בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרוש מנהיג כריזמטי: הפופוליזם באירופה משקף את כישלון המרכז

בהולנד המועמד הקיצוני וילדרס מעורר את מערכת הבחירות ובצרפת פרשת השחיתות מפילה את נציג הימין-מרכז פיון. הממסד הישן לא השכיל לענות לצרכיו של הציבור, שמחפש כעת פתרונות אצל מועמדים שלפני כמה שנים דשדשו בשוליים

תגובות
תומכי וילדרס אוחזים בשלטים: הולנד שוב שלנו, בחודש שעבר
Peter Dejong/אי־פי

לאחר הברקזיט וניצחון דונלד טראמפ בארה"ב, תשומת הלב הבינלאומית מתמקדת בהתגברות כוחות פופוליסטיים ולאומניים באירופה. אבל יש למציאות זו צד נוסף, מדובר פחות, והוא הכישלון של הממסדים הפוליטיים של המרכז־שמאל והמרכז־ימין ביבשת, בהצגת יורשים ראויים לאמון.

בהולנד, למשל, המערכת הפוליטית מפולגת כפי שלא היתה מעולם. 28 מפלגות יתמודדו בבחירות בשבוע הבא, ואזרחים רבים טרם החליטו למי יצביעו, אם כלל. את העניין בבחירות מעורר חירט וילדרס, שמפלגת החירות שלו שונאת הזרים, המתנגדת לאיסלאם ולאיחוד האירופי, עומדת לזכות בנתח נאה מהקולות.

וילדרס מובן יותר כאנטי־פוליטיקאי, לא שונה מטראמפ. אף שהשקפותיו מעוררות התנגדות, יש לו איכויות של כוכב שחסרות לפוליטיקאים קונבנציונליים יותר במדינה. כלומר, הבולטות של וילדרס נובעת בחלקה מחוסר הבולטות של מארק רוטה, ראש הממשלה מטעם המרכז־ימין.

בצרפת, הניצחון בבחירות לנשיאות שהסבב הראשון שלהם יתקיים בחודש הבא, היה כבר מונח בכיסו של מועמד המרכז־ימין פרנסואה פיון. אלא שפיון נתון כעת במאבק להצלת שמו הטוב — נוכח חשד לשחיתות. אם המצביעים אינם מעוניינים שמארין לה פן, מנהיגת החזית הלאומית הימנית קיצונית, תבחר, מי שעשוי לנצח בבחירות הוא עמנואל מקרון. מקרון חסר הניסיון עורר את התלהבותם של מצביעים צעירים, שסבורים כי פנים חדשות הן אף פעם לא דבר רע אבל זה בדיוק מה שנאמר על ניקולא סרקוזי.

פילון בעצרת תמיכה, שלשום
GEOFFROY VAN DER HASSELT/אי־

התמונה האירופית הגדולה אינה מרגיעה. הפוליטיקה המפולגת וחסרת המנהיגות של יוון ממשיכה לשקף את מצוקתה הכלכלית. נראה היה שאזרחי איטליה ראו במטאו רנצי מנהיג לאומי אמין, אך הם הפקירו אותו, והבחירות מנבאות חוסר יציבות.

גרמניה ממשיכה להיות היוצא מן הכלל באירופה. אנגלה מרקל בעלת הניסיון מבקשת להיבחר בפעם הרביעית ברציפות בנובמבר. מרטין שולץ, שנבחר באחרונה לעמוד בראש הסוציאל דמוקרטים נושף בעורפה, והסקרים מראים שהתוצאה הסבירה ביותר היא עוד קואליציה גדולה של הנוצרים־דמוקרטים של מרקל עם שולץ, שימונה לסגן הקאנצלרית. אך תוצאה זו לא תנטרל את האתגר שמעמידה המפלגה הימנית הקיצונית "אלטרנטיבה לגרמניה".

הדחף הגדול של גל הפופוליזם השוטף את אירופה נובע מכך שדמויות פוליטיות במרכז כשלו במתן מענה לאינטרסים של האדם הפשוט. אבל הבעיה איננה ניצול הכוח בידי מנהיגים חזקים, אלא העדר כללי של מנהיגות חזקה, אמינה וכוללת מכל סוג שהוא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו