בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גסיסת הצרפתיות: עיירות צרפת דועכות ומערערות את היציבות הפוליטית במדינה

אלבי התוססת איבדה את בתי הקפה והאטליזים, וכמוה עיירות רבות בצרפת. וכשהגאווה הלאומית הופכת לחרדה, התושבים שוברים חזק ימינה

4תגובות
אלבי, צרפת. השקיעה ניכרת במאות יישובים נוספים
Dmitry Kostyukov / NYT

הצבע דהוי, אבל הכיתוב עדיין ברור: "מכולת". חזיתה של החנות הנטושה נראית כמו תפאורה. מולה ניצב סלון קעקועים שממנו אין יוצא ואין בא. הרחוב שומם. חנויות נטושות נוספות פזורות בלבה העתיק של העיירה אלבי, שבו מתנוססת קתדרלת לבנים מרשימה מהמאה ה–13 — אחד האוצרות הבלתי מעורערים של צרפת. אמנם אפשר למצוא כאן חנויות מזכרות לתיירים ורשתות בגדים פעילות, אבל אין פה חנויות מכולת, אטליזים או בתי קפה הומי אדם, שאפיינו במשך מאות שנים את עריה הקטנות של צרפת.

לא קל לעקוב אחר התמורות והדעיכה בצרפת, שבה היופי נמצא בכל מקום ונדמה שהחיים בה לא השתנו זה עשרות שנים. אבל השקיעה באלבי ניכרת במאות יישובים נוספים. צרפת מאבדת את לב עיירות השדה ההיסטוריות שלה, שבהן בלזאק מיקם את סיפוריו, מושלים פרסמו צווים ותושבים קנו במכולת 50 סוגים של גבינות.

הגעתי לאלבי בינואר, בשולי סיקור הבחירות לנשיאות. אני מכיר את העיר זה 35 שנה; ביקרתי בה לראשונה ב–1982 עם חברתי מהקולג'. גיליתי עיירה תוססת, פנינה אדמדמה הבנויה מלבנים שבהן השתמשו בימי הביניים, החוסה תחת שמש הדרום החמה. נשביתי בקסמיה.

חזרתי לאלבי בינואר — לא בעקבות אחד המועמדים לנשיאות, אלא בניסיון להבין טוב יותר את הפרדוקס הצרפתי שמתחת לפני השטח של מערכת הבחירות: גאווה עמוקה ממה שנתפש בעיני הצרפתים כאורח חיים ייחודי, לצד חרדה מתמדת מפני הכחדתו.

אלבי, צרפת. השקיעה ניכרת במאות יישובים נוספים
Dmitry Kostyuko / NYT

מערכת הבחירות הזאת אינה דומה לקודמותיה, בגלל השאלה המרחפת ביחס לסיכוייה של מועמדת הימין הקיצוני מרין לה פן לעשות את הבלתי יאמן ולנצח. היא כבר דחקה את השיח ימינה והבטיחה לבוחריה לא רק להגן על הצרפתים, אלא גם על הצרפתיות. בין שהאיום מכונה בפיה אסלאם, הגירה או גלובליזציה, התחייבותה לבוחרים לא משתנה: אני האשה שתשמר את אורח החיים הצרפתי. דעיכתם הגלויה של מרכזים עירוניים היסטוריים כאלה שזורה בחרדות אלה. 

על פי מפקד שנערך בעיירות צרפת, שיעור העסקים המסחריים הלא־פעילים גדל כמעט פי שניים ב–15 השנים האחרונות — עד ל–10.4 אחוזים. במקביל נרשמה בעיירות אלה פנייה חדה לימין המפה הפוליטית. אלבי, עיירה של כ–49 אלף תושבים, מזוהה במסורתה עם המרכז, אבל גם היא דועכת ומתמלאה בחרדות פוליטיות.

"אם לא יעשו משהו, חלק משמעותי מנשמתה של צרפת ימות ועמה גם יותר ממחצית אוכלוסייתה של צרפת", כתב באחרונה איש העסקים שארל בייגבדר בעיתון לה פיגארו, במאמר שבו קרא לגבש בדחיפות "תוכנית מרשל" לערי השדה של צרפת.

לפני בואי לאלבי הגיע לידי דו"ח ממשלתי, ניתוח שלאחר המוות לערי בירה פרובינציאליות צרפתיות: אז'ן, לימוז', בורז', אראס, בזייה, אוסר, וישי, קאלה ואחרות. בערים העתיקות האלה, שרבות מהן נפגעו קשה יותר מאלבי, יחסי הגומלין בין בני האדם לאדריכלות, בין הלבנים השחוקות לחיי הציבור היו אחד מכורי ההיתוך של ההיסטוריה והתרבות הצרפתיות במשך מאות שנים. כעת הן בסכנה, כי אפילו השפה היבשה של הדו"ח סיפרה שחלק חיוני מחיי צרפת הולך ונעלם. "אבדן החיוניות של המרכזים העירוניים מדאיג", ציין הדו"ח הממשלתי, "כי חנויות תורמות רבות לחיי העיר ובדרך כלל מעצבות אותם".

פגישתי הראשונה היתה עם חושף הבעיות המקומי, שהסכים לערוך לי סיור בעיר. פלוריאן ז'ורדן איננו חושף שחיתויות ולא חשף שחיתות מקומית, אלא שפך אור על הידרדרות העיר. הבלוג הקפדני שלו, שהופץ על ידי התקשורת הצרפתית, עורר טינה רבה כל כך בקרב הממסד המסחרי של אלבי, שבשנה שעברה ערכו חברי אגודת הסוחרים הפגנה נגדו בכיכר המרכזית.

ז'ורדן, בעל תואר בהיסטוריה ובגיאוגרפיה, פרסם מפה מקוונת וצייר גולגולת ועצמות על כל חנות ריקה. הוא גילה כי כ–40 אחוז מהחנויות הנותרות מכרו בגדים, והביע את הסברה שחלק גדול מהמחזור שלהן התקבל ממכירות לתיירים. במרכז העתיק של אלבי לא נותר אף קצב, ונשארה בו רק מאפיה מסורתית אחת.

ז'ורדן, פריזאי במוצאו, עבד כמעט במחתרת ורק מעטים בעיר — אפילו מבין עמיתיו — ידעו את שם המשפחה שלו. פגשתי אותו ביום שישי בבוקר, בכיכר סחופת הרוחות בצל קתדרלת סנט ססיל — מצודת לבנים ענקית שנבנתה לפני 800 שנים כדי להטיל אימה בלבותיהם של הכופרים מבין תושבי האזור. כשצעדנו ברחוב המסחרי הראשי התקשיתי להשוות את הרחוב הריק עם הרחוב החי והתוסס שמילא אותי עונג 35 שנים לפני כן.

"במרכז העיר אין חנויות מכולת ואין קפה שכונתי, וזו בשבילי בעיה חמורה", אמר ז'ורדן.
בכל רחוב שבו הסתובבנו ראינו את שברירותה של העיר. תגי שמות לא היו צמודים לזמזמים בכניסות לבתים הישנים. תריסים נשארו סגורים ביום ובלילה. בהתאם להערכות, 15 אחוז מהבתים הישנים האלה ריקים.

ז'ורדן ידע שמשהו לא בסדר זמן קצר לאחר בואו מפריז ב–2013. "שמתי לב לכך מיד. ממש מולנו ניצבו שני בניינים יפהפיים ריקים. חשבתי שזה מוזר, אבל אחר כך התחלתי לראות עוד ועוד בתים וחנויות ריקים".

המשכנו הלאה ועברנו ליד שתי חנויות שעל חלון הראווה שלהן היתה הכתובת "חיסול כללי". התחושה שהיתה לי שנים רבות לפני כן, של מקום עירוני צפוף, נעלמה. "תסתכל, כאן היה קפה", אמר ז'ורדן והצביע על חנות לבגדי נשים, שבה עדיין נראו שרידיו של בית קפה מסורתי.

ז'ורדן דיבר בלהט של מחזר מאוכזב. הוא בא לגור באלבי כדי לאמץ את יופיה ולהימלט מהרעש וההמולה של פריז, אך במקום זאת מצא רפיון מזדחל. הוא סבר שתפקידו לעורר את האזרחים. "הסכנה גדולה לעירנו האפיסקופלית היפה", כתב בבלוג שלו. "קריאותיהם של ילדים נדמו ולא יישמעו יותר", כתב העיתון המקומי, לה דפש דו מידי, כשבית הספר נסגר.

בימים עברו, השוק המקורה היה מרכז של חיים ומסחר, אך ימים אלה חלפו ללא שוב. "אתה מרגיש כאילו הזמן עצר מלכת", אמר ז'ורדן. באחדים מהרחובות לא ראינו כמעט אף אדם. "אפשר לראות בבירור שאנחנו ברחוב גוסס", אמר ז'ורדן ברחוב אמיל גראן, שבו הגיע סיורנו לקצו. "יש בתים שלמים שבהם אין נפש חיה".

התקשרתי לעירייה כדי לקבוע פגישה עם ראשת העיר סטפני גירו־שומיי, החברה במפלגת המרכז־ימין של צרפת, ונתקלתי בהיעדר בולט של התלהבות מצד הדוברת שלה. כשסוף סוף נפגשתי עם גירו־שומיי, היא טענה שהידרדרות העיר "היא שולית" וגינתה את ז'ורדן. "הוא בא הנה רק כדי שידברו עליו".

פגישתי האחרונה לפני צאתי מהעיר היתה עם אריק לאמאר. בשנה שעברה הוא סגר את חנות הצעצועים האחרונה של אלבי. "לפני 20 שנה מרכז העיר היה עדיין מלא חיים. אנשים נהגו לבוא אליו כדי לקנות", אמר לאמאר והוסיף כי "הערים האלה גוססות בגלל שראשיהן תמיד אומרים 'כן' ליזמים שבונים מרכזי קניות. אלבי היא עדיין עיר מופלאה. לתיירים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו