האפיפיור הכריז על האם תרזה קדושה

לעיני ראשי מדינות, נזירות, כמרים ו-1,500 חסרי בית הצהיר פרנסיקוס על קדושתה של הנזירה שנודעה בטיפול בעניים. מחיאות הכפיים נשמעו בכיכר פטרוס הקדוש בוותיקן עוד בטרם סיים את דבריו

לוגו אי-פי
אי-פי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כיכר פטרוס הקדוש בותיקאן עמוסה במשתתפים בטקס, היום
כיכר פטרוס הקדוש בוותיקאן, היוםצילום: Alessandra Tarantino/אי־פי

האפיפיור פרנסיסקוס הכריז היום (ראשון) על האם תרזה כקדושה, ובכך חלק כבוד לנזירה הקטנה שדאגה לעניים ביותר בעולם.

מחיאות הכפיים נשמעו בכיכר פטרוס הקדוש עוד בטרם סיים פרנסיסקוס את הכרזתו בטקס הקנוניזציה שבמיסה שערך, עדות להערכה לה זכתה אמא תרזה מצד נוצרים ולא נוצרים כאחד.

מבחינת פרנסיסקוס, אמא תרזה יישמה את האידיאל של הכנסייה כ"בית חולים שדה" רחום לעניים מכל, הסובלים ממחסור חומרי ורוחני. במובן מסוים, הכרזתו של האפיפיור בזמן "שנת הרחמים" הופכת את תרזה לאייקון של כל תקופת כהונתו.  

למאות אחיות מיסיונריות היו מושבים בשורות הקדמיות במיסה, והן ישבו תחת שמש קופחת ושמים כחולים, לצד 1,500 חסרי בית ו-13 ראשי מדינות, בהם מלכת ספרד סופיה. "היא נתנה את הלב שלה לעולם", אמרה שרלוט סמבה בת ה-52 שהגיעה למסה מגבון יחד עם שלוש בנותיה. "רחמים, מחילה, פעולות חיוביות: זה הלב של אם העניים".

ציור של האם תרזה, היום בוותיקאן
דמותה של האם תרזה, היום בוותיקאןצילום: STEFANO RELLANDINI/רויטר

על אף שהיה רב, הקהל היום לא היה גדול כפי שהיה כאשר 300 אלף בני אדם השתתפו בהכרזה על תרזה כמבורכת, ב-2003. זאת, בין השאר, בגלל חששות מפיגועים של איסלאמיסטים קיצונים באירופה. חששות אלה יצרו נוכחות עצומה של 3,000 אנשי ביטחון סביב הוותיקאן, וגם המרחב האווירי במדינה נסגר לתנועת כלי טיס. ואולם אלה שהגיעו בכל זאת – נזירות, כמרים, מתנדבים, עולי רגל ותיירים - השתוקקו לקבל אחד מ-100 אלף הכרטיסים שהוצאו למסה. קבוצה אחת של כ-40 הודים הגיעה מאיטליה כדי לכבד את האשה שקיבלה את האות האזרחי הגבוה במדינתם על עבודתה בסלאמס בכולכתה. קבוצה אחרת של כמאה אזרחי קוסובו נשאה שלט עליו נכתב "האם תרזה: התפללי למעננו".

האם תרזה נולדה באלבניה בשם אגנס בוז'אחיו ב-1910. כשהיתה בת 18 יצאה להודו, ושם הפכה לנזירה. במשך 15 שנים לימדה גיאוגרפיה והיסטוריה לבנות המעמד הבינוני בבנגל, עד אשר בספטמבר 1946, בעיצומה של שפיכות דמים בין הינדים למוסלמים בהודו, שמעה קול בעודה נוסעת ברכבת. "המסר היה ברור", סיפרה מאוחר יותר, "היה עליי לעזוב את המנזר ולעזור לעניים. זו היתה פקודה".

היא הוכשרה כאחות, אספה סביבה נזירות, התגברה על התנגדות האפיפיור והחלה בסיוע לעניים מכל. בהמשך הפך ארגונה לבינלאומי. ב-1979 קיבלה את פרס נובל לשלום. היא מתה ב-1997 בגיל 87. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ