה מחשש שהאקרים מצאו את מקום מגוריה. "אם יקרה לנו משהו, תהיו בטוחים שזו לא היתה תאונה", אמרה סטפאנובה.

לאחרונה קבע חוקר מקרי מוות כי טראומה כתוצאה ממכה קהה היתה סיבת מותו של מיכאיל לסין, אחד מבכירי הקרמלין, שהיה בן 57 במותו. תחילה נטען שלסין, שמת אשתקד בחדר מלון בוושינגטון, מת מהתקף לב.

אך "חוק מגניצקי", אותו חוק שקארא־מורזה ביקש מחברי בית הנבחרים האמריקאי להרחיב, הוא כנראה הסיבה הקטלנית ביותר בשנים האחרונות. סרגיי מגניצקי, עורך דין ומבקר פנים, נשלח לכלא לאחר שהורשע בהעלמת מס בזמן שחקר החזרי מיסים בסך 230 מיליון דולר שבכירים רוסים מושחתים רצו לקחת לעצמם. הוא מת בכלא ב–2009 לאחר שלא קיבל טיפול רפואי. החוק שנקרא על שמו הועבר בבית הנבחרים האמריקאי ב–2012 ובמסגרתו נחסמה הגישה למערכת הפיננסית של ארה"ב לרוסים שנחשדו בהפרת זכויות אדם והתחמקו מעונש בארצם. פוטין, שראה בחוק התערבות בענייני ארצו, עשה מאמצים אדירים נגדו ולאחר שאושר, הגיב בכך שאסר על זוגות אמריקאים לאמץ ילדים רוסים.

אחרי מגניצקי מת עוד מקורב. אלכסנדר פרפיליצ'ני, בנקאי ששמו נקשר בתוכנית העלמת הכספים, הגיע ללונדון ב–2009 והעביר מסמכים הנוגעים לחקירה לחוקרים שווייצריים. ב–2012, בהיותו בן 44 ובמצב בריאות מעולה, לכאורה, הוא לקה בהתקף לב בזמן ריצה. רק ב–2015 הצליח בוטניקאי לזהות את הסיבה למותו של פרפיליצ'ני: בקיבתו היו שרידים של גלסמיום, צמח רעיל נדיר שצומח בהימלאיה.

לא תמיד מוכתרים ניסיונות הרצח בהצלחה. אחת הטעויות האלה היתה בניסיון הרצח של קארא־מורזה. על אף שהוא שקע בתרדמת ובגופו היו תסמינים שהביכו את הרופאים, החלמתו היתה מלאה מלבד הצליעה שנותרה ברגלו. מעבדה בצרפת מצאה מתכות כבדות בדמו, אך לא הצליחה להסביר היכן וכיצד בלע אותן. קארא־מורזה, בן 34, משוכנע שבלע את הרעל כשטס עם חברת התעופה הרוסית אירופלוט.

זו לא היתה הפעם הראשונה שאירעה תקרית כזו. ב–2004 הורעלה העיתונאית אנה פוליטקובסקיה כששתתה תה מורעל בעת טיסה באירופלוט. היא נשארה בחיים, אך נורתה למוות ליד מעלית בבניין מגוריה שנתיים לאחר מכן.

על אף שניצל בשן ועין, קארא־מורזה יודע שהסכנה לא חלפה. הוכחה מצמררת לכך צצה בפברואר האחרון, בדמות אזהרה בחשבון האינסטגרם של רמזאן קדירוב, נשיא צ'צ'ניה. בתמונה נראה קארא־מורזה ליד הפרלמנט האירופי בשטרסבורג, עם ראשו במרכז כוונות של רובה. עליו היתה הכותרת: "אלה שלא הבינו עוד יבינו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ